במרכז הפגישה שתיערך מחר בקרמלין במוסקבה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו תעמוד הסוגיה של הסדר מדיני עתידי בסוריה, כולל נושא רמת הגולן, שלא יורד מהכותרות בימים האחרונים. בפגישה צפוי נתניהו לבקש מנשיא רוסיה שלא לתת תוקף לדרישת נשיא סוריה בשאר אסד להשיב את רמת הגולן לידיו.
לפגישה עם פוטין קדמה ישיבת ממשלה מיוחדת, שנערכה בתחילת השבוע ברמת הגולן במלאת שנה להקמת הממשלה. בישיבה הכין נתניהו את השטח לפגישה עם פוטין כשאמר ש“הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תכיר סוף־סוף בכך שהגולן יישאר לצמיתות בריבונות ישראל".
“איני יודע אם יושג הסדר בסוריה שישמור על האינטרסים שלנו שכוחות חיזבאללה ודאע”ש לא יהיו בסוריה”, הוסיף נתניהו בישיבת הממשלה ברמת הגולן. “השליח של האו”ם בסוריה פרסם טיוטה של הסדר, שהסעיף הראשון שלו הוא שסוריה תשלוט בגולן. למי נחזיר אותו? לדאע”ש, לחיזבאללה או לאיראן? זה אבסורד. הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תפנים מציאות. הסיפור של הגולן נגמר. הגולן יישאר כולו בידינו. אין תביעה כזו יותר. צריך להכיר בזה שכל סוריה זה אוסף מובלעות של מיעוטים נרדפים. האמירה נועדה להעביר מסר לעולם כולו ולהרגיל את הקהילה הבינלאומית לכך”.
"ישיבת הממשלה ברמת הגולן הייתה הצלחה מסחררת בעיני נתניהו", אמר השבוע שר בכיר בממשלה ל"מעריב המגזין". "נתניהו קיבל כותרות בכל העולם וקונצנזוס בישראל. שימי לב שאפילו האופוזיציה לא תקפה את המהלך, אבל כרגיל אף אחד לא הבין למה צריך את ההצהרות האלה שמעירות דובים משנת חורף של 49 שנה, וכל זה בשביל הפגישה עם פוטין".
כצפוי, אמירתו של נתניהו עוררה שלל גינויים מצד הקהילה הבינלאומית. הראשון לגנות היה מזכ"ל האום באן קי מון, שאמר בדיון מיוחד בנושא ישראל במועצת הביטחון של האו"ם כי "הוא מזכיר את החלטת מועצת הביטחון משנת 1981, הקובעת שסיפוח הגולן בידי ישראל בטל ומבוטל, ואינו תקף לפי החוק הבינלאומי”. לאחר מכן אמר דובר משרד החוץ הגרמני מרטין שייפר: "זה עיקרון בסיסי בחוק הבינלאומי ובאמנת האו"ם שלאף מדינה אין זכות לספח שטח של מדינה אחרת". בהמשך אמר דובר מחלקת המדינה האמריקאית ג'ון קירבי כי "מדיניותה של ארצות הברית בהקשר הזה לא השתנתה. מעמדם של השטחים האלה צריך להיקבע במשא ומתן, והמצב הנוכחי בסוריה אינו מאפשר משא ומתן כזה".
"אצבעות בעיניים"
מה שעומד ברקע התבטאותו של נתניהו הוא החשש שהחזרת רמת הגולן עשויה להיכלל בהסדרים מדיניים עתידיים לייצוב סוריה. זאת לנוכח הדרישה האחרונה שהציב נשיא סוריה בשאר אסד בדיוני המעצמות על הפסקת האש בסוריה, שלפיה יש לקבוע כי הגולן הוא שטח כבוש בידי ישראל, ושבעתיד הוא צפוי לשוב לשליטה סורית. נתניהו רואה בהסדר המדיני עם סוריה איום ממשי לרמת הגולן וחושש אפילו מהצעה שהשטח יינתן כפיצוי כלשהו לאסד.
בפגישתו האחרונה עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בוושינגטון, ביקש נתניהו להכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן, אך אובמה סירב להיעתר לבקשתו. הצהרתו של נתניהו כעת מעיבה על היחסים העכורים ממילא בין השניים. מצד אחד, ההתבטאות השנויה במחלוקת עלולה להגביר את הרצון הגובר של אובמה וממשלו להגיב למעשיו של נתניהו, שעד כה לא גבו מחיר מדיני כבד מישראל. מנגד, נתניהו יודע שעכשיו, כשאובמה מתקרב לסיום כהונתו, זהו הזמן למהלכים שיקבעו את דעת הקהל בעולם לגבי רמת הגולן ויגבירו את התמיכה הפוליטית בו בישראל. “נתניהו פשוט מחפש איראן חדשה”, אמר השבוע בכיר בוושינגטון. “אף אחד לא מתכוון לתת את הגולן לדאע”ש או לחיזבאללה מחר בבוקר, אבל אצל נתניהו האיום הוא תמיד קיומי. יש דרך לעשות מהלכים מדיניים בלי להגדיל את העוינות כלפי ישראל”.
אלא שהתבטאותו של נתניהו בעניין רמת הגולן עוררה פליאה גם בקרב בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שטוענים שלא זו האסטרטגיה שבה יש להתנהל עם רוסיה. "יש לי ניסיון רב עם הרוסים”, אומר אלוף (במיל’) גיורא איילנד, ראש אגף התכנון לשעבר בצה”ל ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי. “לא להיות שותפים להחלטה זה דבר שמכעיס אותם. בעבר שר החוץ סרגיי לברוב אף קרא אותי לסדר בנושא מסוים, ובצדק. הוא אמר לי: ‘אני רוצה להיות שותף להחלטה ולא לשמוע עליה ממך אחרי שאתה מחליט’. ההתנהלות של ראש הממשלה כאן מוזרה. אם לא תיאמתם עם הרוסים את ההצהרה לפני הפגישה עם פוטין, אז למה מייצרים אנטגוניזם, ואם תיאמתם - אז למה לא לשתוק? בינתיים מכעיסים את הסורים. כל העולם יודע על הפגישה בין פוטין לנתניהו ועכשיו כל המתנגדים והמגנים את ההצהרות יפנו לפוטין כדי שלא ייתן לנתניהו דבר בפגישה”.
איילנד אומר שאין ספק שרמת הגולן צריכה להישאר בידי ישראל. עם זאת, הוא כאמור חולק על הממשלה הנוכחית בנושא הדרך שבה המהלך הזה יוצא לפועל. “הסדרים מדיניים לא עושים בצעדים פומביים, במיוחד מדינה קטנה כמונו, כי התוצאה תמיד תהיה הפוכה. אם נתניהו נפגש עם פוטין, הדרך הנכונה היא להגיע איתו להבנות בדיון ולא להעמיד אותו בפני עובדה. אני מצטער על הטקטיקה ומתפלא עליה. לדעתי, הערנו את הדוב משנתו. כשרוצים להשיג משהו מהעולם, זה לעולם לא בהצהרה שלך. צריך לגרום למישהו אחר להצהיר. הדיון היה צריך להיות דיסקרטי, וישראל הייתה יכולה להגיע
להבנות רוסיות ואמריקאיות שהגולן חלק ממדינת ישראל”.
גם אלוף (במיל’) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ”ן, חושב שהתבטאותו של נתניהו הייתה מהלך שגוי. “הייתה לנתניהו ההזדמנות לדבר עם האמריקאים על נושא הגולן”, הוא אומר. “כשהוויכוח על הסכם הגרעין עם איראן היה בעיצומו, הצעתי שישראל תגיע להסכם מקביל עם האמריקאים במקביל להסכם האיראני. הסכם שבו כמובן תהיה חבילה ביטחונית, אבל מעבר לזה גם פיצוי מדיני, ואחת ההצעות שהצעתי היה נושא הגולן. כבר אז היה ברור שאין למי להחזיר אותו. היה אפשר להעלות את זה אז, אבל כמובן שזה לא קרה. מה שנתניהו עושה זה לשים שתי אצבעות בעיניים לכל העולם. זה לוקח אותנו אחורה. אף אחד לא מדבר איתנו על הגולן כבר שנים רבות, ואחרי ההצהרה הזאת כולם מתנגדים לנו”.
"מאני טיים"
המזרחן ד"ר מרדכי קידר דווקא חושב שהמהלך של נתניהו הגיוני. “כשנתניהו הבין שהגולן יהיה מטבע שישולם לאסד, הוא הרגיש שהוא צריך לעורר את דעת הקהל התומכת בהצהרה", הוא אומר. "כבר חמש שנים מתנהלת מלחמת אזרחים בסוריה, וברור שאין למי להחזיר את הגולן. נתניהו מבין שעכשיו זה המאני טיים.
“לגבי פוטין, זו טקטיקה ידועה להכריז משהו לפני פגישה כדי לסנדל את הדובר ולהגיד: ‘אחרי שהכרזתי אני לא יכול לסגת כי הציבור שלי לא יסלח לי’”, מוסיף ד”ר קידר. “ככה למעשה נתניהו הכשיר את האמירה שלו. גם העולם מבין שסוריה כבר לא קיימת, וכל הניסיונות להנשים את אסד כשליט לא יעלו יפה. לכן אין סיבה שישראל תשלם את מחיר הגולן. סוריה מתפוררת לא בגללנו, אלא כי מלכתחילה היא לא הייתה מדינה טבעית שמבוססת על עם. יש בה קבוצות שבטיות, דתיות ועדתיות שמעולם לא הפכו לעם, ולכן המדינה כארגון כפתה את עצמה ויצרה דיקטטורה. הגבולות לא נקבעו על ידי בני סוריה, אלא על ידי הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי, לפי האינטרסים שלהן לפני 100 שנה, ולכן המדינה לא מקודשת והגבולות לא מקודשים.
“זה ההיגיון שעומד מאחורי דבריו של נתניהו", מוסיף ד"ר קידר. "אם אנחנו עוזבים את רמת הגולן, זו תחילתה של המלחמה הבאה”.