מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לפיה ייאסר פרסום שמו של חייל או כל פרט מזהה אחר לגביו באחד מהמקרים הבאים: הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהוחלט שלא להגישו; הוא נאשם בביצוע עבירה כאמור וטרם הורשע בפסק דין חלוט; הוא הואשם בביצוע עבירה כאמור וכתב האישום שהוגש נגדו בוטל או שהוא זוכה. כן מוצע כי פרסום כאמור, וכן פרסום שמו של חייל ששמו מתברר במסגרת תחקיר, יהווה עבירה שדינה שישה חודשי מאסר.
בנוסף, מוצע לקבוע כי איסור הפרסום לא יחול על גורם שהוסמך להעביר את שמו של חשוד או נאשם לרשות שלטונית או שיפוטית זרה, על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הוראות החוק המוצע יחולו גם על שוטרי מג"ב, וכן על שוטרים אחרים לגבי פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חיילי ומפקדי צה"ל עומדים במצבים קשים ומורכבים. לא רק במצבים מסכני חיים לעצמם ולזולתם – אלא גם במצבים בהם אופן הפעולה הנדרש לא תמיד ברור. מציאות זו, יחד עם המציאות המבצעית של צה"ל ופעולות הנערכות לא פעם בקרבת אוכלוסייה אזרחית, מייצרת מצבים בהם נדרשת חקירת תפקוד חיילים ומפקדים. חקירות אלו יכולות להסתיים במסקנה כי תפקוד החייל או המפקד היה תקין – אך פרסום האירוע עלול להוות עונש בפני עצמו. המצב מובהק לגבי חיילים וקצינים, בעיקר מכיוון שכשמדובר באירועים מבצעיים פרסום זה עלול להביא גם לפעולות שונות שיופעלו נגד חייל או קצין על ידי מדינה זרה".
יוזם החוק, ח"כ אייל בן ראובן, מסר כי "חובתנו להגן על הלוחמים בכל מרחב אפשרי, לצורך מימוש המשימה: אם בהכשרה נכונה, בטכנולוגיה מתקדמת, בחינוך, בלימוד ובהפקת לקחים, וכן גם בתופעות כמו חשיפה מיותרת שגורמת נזק לחיילים, לעתים לבני משפחותיהם, הן בארץ והן בחו"ל. החוק מטפל אך ורק בעשייה המבצעית ובאירועים שקורים רק בה. החוק אינו בא למנוע תחקור, חקירה וענישה, במידת הצורך. ההיפך הוא הנכון - החוק בא לאפשר זאת, אך במסגרת ובמעטפת הנכונה". בקריאה שלישית תמכו 34 חברי כנסת והתנגדו 7.