גובר החשש בישראל: "אובמה לא יסיים את הכהונה בלי נקמה מתוקה"

דיווח ב"ניו יורק טיימס" השבוע החזיר את ההתלחשויות בציר ירושלים־וושינגטון סביב הנקמה שעתידה להיות מוגשת קרה במועצת הביטחון של האו"ם. בכירים בבית הלבן טענו בפני כתבי העיתון כי לאחר שבמהלך השנים ניסה אובמה לרשום הישג מדיני בנושא הישראלי־פלסטיני, שוקל הנשיא האמריקאי לפנות למועצת הביטחון של האו"ם עם הצעת החלטה שתציג מתווה שיקדם הסכם שלום בין הישראלים והפלסטינים, שבבסיסו יעמוד הרעיון של שתי מדינות לשני עמים.

תסכולו של הנשיא מכך שהניסיונות ליצור מתווה שיתאים לשני הצדדים בתקופת כהונתו עלו בתוהו יכול להביא לכך שבאופן חסר תקדים אובמה יתמוך בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, חרף התנגדותה של ישראל. 

"בימים אלו יש בבית הלבן ישיבות ודיונים שבהם חושבים מה לעשות לקראת סיום כהונתו של אובמה", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם. "גם בסוגיה שלנו, של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, יש שם דיונים שונים. הצעה אמריקאית למועצת הביטחון היא רק אופציה אחת שעלתה על השולחן. הרעיון של טיוטה אמריקאית עצמאית לא נראה לי, כי האמריקאים רוצים להוביל תהליך של משא ומתן. נראה לי יותר שישנו חשש ישראלי מהצעת החלטה של הצרפתים או אחרים, שהאמריקאים יחליטו לא להטיל וטו עליה". 

פרושאור מוסיף שלדעתו להביא את הצדדים בכוח למשא ומתן תהיה טעות. "זה לא יביא שלום, ולכן לא נראה לי שיעשו זאת", הוא מבהיר. "אבל אובמה יהיה חייב לעשות משהו. יכול להיות שיסתפק רק בנאום בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל בכל מקרה הוא לא יפרוש בלי התייחסות לתהליך. זה לא יקרה".

זו לא הפעם הראשונה שאפשרות של פנייה אמריקאית למועצת הביטחון עולה לכותרות. דיווחים דומים הופצו גם בשנה שעברה, אז אמר הסנאטור ג'ון מקיין כי "מהלך כזה יסתור את המדיניות של עשרת הנשיאים האחרונים של ארצות הברית". במכתב מחאה שנשלח אז על ידי ועדת החוץ של הקונגרס נכתב כי "במשך עשרות שנים ארצות הברית השתמשה בווטו שלה במועצת הביטחון על מנת לשמור על ישראל מפני לחץ מיותר”.

האם התרחיש הזה ריאלי? תלוי את מי שואלים. אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, טוען כי פנייה אמריקאית למועצת הביטחון של האו"ם היא רק אופציה אחת מני רבות. "התחושות כאילו הנה הנקמה של אובמה מגיעה נובעות מהאשליה הישראלית שאנחנו מעניינים את אובמה ומעסיקים אותו", הוא מסביר. "אסור להתבלבל: אנחנו בעלי ברית של ארצות הברית אבל לא אינטרס עיקרי במדיניות החוץ האמריקאית".

לדברי פנקס, אובמה יכול לפעול בכמה דרכים עיקריות בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. "האפשרות הראשונה היא שעד לעזיבתו של אובמה בינואר הוא יישא נאום כללי על מדיניות החוץ האמריקאית או על המזרח התיכון. בחלק הראשון של הנאום הוא יספר את כל מה שאנחנו לא יודעים על השליחויות שביצע ג'ון קרי ב־2014. או אז נשמע על הסכמות שהיו בחדרי חדרים. בחלק השני של הנאום, אובמה יישא את החזון שלו לגבי המזרח התיכון.

"האפשרות השנייה - שלדעתי נתניהו שש אליה כי הוא אוהב את המצב שבו הוא ניצב נגד כל העולם - היא שצרפת, בתיאום שקט עם האמריקאים, תחזיר את ההצעה שהסירה לפני שנה בלחץ אמריקאי, על הקמת מדינה פלסטינית. במקרה כזה האמריקאים יכולים להטיל וטו. אם בצעד חסר תקדים הם יחליטו לא להטיל וטו, זה יקרה רק בין נובמבר לינואר, כי הם לא ירצו להפיל את הקמפיין של הילרי קלינטון". 

לדברי פנקס, יש גם אפשרות שלישית, והיא שהאמריקאים ילכו למועצת הביטחון, בדיוק כפי שנאמר בדיווח ב"ניו יורק טיימס". "לדעתי, אובמה לא יבחר בכיוון הזה, כי הוא יודע שזה משרת את האג'נדה של נתניהו: שכל העולם נגדנו ורק הוא ממשיך לעמוד בעוצמה מול כל העולם", צופה פנקס.
 

אבל יש מי שחושב שתרחיש יום הדין, שבו האמריקאים פונים למועצת הביטחון, היה רק שאלה של זמן. "ציפיתי שזה יקרה", טוען גדעון מאיר, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד החוץ, שגריר ישראל באיטליה וראש המערך לדיפלומטיה ציבורית. "יש דפוס התנהגות של הממשל האמריקאי ויש מערכת יחסים אישיים לא פשוטה בין נתניהו לאובמה. 

"אובמה לא פגע ולא יפגע בביטחון ישראל ובחבילת הסיוע הביטחוני, אך צריך לזכור שביחסים בין מדינות יש אינטרסים", מוסיף מאיר. "אובמה רוצה להשאיר אחריו מורשת של תהליך שלום. ואיפה הוא יכול לעשות זאת? רק באו"ם. הוא ילך לשם כי לפי השקפת עולמו במקום הזה הוא לא פוגע במדינת ישראל, אלא עוזר לה. אגב, רוב היהדות הליברלית בארצות הברית חושבת כמוהו".

ואם יש מי שחושב שצעד כזה כמוהו כשבירה של הכלים במערכת היחסים של האמריקאים עם ישראל, הרי שמאיר לא מסכים עם הקביעה הזו. "זה לא צעד שמכוון נגד ישראל, למרות שממשלת ישראל חושבת שהוא מכוון נגד מדיניותה", הוא טוען. "לא כולם נגדנו ועדיין לגיטימי לא להסכים למדיניות של נתניהו ולפעול בהתאם. זה הסדין האדום שנקרא התנחלויות, ורוב העולם נגד המדיניות של נתניהו בנושא ההתנחלויות. אני רואה קושי גדול למנוע מהלך אמריקאי באו"ם". 

בשבוע הבא יהיה סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הנואם המרכזי בכנס של שדולת השמאל הפרו־ישראלית ג'יי סטריט. בשדולה מקווים שביידן ייתן כותרת מדינית בהמשך לפרסום על כוונותיו של אובמה לפנות למועצת הביטחון של האום.

"ברמה העקרונית אנחנו תומכים, מעודדים ומפצירים בנשיא ארצות הברית שלפני סיום כהונתו יניח פרמטרים או מסגרת שיבטיחו את המשכיות האופק המדיני, את פתרון שתי המדינות ואת המחויבות של ארצות הברית לכך", אומרת יעל פתיר, מנהלת ג'יי סטריט ישראל. "כך שהפרסום על כוונה כזאת מעודד, אבל זה כמובן תלוי בהצעה עצמה ואם תוגש לאו"ם. די בטוח להניח שאם תהיה הצעה כזו נתניהו יתנגד לה. בשמונה שנות כהונת אובמה הוא חסם כל החלטה במועצת הביטחון שהייתה בה ביקורתיות כלפי ישראל, באופן חסר תקדים גם לעומת ממשל בוש וקלינטון.

"אני לא חושבת שאפשר להאשים את אובמה באנטי־ישראליות", מוסיפה פתיר. "אנחנו חושבים שכל אשרור שנותנים למחויבות שתי המדינות, בהינתן הקיפאון שקיים כיום, משרת את ישראל. אנחנו מקווים שסגן נשיא ארצות הברית יתייחס לכך בנאומו בכנס שלנו".