דוח מבקר המדינה, אשר פורסם היום (שלישי) מורכב מאלפי עמודים, אשר מציירים תמונה מטרידה מאוד לגבי התנהלות גופים חשובים במדינה, כשבמרכזם כמובן פרשת "ביבי-טורס", שחוזרת לכותרות אחרי סגירת התיק. לאחר מכן, ניתן לראות ביקורת חריפה על משרד החוץ, משרד הבריאות ועל התאטרון הלאומי. עוד גופים שספגו ביקורת הם צה"ל, רפאל, וגם הליך המינויים בשירות הציבורי, שנשאר כפי שהוא בעשור האחרון.
פרשת ביבי-טורס: בין הנושאים שנבדקו בדוח ניתן למצוא כי נסיעות בתפקיד של נתניהו ושל בני משפחתו שנלוו אליו, מומנו בידי גורמים חיצוניים ובהם גורמים פרטיים; נסיעות במימון הבונדס; תשלום הוצאות על ידי ראש הלשכה של מר נתניהו; ליקויים בהליך הגשת בקשות לנסיעות שרים לחו"ל ואישורן על ידי הממשלה. הביקורת העלתה כי נסיעותיו של נתניהו ובני משפחתו במימון גורמים חיצוניים בתקופת היותו שר האוצר חרגו מהכללים החלים בנושא, בדוח כותב המבקר כי "הדבר עלול ליצור מראית עין של קבלת טובת הנאה או של ניגוד עניינים. יצוין כי בכל אותם מקרים, בדומה לשרים אחרים באותה תקופה, לא פנה מר נתניהו לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימון החיצוני משום קבלת טובת הנאה או מתנה אסורה". לכתבה המלאה.
בעניין הביטוח הלאומי, המבקר טוען כי מנגנון הגביה של הארגון הוא כושל, וכי הוא איבד אפשרות לגבות 100 מיליון ש"ח בגלל התיישנות של התהליכים. הדוח מנסה להצביע על הדרך של הגבייה, אבל מציין כי הדבר פוגע בעקרון השיוויוניות. לכתבה המלאה.
נעבור למשרד החוץ, שסופג הערה קשה על מאבקים פנימיים בין הגופים בו, ועל טיפול לא נכון בחרמות ובדה לגיטימציה שנעשית בישראל. יש לציין כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא גם שר החוץ, וכי האחריות לעניין נופלת גם על כתפיו. בציטוט החמור מהדוח על הסיטואציה הזאת נכתב: "בעיות החרם הולכות ומתעצמות, אבל אין טיפול ראוי בהן. לכתבה המלאה.
מבקר המדינה, יוסף שפירא, החליט גם לכתוב מילים חריפות על התאטרון הלאומי, וטוען כי הממשלה מצילה אותו פעם אחר פעם, למרות שתוכניות ההתייעלות שלו לא באמת עובדות, ויותר מכך, שפירא טוען שהתאטרון עושה נזק בינלאומי, כיוון שהוא לא משלם ליוצרים בחו"ל, ותהה על ההתנהלות לפיה לא שילמו מס עבור חלק מהעובדים בין השנים 2013-2014. לכתבה המלאה.
משרד הבריאות, אולי אחד המשרדים החשובים ביותר, שעברו שינויים גדולים עם מינוי השר ליצמן לתפקידו, סופג ביקורת על ההתנהלות בשנת 2015, ואם חלק מהדברים הכתובים בדוח נכונים, הוא אמור להדיר שינה מעיני רבים, שכן מדובר על אישור מספר פריטים בהם ניתן למצוא את חיידק הסלמונלה, וכן מציג מציאות לא פשוטה ומעוררת דאגה ומצביע על חוסר בכוח אדם, שמשפיע על איכות המוצרים שהציבור צורך, קורא לפתרון שבתי החולים לא יקרסו וכותב גם על הפסקות היריון. לכתבה המלאה.
ומה תגידו על 5,359 בוחרים, שהצביעו למרות שלא היו בארץ? ועדת הבחירות "זכתה" גם היא לביקורת של מבקר המדינה, שטען כי אופן גיוס העובדים שערורייתי, ונעשה בצורה של חבר מביא חבר. יחד עם זאת, שיבח כי היה ניסיון אמיתי למנוע את הזיופים בבחירות (ספרו את זה לאנשים שלא היו בארץ).
מבקר המדינה התייחס גם להליך המינויים בשירות הציבורי וטען כי כל ההליך, שמלכתחילה סומן כבעייתי, "לא השתנה במשך עשור". שלושה ליקויים בולטים בהתנהלות נציבות שירות המדינה בנוגע למינויים מצביעים על זמן ארוך עד להגעה למינוי, מינויים זמניים והפיכתם לקבועים, בעיקר במשרד האוצר ומערכת הבריאות.
"ממצאי דו"ח זה מלמדים, כי לאחר כשנה וחצי השתנה מעט מאוד המצב בכל הנוגע לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית", מציין מבקר המדינה, "משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, שחלק מההמלצות נוגעות גם לו, פעלו בעצלתיים לקידום יישומן של ההמלצות העיקריות. הגופים הממלכתיים העיקריים בתחום הבטיחות והגיהות בעבודה - מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד הכלכלה והמוסד לבטיחות ולגיהות - לא היו אפקטיביים דיים.
מינהל הבטיחות והבריאות, המשמש זרוע הפיקוח והאכיפה של המדינה, מפעיל פיקוח ואכיפה במקומות עבודה בשיעור זניח ביותר", קובע עוד מבקר המדינה, "המוסד לבטיחות ולגיהות, שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית במקומות עבודה, מייחד חלק ניכר מפעילותו לתחומים שגם גופים פרטיים עוסקים בהם. מנגד, פעילותו מועטה יחסית דווקא בתחומים חיוניים שאין להם מענה בשוק הפרטי".
קליטת עלייה? עוד בעיה לא פשוטה עמה התמודד המבקר: "אף שמטבע הדברים, העולים החדשים יותר עשויים להזדקק לסיוע רב יותר בקליטתם בקהילה, נמצא שמשרד הקליטה אינו ממקד את תמיכתו דווקא בהם וכי תמיכתו מתפרסת על אוכלוסייה רחבה הכוללת גם עולים השוהים בארץ כ-25 שנים", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח הביקורת על משרד הקליטה.
"על משרד העלייה והקליטה לבחון מחדש את התבחינים לחלוקת התמיכות ולעמוד על הצורך להתאימם לשינויים שחלו בדפוסי העלייה ובהרכבה. כך עשוייה התמיכה להיות אפקטיבית יותר", מציין עוד מבקר המדינה, "בה בעת, על הממשלה לבחון את סוגיית המשך טיולו של המשרד גם במי שעלו ארצה לפני שנים רבות, לרבות בילדיהם, לנוכח החיוניות הנדרשת בהתמקדות בסיוע לעולים החדשים יותר".
"העלייה במפלס המים עלולה לגרום להצפת החוף ובתי המלון המצויים בו ואף לסכן תשתיות לאומיות ואזוריות", מזהיר מבקר המדינה וממליץ בפני משרדי האוצר והתיירות לפעול בדחיפות לקיום דיון יסודי בממשלה לצורך קידום הפרויקט ועל ההשפעות הכספיות שיש לכך על מכלול היחסים בין המדינה לכימיקלים ישראל. "לסטייה מהחלטת הממשלה לגבי מתווה הפרויקט יש משמעותיות כספיות, לרבות לגבי התמורה שיידרשו לשלם מי שיבקשו לקבל את הזיכיון הבא, לאחר פקיעת תוקפו של הזיכיון הנוכחי בשנת 2030", מוסף המבקר.