הח"כ הכי חברתי: איציק שמולי, מירי רגב וליברמן בתחתית

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) נבחר זו השנה השנייה ברציפות כח"כ החברתי ביותר בדו"ח של "המשמר החברתי", שפרסם הערב (שלישי) את "המדד החברתי לכנסת ה-20".

הדירוג של 120 חברי הכנסת מבוסס על הצבעותיהם. ככל שהח"כים והשרים מצביעים יותר בעד חוקים כלכליים וחברתיים ונגד חוקים אנטי חברתיים ולהפך, דירוגם במדד עולה או יורד בהתאם. החישוב מתבצע באמצעות מערכת הקוד הפתוח כנסת פתוחה – שפיתח ארגון "הסדנא" לידע ציבורי.

על פי המדד החברתי, ח"כ איציק שמולי הוא הח"כ החברתי ביותר בכנסת, מרצ היא המפלגה החברתית ביותר, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) היא הח"כ החברתית ביותר בקואליציה ואילו השרים אריה דרעי, גילה גמליאל ויובל שטייניץ הם השרים החברתיים ביותר בממשלה.

מנגד הוכתר אביגדור ליברמן כח"כ הכי פחות חברתי באופוזיציה והכי פחות נוכח בהצבעות על נושאים חברתיים. ליברמן הגיע למקום הנמוך ביותר במדד מכלל הח"כים באופוזיציה – 63. זאת, בעיקר משום שנעדר מרוב ההצבעות על חוקים כלכליים וחברתיים והשתתף רק ב- 9% מהן. בתגובה לדירוג, נמסר ממפלגתו כי הארגון המתקרא ״המשמר החברתי״, שפרסם היום את המדד החברתי הוא ארגון שמאל ששם לו למטרה לתקוף ח״כים ומפלגות שאינם מתיישרים עמדותיו. לכן גם בחר הארגון להתעלם לחלוטין מהעשייה המשמעותית והבולטת של מפלגת ישראל ביתנו, בראשות ח״כ ליברמן למען קידום אג׳נדות חברתיות בישראל. רק בחודשים האחרונים קידמה מפלגת ישראל ביתנו מספר חוקים חברתיים ביותר, ביניהם: פנסיה מינימאלית לכל אזרח, משכנתא 90%, הכנסת תרופות מצילות חיים לביטוחי הבריאות, דיור ציבורי, סיוע לעולים חדשים והרשימה עוד ארוכה.

עוד בתחתית המדד החברתי נמצאים שרת התרבות מירי רגב, סגן שר הפנים ירון מזוז, וסגן השר לשיתוף פעולה אזורי, איוב קרא, שלושתם מהליכוד. 

רגב, על פי המדד החברתי, "התנגדה להצעות חוק רבות שנועדו להגן על החלשים ביותר בחברה, כמו הרחבת הפיקוח על מעונות יום, ביטול המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, הבטחת הכנסה לעולים קשישים" ועוד.  
 

לדברי מנהלת המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ,  "המקרה של מירי רגב ממחיש את העובדה שרטוריקה חברתית ודיבורים יפים בשם 'העם' ו'הפריפריה' אינם תחליף לעבודה האפורה והחשובה באמת של יוזמה, קידום והצבעה על חוקים חברתיים".

 
שמולי הגיע למקום הראשון גם במדד החברתי בחורף 2014, ירד למקום ה-15 במדד החברתי לסיכום הכנסת ה-19 – וכעת זינק שוב למקום הראשון. למקום השני במדד הגיע חיליק בר (המחנה הציוני). דב חנין (הרשימה המשותפת), שהגיע לראש המדד הכולל של הכנסת ה-19, ירד בכנסת ה-20 למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת מיכל רוזין (מרצ).

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא גם הוא בתחתית המדד החברתי, במקום ה-114. ככלל, ציוני השרים במדד החברתי נמוכים יחסית, כיוון שהם ממעטים להשתתף בהצבעות בכנסת. השרים שקיבלו את הציון הטוב ביותר במדד הם השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שר התשתיות הלאומיות יובל שטייניץ ושר הפנים אריה דרעי. דרעי תמך במספר הצעות חוק חברתיות ששרים אחרים לא תמכו בהן, כמו ההצעה להחיל על הבנקים וחברות הביטוח את חוקי הגנת הצרכן.

 רוב הח"כים מהאופוזיציה מדורגים גבוה יותר במדד מחברי הקואליציה, שנדרשים להצביע בהתאם למשמעת הקואליציונית, גם כשזו מנוגדת לעמדתם. חברת הכנסת החברתית ביותר בקואליציה היא מירב בן ארי (כולנו), שהגיעה למקום ה-57 במדד, ואף תמכה במספר חוקים חברתיים נגד עמדת הממשלה.

מרצ היא המפלגה שהח"כים שלה הגיעו למקומות הגבוהים ביותר במדד החברתי. לכן המפלגה קיבלה את הציון (ממוצע הדירוגים של הח"כים) הגבוה ביותר - 53.2 נקודות. במקום השני נמצאת סיעת המחנה הציוני, עם ציון 40.7.  

 ח"כ הכי פחות חברתי במחנה הציוני הוא עמיר פרץ, שהגיע למקום ה-54 במדד, כיוון שנעדר מרוב ההצבעות בנושאים כלכלה וחברה והשתתף רק ב-17% מהן. גם יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, נמצא מתחת לשאר המפלגה, במקום ה–45, עקב נוכחות נמוכה בהצבעות.

 במקום השלישי בדירוג המפלגות נמצאת הרשימה המשותפת, עם ציון 30.9. מבין הרשימות המרכיבות את הרשימה המשותפת, חד"ש זכתה לציון גבוה -  40.2 ואילו בל"ד לציון בינוני-נמוך - 19.

במקום הרביעי נמצאת יש עתיד עם ציון 28.3. יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, דורג הרבה מתחת לכל חבריו, במקום ה-56 במדד. לפיד דורג בכנסת הקודמת במקום נמוך במיוחד – 111 –  וטען שלא יכול להשתתף בהצבעות על חוקים חברתיים כיוון שהיה עסוק בעבודתו כשר האוצר, אבל גם בכנסת ה-20, בהיותו ח"כ באופוזיציה, הוא נכח ב- 17% בלבד מההצבעות בנושאים כלכליים וחברתיים.

בתחתית מדד המפלגות נמצאות "הבית היהודי", עם ציון מינוס 8.6, והליכוד עם ציון מינוס 8.5.

 הח"כ האנטי-חברתי ביותר בבית היהודי הוא בצלאל סמוטריץ', מקום 113 במדד. סמוטריץ' הפגין נוכחות גבוהה והצביע בעקביות נגד חוקים חברתיים, אפילו בנושאים שנוגעים לזכויות חיילי צה"ל, כמו חופשת הסתגלות לעובד במילואים.

סיעת יהדות התורה קיבלה ציון מינוס 7, מקום אחד בדירוג המפלגות מעל הליכוד והבית היהודי, ירידה חדה לעומת הכנסת ה-19, שבה הייתה באופוזיציה והגיעה למקום החמישי מלמעלה מבין כל המפלגות.

המפלגה החברתית ביותר בקואליציה הייתה כולנו, שחבריה היו הפעילים ביותר בקואליציה בהובלת חקיקה חברתית. ואולם, במקרים רבים גם הם הצביעו נגד האג'נדה החברתית שלהם. יפעת שאשא-ביטון, למשל, הייתה מיוזמות הצעת חוק להרחבת הפיקוח על מעונות יום, אולם הצביעה נגדה. חברה לסיעה, אלי אלאלוף, הצביע נגד הצעת החוק להגדלת הבטחת הכנסה לקשישים – למרות שוועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שבראשה עמד בעצמו, המליצה על מהלך דומה.

המשמר החברתי הוא ארגון מתנדבים שקם בעקבות המחאה החברתית, במטרה לקדם חקיקה חברתית ושוויונית. מאות מתנדבי המשמר החברתי מתעדים באופן קבוע את דיוני ועדות הכנסת העוסקים בסוגיות חברתיות, כותבים פירושים בשפה פשוטה להצעות חוק, ומגבשים עמדה באשר להצעות חוק חברתיות-כלכליות. אל מול עמדות המשמר החברתי, נבחן אופן ההצבעה של הח"כים במליאה. ככל שח"כ הצביע יותר בכנסת בהתאם לעמדת המשמר החברתי, דירוגו יהיה גבוה יותר. 

 ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר בתגובה: "אני שמח מאוד שפעם השנייה ברציפות נבחרתי להיות הח"כ החברתי ביותר בכנסת. זו הכרה מאוד מאוד נעימה לעבודה מאוד מאוד קשה בשנה האחרונה. אם יש משהו שאני מאוד מנסה לעשות בכנסת זה להיות הקול של אותם האנשים שהקול שלהם לא נשמע במוקדי קבלת ההחלטות או שאין להם את הכוח להילחם שם. אני שמח שזה זוכה להכרה ולהוקרה ואני כמובן מתחייב להמשיך בדרך הזו".