שי ודרור התאחדו בשיחת טלפון מפתיעה: "החרדים נהיו חנונים"

ביחד התקשרו לברק סרי, דוברו של השר אריה דרעי. השיחה הגיעה על רקע המשבר הקואליציוני שנוצר אמש, כאשר ראשי המפלגות החרדיות דרשו מראש הממשלה נתניהו לפטר את שר התחבורה ישראל כץ. הדרישה לפיטוריו נוצרה בעקבות עבודות השיפוץ בתחנת הרכבת השלום בתל אביב שנערכו במהלך השבת והפעלת רחפן שצילם אותן. נתניהו החליט שבשבת יתבצעו רק עבודות שקיומן בימי חול עלול לסכן חיי אדם או ליצור פקקי תנועה אדירים. החרדים טענו שהפעלת הרחפן המצלם איננה פעולה כזו, והיא נועדה עבור יחסי הציבור של השר כץ ומשרדו.




דרור: "שלום לברק סרי, הדובר של השר דרעי".
סרי: "שלום, עם מי אני מדבר?"

שי: "שי ודרור, בבסיס".
דרור: "במהות של הדברים, והצטרפו עוד שכבות שכבות של אנשים".
שי: "אורי וניסים ולאה".
סרי: "אהלן שי ודרור, איך זה שאתם ביחד עדיין?"

גוטליב: "שאלה טובה".
שי: "זאת הייתה מתיחה".
דרור: "לאור האירועים בשבת...".
סרי: "לפני זה, שמעתי שניסו לעשות עליכם תוכנית משותפת, ואתם סירבתם לשתף פעולה".

שי: "מה? מה?"
גוטליב: "תוכנית משותפת?"
דרור: "וסירבנו?"
סרי: "רצו לעשות אתכם כתבה משותפת לאחד המגזינים".

משעל: "אתם לא יודעים למי התקשרתם. ברק, זה ניסים משעל. בוקר טוב. ברק הוא לא פראייר. הוא בוגר הפקולטה של אהוד ברק. מה שהוא שכח, מה שהוא למד, אתם לא תלמדו עוד הרבה הרבה זמן".
שי: "לדבר בלי הפסקה ולא לתת לאחרים לדבר, אנחנו למדנו את זה גם".
סרי: "אבל ברצינות, ניסים, אני חייב לשמוע...".

דרור: "אנחנו התקשרנו אליך, תן לנו לשאול אותך שאלה, ברק".
סרי: "אז תענו לי לפני זה".

גוטליב: "לפני זה רק תענה לנו אתה על איזה משהו אחד קטן, לפני שאתה אומר את זה".
סרי: "שנייה, לאור הפרידה, ואתם שניכם סירבתם בתוקף...".

משעל: "בוא נתחיל רגע. דרור, אני אעזור להנחות את השיחה הזאת".
דרור: "אני רק רוצה להגיד, שבגלל אירועי השבת הזאת, שפילגו את העם כל כך קשה, אמרנו שזה יאחד אותנו את כולנו, להתאחד. מה קורה? מה העניינים? מה? מה? היו עבודות בשבת...".
משעל: "בוא ננסח את השאלה יותר טוב. למה כל המנהיגים שלך מסתתרים הבוקר...?"
שי: "למה? הוא לא ניסח אותה מספיק טוב?"
דרור: "מה העניינים?"
שי: "סליחה, ניסים, הוא ניסח אותה יפה מאוד".
דרור: "שאלתי מה העניינים?"
שי: "אני עכשיו קם להגן על דרור".
דרור: "ניסים, ניסים, ניסים. לא לא לא, ניסים".
משעל: "אתה יודע מה? במחשבה שנייה, ניסחת אותה יפה מאוד".
סרי: "אפרופו איחוד, קודם כל יש את מפעל האיחוד של שי ודרור, שהחבר'ה יחזרו להיות חברים. אני אומר לכם שזה אחד האירועים היותר מלבבים...".

משעל: "לא, הם חברים. הם חברים".
דרור: "חברים".
סרי: "...ומשעשעים. כשיהיה איחוד, איך אומרים, אנחנו מסתכלים למעלה, מצפים שיהיה איחוד של השניים, ואחרי זה נפעל לאיחוד של ה... איך אומרים, של ה...".

שי: "של העם".
משעל: "מרחת יפה עד עכשיו. עכשיו תגיד לי למה כל המנהיגים של החרדים, ליצמן, גפני, והבוס שלך אריה דרעי, כולם שותקים הבוקר. הם נבהלו מעצמם?"
גוטליב: "מהרחפן? ממה הם נבהלו?"
סרי: "לא, לא נבהלו. קודם כל בואו נעשה זה... עכשיו ברצינות. אריה דרעי וש"ס, ואני חושב גם שהדברים באו לידי ביטוי הבוקר, לא דרשו את הפיטורים של ישראל כץ. אני לא יודע איך זה צץ. הייתה אתמול דרישה משותפת לפגישה עם ראש הממשלה, שאני מבין שעשויה להתקיים ביום שני, אבל אני לא יודע מאיפה הדרישה ל... היא בטח לא באה מאיתנו".

שי: "אז אין דרישה לפטר את ישראל כץ? הוא יכול להיות רגוע? הוא יכול לישון בלילה?"
סרי: "אני לא מכיר דבר כזה. אני לא יודע. זה משהו אתמול שרץ...".

משעל: "אם ברק לא מכיר, אם הוא לא מכיר, אז אין".
שי: "אבל זה סתם אתה... אתם לא דורשים כי הם מפחדים. הם יודעים שהוא לא יפטר אותו ופשוט פוחדים לצאת פארשים. אם היו יודעים שיש להם כוח היו דורשים ועוד איך".
סרי: "אף אחד לא דורש לפטר".

שי: "אז הנה, חילל לכם את השבת ואתם לא מסוגלים לעשות כלום, בבקשה".
סרי: "אף אחד לא מפחד מאף אחד".

דרור: "אז יכול להיות שיצאתם שפנים".
שי: " קטנים, יצאתם קטנים".
דרור: "אולי יצאתם קטנים והחרדים כבר לא חזקים".
סרי: "העניין הזה הוא עניין מורכב".

דרור: "אולי החרדים כבר לא חזקים כמו שהם היו פעם".
שי: "עכשיו אפשר לחלל שבת חופשי כבר ואין לכם שום כוח".
דרור: "מה זה?"
שי: "איזה פארש".
דרור: "איפה הכוח שהיה פעם לחרדים, שהיו מפוצצים ממשלות. המשחן שהיה עובר, הייתם...".
משעל: "רגע, מה אתם רוצים מברק סרי, לא הבנתי. אתם רוצים לחמם אותו? הוא בדקה עכשיו... ברק, תענה להם".
סרי: "כן, כן, חבר'ה הכל בסדר. דברים צריך לעשות בשום שכל...".

שי: "איפה דרעי האריה השואג? איפה דרעי?"
גוטליב: "הכלא ריכך אותו".
סרי: "חבר'ה, אמרתי לכם... בלי זה... פנינו לשלום כולל...".

שי: "מה זה, הוא חזר 'פושי' מהכלא".
דרור: "אני זוכר ימים שבאו המטוסים ב-79'...".
שי: "עצרתם אותם".
גוטליב: "בן כמה היית?"
דרור: "והממשלה של רבין נפלה".
משעל: "ב-76'".
דרור: "76'. אני זוכר את המשחן".
שי: "אתה לא זוכר את הימים האלה".
משעל: "ב-99'".
שי: "שמעת על הימים האלה".
דרור: "לא, אני זוכר שדיברו איתי על המקרה הזה".
גוטליב: "נכון, דיברו".
שי: "דיברו איתנו. היום? אפשר לעשות עבודות בשבת".
גוטליב: "והחנויות בשבת, לפתוח סופרים בשבת".
שי: "יאללה, חבר'ה, אין חרדים יותר".
דרור: "מה קרה, איפה אתם?"
שי: "איזה חנונים נהייתם".
סרי: "חבר'ה, חבר'ה, זה בסדר גמור. אני בטוח שזה ייפתר השבוע".

דרור: "ועוד הרחפן. מילא העבודות, אומרים פיקוח נפש. אבל רחפן?!"
גוטליב: "מה פיקוח נפש ברחפן?"
שי: "אתה יודע שרחפן, הוא עף קרוב לאלוהים כבר. הוא בשמיים. הוא מפר לאלוהים את השבת".
סרי: "רחפן שיתעד עבודות בשבת, זה אני מבטיח לכם שכבר לא יהיה. אין לי ספק".

שי: "לא יהיה? היה".
סרי: "מסיבות עיתונאים שנייה אחרי שבת כבר לא יהיו".

גוטליב: "למה? מסיבת עיתונאים אחרי שבת גם אסור?"
סרי: "איך אומרים?"

גוטליב: "גם את אחרי השבת אתם לוקחים לנו? לקחתם לנו את השבת, גם את מוצאי השבת?"
סרי: "רגע רגע רגע. מה שחייב על פי חוק ומה שבאמת מדובר בפיקוח נפש אמיתי...".

שי: "איך פיקוח נפש?"
סרי: "ולא היה מה ש...".

דרור: "ברק...".
סרי: "מה שכלול בפיקוח נפש...".

דרור: "ברק סרי...".
שי: "איך לצבוע את תחנת הרכבת זה פיקוח נפש? כולה שיפוץ של תחנת רכבת".
סרי: "שמע, להפסיק עבודות, להפסיק תנועה שם באיילון".

שי: "אה, אז נתליתם בפיקוח נפש".
דרור: "בוא נסכם ונגיד שזה לא מה שהיה פעם והחרדים יצאו כאן קצת קטנים".
סרי: "שום דבר לא מה שהיה פעם, גם לא זוגות שמתפרקים כמוכם".