אם למישהו היה עוד ספק כי ישראל עומדת בפני משבר עם האיחוד האירופי לגבי ההתנחלויות, נראה כי הסיפור הזה קורם עור וגידים.
שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג אנדרסן, מגיב על סימון המוצרים וטוען כי אין כאן שום אקט כנגד מדינת ישראל, אלא רק ניסיון לעשות סדר.
בשיחה מיוחדת עם "מעריב אונליין", אמר אנדרסון כי "לא יכול להיות שמוצרים מההתנחלויות יהיו עם תוית של 'מיוצר בישראל'. זה פשוט לא נכון עובדתית בעיני האיחוד האירופי. מדובר בעניין טכני כדי להבטיח לייבלינג נכון של מוצרים. זו הגזמה להגיד שמדובר באקט חשוך או אקט של חרם", ציין השגריר, שאמר דברים שמהווים מכה לא פשוטה עבור ישראל.
"חשוב לנו שהמקור של המוצרים יצויין. שרי החוץ של האיחוד האירופי דורשים שזה ייעשה ואנו אוכפים את התקנות", סיכם.
כאמור, בשבוע הבא יפרסם האיחוד האירופי את הנחיותיו בנוגע לסימון מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק. בישראל עדיין לא יודעים את הנוסח המדויק וסגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, צפויה לצאת השבוע לפגישות באירופה בניסיון לדחות את ההחלטה.
בישראל מקווים לתרחיש אופטימי שבו תפורסם המלצה כללית בלבד לסימון מוצרים. האפשרות השנייה היא המלצה מחייבת שתגדיר בדיוק כיצד לסמן מוצרים ובישראל חוששים מכדור שלג שילך ויחמיר את היחסים הטעונים עם האיחוד האירופי.
בכירים בישראל תקפו את הכוונה לפרסם את ההנחיות. "בזמן שברחובות נתניה וראשון לציון דוקרים ישראלים רק בגלל יהדותם, האיחוד נוקט בסנקציה פוליטית שלא תתרום לרגיעה ותיתפס כפרס לטרור”.
גורם דיפלומטי ישראלי אמר:" איננו מאשרים את התאריך של 11 נובמבר, אשר הוזכר כיום פרסום ההנחיות, אך אנו מאשרים כי הן צפויות להתפרסם תוך ימים. ישראל נערכת מזה זמן על מנת להתמודד, מדינית והסברתית, עם הנושא. אנו פועלים לשכנע את האיחוד בכך שמדובר בהחלטה מוטעית, אשר יש בה ממד של אפליה ואשר אינה מסייעת לתהליך המדיני".
בחודש שעבר אושרה באיחוד האירופי ההחלטה לקרוא לסימון מוצרים מההתנחלויות ברוב של 525 תומכים מול 70 מתנגדים. רק מדינות בודדות באיחוד הורו לרשתות השיווק שלהן לסמן תוצרת מן ההתנחלויות, והחשש כעת הוא שמעתה תהיה זו מדיניות כלל אירופית שתביא לנזק כלכלי רב.
בספטמבר כשאושר באיחוד האירופי מהלך סימון המוצרים ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת חריפה על כך: "הדבר הזה הוא לא מוצדק, הוא פשוט עיוות הצדק ועיוות ההיגיון. שורש הסכסוך איננו השטחים ושורש הסכסוך איננו ההתנחלויות. יש לנו כבר זיכרון היסטורי מה קרה כשבאירופה סימנו מוצרים של יהודים".
לקראת ועידת פריז
כמו כן, שגריר האיחוד האירופי אירח את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגריריהן בישראל של המדינות החברות באיחוד לארוחת בוקר במעונו הרשמי, על מנת לדון בהכנות לוועידת פריז.
"האיחוד האירופי היה השחקן הכלכלי המשמעותי הראשון שהגיש את תרומתו להסכם החדש במארס אחרון," אמר השגריר פאבורג-אנדרסן, "עד מחייב של הפחתת לפחות 40% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030, בהשוואה לרמות של 1990".
השר גבאי הדגיש את ההזדמנות הכלכלית הגלומה במאמצים הגלובליים אל מול שינוי האקלים: "צמצום פליטות גזי חממה הוא מצב של win-win, לסביבה ולכלכלה, בישראל ובאיחוד האירופי. על ממשלות וראשי המגזר העסקי לעבוד יחד כדי להפחית פליטות, ולקדם מעבר עולמי לכלכלה דלת-פחמן. אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו בעניין זה".
פטריק מזונאב, שגריר צרפת שמארחת את הוועידה, אמר: "ועידת פריז תהיה הזדמנות היסטורית להאיץ את המעבר לכלכלה עולמית דלת-פחמן ועמידה בפני השפעות האקלים. אנשים ברחבי העולם מצפים ממנהיגיהם לאותת שהם מוכנים ורוצים לנקוט בפעולה החלטית כדי להתמודד עם שינוי האקלים. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מחויבים לתרום חלקם ולעבוד עם השותפים שלנו כדי להבטיח שוועידת פריז תהיה הצלחה".
כמעט כל מדינות העולם, כולל ישראל וכל 28 מדינות האיחוד האירופי, יתכנסו יחדיו בוועידת האקלים בפריז (COP21) על מנת לגבש הסכם אקלים גלובלי חדש. האיחוד האירופי וישראל מחויבים להבטיח אימוץ של הסכם בינלאומי מחייב מבחינה משפטית, שאפתני והוגן, החל על כל המדינות, ואשר ביכולתו להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית אל מתחת לשתי מעלות צלזיוס ובכך למנוע שינוי אקלים מסוכן.
עבור האיחוד האירופי ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים ל"עסקה" מוצלחת: מחויבויות שאפתניות להפחתת פליטות, מטרה משותפת בדמות יעד הפחתה ארוך טווח, מחזור חמש-שנתי לבחינה מחדש של יעדי פליטה והחמרתם, וכללי שקיפות ואחריות נוקשים שיבטיחו שהמדינות יעמדו בהתחייבויותיהן. בנוסף להפחתת פליטות גזי חממה, ההסכם החדש חייב גם להתייחס להסתגלות להשפעות שינויי האקלים ולגיוס והעברת מימון לפעולות אקלים.
לקראת ועידת פריז
כמו כן, שגריר האיחוד האירופי אירח את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגריריהן בישראל של המדינות החברות באיחוד לארוחת בוקר במעונו הרשמי, על מנת לדון בהכנות לוועידת פריז.
"האיחוד האירופי היה השחקן הכלכלי המשמעותי הראשון שהגיש את תרומתו להסכם החדש במארס אחרון," אמר השגריר פאבורג-אנדרסן, "עד מחייב של הפחתת לפחות 40% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030, בהשוואה לרמות של 1990".
השר גבאי הדגיש את ההזדמנות הכלכלית הגלומה במאמצים הגלובליים אל מול שינוי האקלים: "צמצום פליטות גזי חממה הוא מצב של win-win, לסביבה ולכלכלה, בישראל ובאיחוד האירופי. על ממשלות וראשי המגזר העסקי לעבוד יחד כדי להפחית פליטות, ולקדם מעבר עולמי לכלכלה דלת-פחמן. אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו בעניין זה".
פטריק מזונאב, שגריר צרפת שמארחת את הוועידה, אמר: "ועידת פריז תהיה הזדמנות היסטורית להאיץ את המעבר לכלכלה עולמית דלת-פחמן ועמידה בפני השפעות האקלים. אנשים ברחבי העולם מצפים ממנהיגיהם לאותת שהם מוכנים ורוצים לנקוט בפעולה החלטית כדי להתמודד עם שינוי האקלים. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מחויבים לתרום חלקם ולעבוד עם השותפים שלנו כדי להבטיח שוועידת פריז תהיה הצלחה".
כמעט כל מדינות העולם, כולל ישראל וכל 28 מדינות האיחוד האירופי, יתכנסו יחדיו בוועידת האקלים בפריז (COP21) על מנת לגבש הסכם אקלים גלובלי חדש. האיחוד האירופי וישראל מחויבים להבטיח אימוץ של הסכם בינלאומי מחייב מבחינה משפטית, שאפתני והוגן, החל על כל המדינות, ואשר ביכולתו להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית אל מתחת לשתי מעלות צלזיוס ובכך למנוע שינוי אקלים מסוכן.
עבור האיחוד האירופי ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים ל"עסקה" מוצלחת: מחויבויות שאפתניות להפחתת פליטות, מטרה משותפת בדמות יעד הפחתה ארוך טווח, מחזור חמש-שנתי לבחינה מחדש של יעדי פליטה והחמרתם, וכללי שקיפות ואחריות נוקשים שיבטיחו שהמדינות יעמדו בהתחייבויותיהן. בנוסף להפחתת פליטות גזי חממה, ההסכם החדש חייב גם להתייחס להסתגלות להשפעות שינויי האקלים ולגיוס והעברת מימון לפעולות אקלים.