ועדת המדע והטכנולוגיה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק האוסר שיבוט בני אדם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
בתום שבע שנים מהארכת הוראת השעה האחרונה של החוק, אישרה הוועדה הארכה נוספת בת ארבע שנים של הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל, כאשר הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", במטרה למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), התייחס בפתח הדיון למחקר ולשיבוט ואמר: "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן".
עו"ד טליה אגמון, סגנית בכירה ליועמ"ש משרד הבריאות, ציינה כי "החוק שנחקק במקור ב-1999 היה בין הראשונים שאסר במפורש על שיבוט אדם. בגלל שמדובר בנושא מדעי שמתפתח כל הזמן הוא נחקק לתקופה זמנית ואנחנו עכשיו בפני הגדרה נוספת שלו. הזמניות תורמת מאוד לדיון המתמשך הזה, ואנו בודקים כל הזמן מה קורה בעולם ומה ההתפתחויות".
פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית ציין כי "אם דולי והיונק המשובט הראשון קרתה כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית בבני אדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם. לכן יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות יותר עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות, מנגד גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן רוצים לשלב אצלנו".
לשאלת יו"ר הוועדה, ציין בנבניסטי כי השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם "הגיע לעובר בן חמישה ימים, אך לא החדירו את זה לרחם כי זה אסור. הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות, הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר. רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות".
לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר ציין הפרופסור כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור בשיבוט בגלל איסור אתי שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר".
אתי פרץ, נציגת הציבור בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, ציינה כי "יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס. לא בכדי יש המלצה להרחבת ההגדרה ולזמן יותר רחב לפיתוח, יש כאן משהו שיש בו התערבות העניין המחקרי, הוא גם מגדיר את הביקוש".
חדווה אייל, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית, תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט: "הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע. קשה להבין מהדוח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה וספק אם יהיה. דולי הרי הומתה בהמתת חסד". ח"כ מקלב השיב כי "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק. במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי".
בהמשך אישרה הוועדה פה אחד הצעת פשרה של הארכת החוק לארבע שנים והעבירה אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
הדיון היום בוועדת המדע הוא הראשון ששודר באמצעות המצלמות החדשות באתר האינטרנט של הכנסת, כאשר וועדת המדע היא הראשונה להתחיל את פיילוט השידורים באיכות טלוויזיה גבוהה מדיוני הוועדות.
בפתח הדיון ברך ח"כ מקלב על הצעד וציין כי "זה כלי ציבורי חשוב עבור מי שרוצה להיחשף לעבודת הוועדות. הועדות שקופות, הכנסת שקופה. התחלנו את התהליך הזה בחדר הזה כפיילוט ליתר הוועדות, ההכנות היו מורכבות, ואנחנו שמחים להיות הראשונים שמשדרים באיכות ובטכנולוגיה מתקדמת זו".