"ההאשמות רחוקות מהמציאות": שגריר האיחוד האירופי מודאג מהשיח הפוליטי בישראל

ראש המשלחת של האיחוד האירופי לישראל לארס פאבורג־אנדרסן לא צפה שהחלטת האיחוד על סימון מוצרים מההתנחלויות ומרמת הגולן תעורר סערה כזו סביב מה שהוא תופס כ”הוראה טכנית” בלבד. לתפיסתו, בישראל הלכו רחוק מדי כשהשוו את סימון המוצרים לימיה האפלים של אירופה במלחמת העולם השנייה.

“מדאיג אותי שההאשמות היו כל כך רחוקות מהמציאות”, אומר כעת פאבורג־אנדרסן בראיון ל”מעריב המגזין”. “ניסיתי לתת תשובות להאשמות כלפי האיחוד, אבל אני משתדל לא לקחת את זה באופן אישי. כדיפלומט אסור לך להיעלב. דיווחתי על כל מה שנאמר כאן לאיחוד האירופי בבריסל, ובמקביל ניסיתי לתקן את האמירות ולשים את הדברים בהקשר הנכון”.
 

החלטת האיחוד האירופי, שהתקבלה החודש בכל הנוגע לפירות וירקות טריים, יין, דבש, שמן זית, ביצים, עופות, מוצרים אורגניים וקוסמטיקה, ספגה ביקורת רבה בישראל. בין היתר, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: “יש לנו כבר זיכרון היסטורי מה קרה כשבאירופה סימנו מוצרים של יהודים”. זאת ועוד, נתניהו אמר כי ההחלטה היא "צביעות ומוסר כפול ומתייחסת רק לישראל ולא ל־200 סכסוכים אחרים ברחבי העולם", אמר. לדבריו, "האיחוד האירופי צריך להתבייש".
 

גם שגריר ישראל באו”ם דני דנון יצא נגד ההחלטה ואמר כי "ההחלטה שהתקבלה באיחוד האירופי היא חשוכה. מצער לראות כי דווקא באירופה של שנות האלפיים מתקבלת החלטה מבישה כזו. 40 שנה אחרי שהקהילה הבינלאומית הגדירה את הציונות כגזענות, בוחר האיחוד האירופי לסמן את המפעל הציוני כולו בתג של גזענות ואפליה".
 

“כל מי שטען שאנחנו אנטישמים הגזים וטעה טעות חמורה”, טוען כעת פאבורג־אנדרסן. “זו שפה בלתי מתקבלת על הדעת”. בוועידת הדיפלומטים של "ג’רוזלם פוסט", שנערכה בשבוע שעבר, אנדרסן אף תקף את נתניהו על אמירותיו. “מי שהאשים את האיחוד האירופי בצביעות”, הוא אמר בכנס, “שיסביר איך המחויבות לפתרון שתי המדינות מתיישבת עם בניית התנחלויות. כמו נתניהו, גם אנחנו לא התייאשנו ממחויבות לפתרון שתי המדינות”.
 

פאבורג־אנדרסן, דיפלומט דני, נשוי ואב לשניים, כיהן בעברו, בין היתר, כסגן שגריר דנמרק בדרום אפריקה, כסגן שגריר דנמרק באו"ם וכשגריר דנמרק בוועדת הפוליטיקה והביטחון של האיחוד האירופי. בעבר אף היה שותף לניסוח תוכנית מפת הדרכים מטעם הקוורטט לענייני המזרח התיכון. בשנת 1976 ביקר פאבורג־אנדרסן בישראל ועבד כמתנדב בקיבוץ נאות מרדכי. “הייתי בן 20 ומשהו”, הוא נזכר בחיוך. “הסוציאליזם היה חוויה מעניינת למישהו בגילי. ארזתי תפוזים ותפוחים שקטפתי מהעצים. זו הייתה עבודה קשה. עד היום אני בקשר עם חלק מהמתנדבים שעבדו איתי אז. היו טילים מהצד הלבנוני שפגעו בשדות ועבדנו עם שומרים חמושים, וזה השאיר עלי רושם עז. אני אוהב את ישראל”.
 

השלכותיה של החלטת האיחוד לסמן מוצרים באו לידי ביטוי כבר בשבוע שעבר, כאשר הכלבו הגרמני KaDeWe, הממוקם בברלין, הסיר ממדפיו שמונה סוגי יינות שמיוצרים בהתנחלויות וברמת הגולן. המהלך עורר זעם רב וגינויים, בין היתר של נתניהו שטען כי “הכלבו הזה היה בבעלות יהודית, הנאצים לקחו אותו”, וקרא לממשלת גרמניה להתערב בעניין. בעקבות הסערה התנצל הכלבו הגרמני על הסרת המוצרים הישראליים ממדפיו והודיע כי יחזירם לאלתר. בהודעת ההתנצלות שפרסם הכלבו בפייסבוק נכתב, בין היתר: “אנחנו מצטערים על כך שההתנהגות השגויה הזאת הובילה לאי הבנה ומבקשים להתנצל על כך". זאת ועוד, בכלבו ציינו כי מה שהוביל להסרת המוצרים הייתה המלצת האיחוד האירופי.
 

פאבורג־אנדרסן לא מתרגש מהפרשה. “זו הייתה יוזמה פרטית של הכלבו והחלטה פרטית שלהם”, הוא טוען. “הממשלה הגרמנית בתהליך תרגום של המסמך של האיחוד האירופי להוראות פעולה, כך שזה לא הגיע מהממשלה או מהרשויות. אני מבין שזו החלטה פרטית להסיר את בקבוקי היין כדי לשים להם תוויות חדשות, אבל החזירו אותם”.
 

לאחרונה הודיע שר החוץ ההונגרי פיטר סייארטו לנתניהו כי גם ארצו מתנגדת להחלטה שהתקבלה בנציבות האיחוד האירופי בבריסל על סימון המוצרים. "מדובר בצעד לא רציונלי בגלל שתי סיבות", הוא אמר. "זה לא יפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני ובנוסף זה רק יגרום לנזק גדול במונחים כלכליים, לא רק לישראל ולכלכלות האירופיות, אלא גם לפועלים הפלסטינים".
 

“זו בסך הכל החלטה טכנית-צרכנית בעקבות העובדה שמדינות חברות התייעצו עם האיחוד איך לטפל בסימון של מקור המוצרים. מה שפורסם זו התשובה שלנו לעניין זה. המדינות החברות מחויבות לציית לחקיקה, כך שמצופה מכל המדינות לציית בלי קשר למה שנאמר כי זה חלק מההסכמים בינינו. המדינות החברות יכולות לפנות לבית המשפט ולסרב להטמיע את חקיקת האיחוד, וזה תלוי בבית המשפט מי צודק בנושא”.
 

מתקפת הטרור שהכתה בפריז ב־13 בנובמבר, זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה על סימון המוצרים, ולאחר מכן שיתקה גם את בריסל, גרמה ללא מעט אנשים בישראל לקוות שכעת גישת האיחוד כלפי עמדת ישראל בסכסוך הישראלי־פלסטיני תתרכך, ותהיה גם הקלה בסנקציות. “הלב של האירופים יוצא אל הישראלים שנמצאים במצב כל כך קשה, בגל טרור”, טוען פאבורג־אנדרסן. “מה שקרה בפריז הזיז את כל הנושא הזה למרכז האג’נדה האירופית. אנחנו חווים את אותן בעיות. חשוב לזכור שזו לא תקרית הטרור הראשונה באירופה. יש לנו היסטוריה כואבת של טרור. אנחנו מגנים טרור לא משנה היכן הוא קורה: בישראל, בסיני או בלבנון. אנחנו מאוחדים במלחמה בטרור, וצריך לזכור שיש כוחות שונים מאחורי מקרי הטרור”. 
 

“הטרור בפריז ומצב החירום בבריסל אולי ישנה את גישת האיחוד האירופי כלפי חקיקה. בבריסל יש כרגע מצב חירום שנותן למשטרה ולרשויות האכיפה חופש פעולה ואפשרויות לעשות דברים מסוימים, שבדרך כלל לא היו מתאפשרים, אז יש שינוי בגישה, אבל זה מצב זמני ולא חושבים כרגע על חוקים דרקוניים. זה לא באג’נדה כרגע. אנחנו כן מתכוונים להילחם בטרור”.
 

"האמצעים שאנחנו נוקטים מראים שאנחנו מבינים את חומרת האירועים בפריז ומצב החירום בבריסל ואת חומרת האיום. האיחוד האירופי נקט כמה אמצעים, למשל רישום של לוחמים זרים, רישום של מי חוזר לאירופה ועוד. אנו לוקחים זאת ברצינות, ואנו לא ממש צריכים שיזכירו לנו זאת ממקומות אחרים בעולם".
 

לאחר מתקפת הטרור היו מי שקשרו בין הטרור הפלסטיני בישראל לטרור בפריז, למשל שרת החוץ של שוודיה, מרגרט וולסטרום, שאמרה כי “כמובן שיש לנו סיבה לדאגה, לא רק בשוודיה, אלא בכל העולם כיוון שיש רבים שעוברים הקצנה. ושוב, זה מחזיר אותנו לסיטואציות כמו זו שבמזרח התיכון, שם הפלסטינים חשים ש'אין לנו עתיד ועלינו לקבל את המציאות המייאשת או לפנות לאלימות'".
 

“באירופה הטרור הוא של דאע"ש, והטרור בישראל לא קשור לדאע"ש או לאל־קעידה”, אומר פאבורג־אנדרסן. “זה טרור של מפגעים בודדים ולא מאורגנים. ממה שאני שומע, המניעים של הטרוריסטים מורכבים. הם צעירים שיוצאים עם מספריים ונשק קר למשימת התאבדות. זה ייאוש שנובע ממצבם האישי או מתוך הסתה באינטרנט. יש סיבות שונות, וזה קשור גם לייאוש שיש בחייהם, אבל זה שונה. לדאע"ש יש אידיאולוגיה ומטרות שהם מנסים להשיג. אני לא חושב שצריך לשים את כל מקרי הטרור יחד”.
 

ובכל זאת, פאבורג־אנדרסן מתעקש שישראל צריכה להבין שלהיעדר תהליך מדיני יש מחיר. “אני חושש שישראל תפסיד כמה מחבריה בקהילה הבינלאומית”, הוא מזהיר. “אני לא רוצה לראות את זה קורה, ולכן אנחנו כחברים של ישראל מציעים עצה חברית על מה צריך להיות האינטרס של ישראל בטווח הארוך. את זה חשוב לזכור במיוחד עכשיו, תחת גל הטרור”.
 

יחד עם זאת, למרות המחלוקות הקשות בין ישראל לאיחוד האירופי, פאבורג־אנדרסן בטוח שהקשר ביניהם רק ילך ויתחזק. בכל זאת, בין האיחוד האירופי לישראל ישנם קשרי מסחר ומחקר המוערכים במיליארדי יורו. “חשוב לשמור על פרופורציות”, הוא מסכם. “על 85% מהנושאים אנחנו מסכימים ויש נושאים שאנחנו פחות מסכימים עליהם. לא צריך לתת למחלוקות להאפיל על כל מה שיש במערכת היחסים הזאת. השותפות שלנו פורחת ולא צריך להשחיר אותה”.