אחרי שכבר נפלה בקריאה טרומית בכנס הקודם של הכנסת, בשל תקלה של גיוס רוב בקואליציה, ועוד דחייה של שבועיים אישרה היום (ראשון) ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד), שבמרכזה ביטולה של 'חזקת הגיל הרך', משמע ביטול הסעיף בחוק המקנה משמורת ברירת מחדל לאמהות על ילדים עד גיל שש במקרים של סכסוכי גירושין בהם ההורים אינם מגיעים להסכמה בנושא. ח"כ קיש אמר לאחר ההצבעה שהעניקה בשנית את תמיכת הממשלה להצעת החוק: "זאת בשורה לילדי ישראל. השרים הבינו שלילדים מגיע שיהיו להם שני הורים. אני מצפה מכל סיעות הקואוליציה להמשיך ולעמוד בהסכם ולהתייצב מאחורי הילדים לקראת מעבר החוק בקריאה הטרומית"
הצעת החוק מבקשת לבטל את הסעיף האמור, סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולדון כל מקרה לגופו. הצעת החוק מעוררת בשבועות האחרונים מהומת אלוהים, רוויית רגשות ויצרים, בקרב ארגונים יריבים שמובילים נשים וגברים גרושים זה כנגד זה כשהפעם דווקא ארגוני הנשים הנאבקים נגד הצעת החוק נמצאים בעמדה של מתגוננים משום שהצעת החוק זוכה לתמיכה נרחבת בקואלציה וצפויה היתה מלכתחילה לקבל את תמיכת הממשלה, בין היתר גם של שתי שרות בממשלה – שרת המשפטים איילת שקד, שעדיין מנסה להביא לניסוח של פשרה בהצעת "חוק הורים וילדים" עד שיאושר בשלוש קריאות בכנסת, והשרה לשיוויון חברתי שהיא גם יוזמת החוק המקורי, גילה גמליאל, שדוחפת לאישור מהיר של החוק. משום שבשבועיים שחלפו טרם גיבשה השרה שקד נוסח המוסכם גם על מציעי החוק, הוא עלה היום להצבעה כלשונו.
מציעי החוק מתרכזים בעובדה שתמיכת הממשלה בו מבטיחה על פניו רוב קואליציוני לביטול חזקת הגיל הרך האוטומטית לאמהות, אבל הדרך לקריאה השלישית, מסתמן עוד ארוכה מאד. שרת המשפטים שקד שפכה מים צוננים על הסערה שהיה צפוי אישור החוק לעורר והודיעה בוועדת השרים כי במקביל לאישור הצפוי של החוק בקריאה טרומית בכנסת, תוקם ועדה במשרד המשפטים בכוונה לבחון את יישום המלצות הוועדות הציבוריות עליהן מושתתת הצעת החוק. לדברי שקד, ביטול חזקת הגיל הרך כרוך בנושאים נוספים של דיני גירושין אליהם תידרש הוועדה שתגיש את מסקנותיה לגבי כל הנושאים, אבל הוועדה עצמה רק תוקם בתוך ארבעה חודשים. בנוסף הודיעה שקד שהמשך קידום החוק יהיה בכפוף להסכמות כל השרים הנוגעים בדבר ואמרה: "מדובר בנושא רגיש ורחב מאוד, שיש צורך להגיע להסכמה רחבה לפני ביצוע שינויים בו. הוועדה שהודעתי היום על הקמתה תפעל להגעה למסקנות שיקחו את כל השיקולים הרלוונטיים בחשבון".
השרה גילה גמליאל, שאחראית כשרה לשיוויון חברתי גם על הרשות לקידום מעמד האישה ולא ניתן לחשוד בה באנטי-פמיניזם, מקדמת בעשור האחרון את החוק לביטול חזקת הגיל הרך משום שלטענתה מדובר בסעיף מפלה המנציח פגיעה בילדים להורים גרושים שכיום הם אחד מכל שלושה זוגות בישראל. גמליאל גורסת כי טובת הילדים היא בהורות שוויונית מלאה שלא תפלה בין הורה אחד לאחר ותבטיח את טובת הילדים גם בכל מקרה של גירושים ללא הסכמה על חזקה. לאחר אישור הצעת החוק על ידי ועדת השרים לחקיקה אמרה גמליאל: "היום הוכח שכאשר מתמידים ומאמינים בצדקת הדרך, בסוף גם מגיעים אל היעד. אישור החוק היום הוא בשורה משמחת לעשרות אלפי ילדים להורים גרושים שסבלו במשך שנים בגלל חוק ארכאי ולא צודק. ככל שנמהר להעביר את החוק בקריאה שלישית בכנסת כך ייטב לכולם ובעיקר לילדים אלו. כולי תקווה שבקרוב מאוד תיפסק האפליה בקרב הורים גרושים ובזכות ביטולו של החוק תהיה הורות שוויונית מלאה".
האמהות המתנגדות: החוק הנוכחי לא מציע חלופה ראויה, ילדים יהפכו קלפי מיקוח
במוצאי שבת קיימו מובילות המאבק נגד הצעת החוק הפגנה מול ביתה של השרה גמליאל בתל אביב תחת הכותרת "גילה גמליאל מפקירה את הנשים והילדים". המפגינות, בתמיכת ארגונים כמו "אנו" ו"הקול הנשי", טוענות: "הצעת החוק לא קובעת כל חלופה ראויה לחזקת הגיל הרך ותוצאתה תהיה שילדים ואימהות ייגררו לסכסוכים משפטיים קשים וממושכים וייפגעו רגשית וכלכלית. אמהות מוחלשות כלכלית יתקשו לעמוד בהליכים כאלה, וילדים יהפכו לקלפי מיקוח בהליכי גירושין. הדבר יגביר את עוצמת הסכסוכים בין בני הזוג, ולכן עומד בניגוד לטובת הילדים, אשר סובלים יותר ככל שסכסוך הגירושין ארוך וקשה יותר". המתנגדות לחוק מדגישות: "בישראל קיימים הסדרי ראיה נרחבים ביותר לאבות, ומבחינת האחריות ההורית היא נשארת של שני ההורים, גם אם הילדים קטנים מגיל 6".
רק לאחרונה טענה השרה לשיויון חברתי גמליאל: "בחוק הקיים ישנם כשלים מהותיים ורק ביטולו, כמו ברוב מדינות העולם, יתקן את העוול המתמשך שנגרם לילדים ולאבות רבים. אין הורה עיקרי והורה שולי שהוא סוג ב' ולא בכדי קבעה ועדת שניט (דצמבר 2011) שמרגע שקובעים חזקה אוטומטית של אחד ההורים ללא אחריות משותפת - פוגעים בילד". אבל ארגוני המתנגדות להצעת החוק טוענות מנגד: "אין בהמלצות ועדת שניט חזקה שתחליף את חזקת הגיל הרך, אלא סדרת כללים עמומה למדי, שעל פיה, אמור כל שופט להכריע לאן ילכו הילדים. לשם כך, יהיה צורך בחוות דעת מקיפות ומעמיקות באשר לאופן הטיפול ההורי, לרצונות הילדים, לאופי הבית שמספק כל אחד מההורים, ליחסים בין ההורים ועוד".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מתחה ביקורת חריפה על ועדת השרים לענייני חקיקה ואמרה: "השרים אישרו היום הצעת חוק פוגענית ולא מאוזנת שתפגע בילדים ובאימהות במעמד הרגיש של גירושין ללא הסכמה על הסדרי ראיה, והיא תהפוך את הילדים לקלף מיקוח ואמצעי לחץ נוסף על נשים לוויתור על זכויותיהן". גלאון הוסיפה: "במציאות המשפטית והחברתית בישראל אין שום דבר שוויוני. דיני המשפחה בישראל נשלטים על ידי הרבנות- מוסד פטריאכלי, שוביניסטי ומשפיל שנוטל את כל הכוח מידיה של האישה במעמד הגירושין והופך אותה לתלויה ברצונם הטוב של בעלה לשעבר והרבנים. את חוסר השוויון יש לפתור בנישואין ולא בגירושין ואין לתקן עוול בעוול. את חוק חזקת הגיל הרך יש לשנות תוך התחשבות בנשים ובילדים, הצעת החוק של ח"כ קיש רואה לנגד עיניה את הגברים בלבד".
יו״ר נעמת, גליה וולוך, אמרה בתגובה להחלטה, כי ״טיפול בילדים זה לא תחרות בין ההורים ולא משחק ילדים. גם אם צריך להתאים את החקיקה לשינויים חברתיים, יש לעשות זאת בצורה מאוזנת. ואין לבטל את החזקה ללא חזקה חלופית הולמת ומאוזנת שתיתן מענה קודם כל לצרכי הילדים ותביא בחשבון גם את עניין המזונות. צריך לזכור שכבר כיום האחריות המשפטית משותפת וההסדרים בין ההורים הם נרחבים ביותר. הילד אינו רכוש שמחלקים וצריך להבטיח לפני הכל שענייניו ידונו במהירות ובמינימום התדיינויות וקונפליקטים. ביטול החזקה ללא חזקה חלופית הולמת עלול בסופו של יום רק לפגוע בילדים. טובת הילדים מחייבת פתרון מושכל ואין להגביל את הועדה שתקום ולתחום את עבודתה לפרק זמן של ארבעה חודשים בלבד, פרק זמן שאינו מספיק כדי למצוא פתרון לכל הסוגיות המורכבות הכרוכות בעניין".
משפטנים תומכים – החוק יעשה צדק
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה" מומחית בדיני משפחה ופריון דווקא תומכת, כמו משפטנים רבים אחרים, נשים וגברים, בביטול חזקת הגיל הרך ואומרת: "החלטת וועדת השרים נכונה כי כיום אין עוד צורך בחזקת הגיל הרך, שכן העיקרון של טובת הילד ולא מגדר ההורה, הוא המבחן הראוי להכרעה בסכסוכי משמורת, אפילו בגיל רך. המצב בו החוק קובע כי המשמורת על הילד בידי האם מנציח דווקא את שלטון הגבר, כך יכול הגבר להתפנות לעיסוקיו בעוד האם תישאר עקרת בית מסורה הדואגת לילדיה. זוהי השקפת עולם מסוכנת לתפיסת העולם המבקשת שוויון הזדמנויות מלא. אישה הנדרשת לגדל את ילדיה באופן בלעדי, היא אישה שאיננה פנויה לפתח קריירה להיאבק על זכויותיה השוות ולהיות שווה בין שווים. בהנצחת מעמדה כאם המגדלת את ילדיה, תהא דרכה לשוויון ארוכה ביותר".
עו"ד אמיר שי, המייצג אבות בתיקי משמורת משותפת, אומר: "מדובר בהחלטה היסטורית ששמה סוף לאפליה המגדרית שעוגנה בספר החוקים של מדינת ישראל. כאשר לילד יש שני הורים מתפקדים, הרוצים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידולו, אין כל היגיון בהרחקתו של אחד מהם מחייו על רקע המגדר שלו. סוף סוף המדינה מכרה בכך שילדים זקוקים לשני הורים, מעורבים ובעלי אחריות שווה ומשותפת. הדרך להכרה מלאה ושיוויונית עוד ארוכה אך אין ספק שהמהפכה החלה". גם עו"ד מורן סמון, העוסקת בגירושין וניהול משברים במשפחה אמרה: "אני מברכת על הכוונה לבטל את חזקת הגיל הרך שדווקא פוגעת ביכולת של נשים מתגרשות לפתח קריירה ולייצר עצמאות כלכלית לאחר הגירושין. המשפחות של היום אינן מתנהלות כמו משפחות בשנות ה-70 של המאה הקודמת. כפי שמשפחות כיום מתנהלות בצורה שוויונית במידת האפשר, כך צריכים להתנהל הליכי גירושין וגם במקרה של חזקת הגיל הרך, האחריות ההורית צריכה להיות משותפת".