יוזמתו של יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן (הליכוד), לסגור את תאגיד השידור הציבורי והתחשיב שפרסם כדי לתמוך בעמדתו, מעוררים התנגדות גם בתוך הליכוד. עם זאת, נראה שהמפתח מצוי בידי שר האוצר משה כחלון (כולנו), שייפגש בקרוב עם ביטן לפגישה מכרעת בסוגיה. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, תקף אתמול את התחשיב הכלכלי שהציג ביטן, שלפיו סגירת התאגיד תחסוך למדינה יותר מ־2 מיליארד שקל. "צר לי מאוד על פרסום הנתונים השגויים בתחשיב שהציג חבר הכנסת ביטן לגבי ביטול התאגיד", אמר ארדן. "עיינתי שוב ושוב בתחשיב ולא הצלחתי להבין איך חיסכון כספי מוצג בו כבזבוז ובזבוז כחיסכון כספי. קידמתי את הרפורמה ברשות השידור הישנה לא רק בגלל היותה מנופחת, בזבזנית ולא יעילה, אלא קודם כל בגלל שהציבור איבד בה אמון והצפייה בשידוריה פחתה בעקביות".
ארדן הוסיף: "סיבה נוספת הייתה המודל הניהולי ברשות הישנה ושליטת הוועדים בה. רוב כספי הציבור בה בוזבזו על שכר גבוה ועל עובדים רבים שלא היה בהם צורך במקום שהם יושקעו בשידורים ובתוכן לטובת הציבור. האם באמת שכחנו זאת כולנו?".
ארדן המשיך: "הרפורמה שהובלתי לוותה על ידי חברת ייעוץ כלכלי מטעם משרד התקשורת וכן על ידי אנשי משרד האוצר, שבחנו אותה לעומק. כולם הגיעו למסקנה הברורה - סגירת הרשות הישנה והחולה, יחד עם עלות תשלום פיצויי פרישה נדיבים לעובדים שיפרשו ובתוספת עלות ההקמה של תאגיד השידורים החדש והמודרני תחסוך לציבור בכל שנה מרגע הסגירה 400 מיליון שקל. זה התחשיב ואין בלתו".
לסיום אמר: "אני חוזר ומדגיש שביטול הרפורמה כיום יהיה טעות קשה, שגם תגרום לבזבוז רב של כספי ציבור וגם תחזיר את השידור הציבורי לאחור, מה שימנע מהציבור לקבל תוכן חדשני, איכותי ומגוון. לא רק שביטול התאגיד לא יאפשר שום הקצאת כספים לחינוך ולרווחה, אלא להפך, ביטול התאגיד יביא עמו קיצוץ בחינוך וברווחה כדי לממן את החזרה אחורה לרשות הישנה". בתגובה אמר ביטן: ״ארדן טועה, אבל אין לי כל כוונה להתווכח בתקשורת עם שר מהליכוד".
אלא שארדן איננו היחיד בליכוד שמתנגד למהלך שמקדם ביטן. מתנגד נוסף הוא חבר הכנסת יהודה גליק, שצייץ אתמול בחשבון הטוויטר שלו : "שום סיכוי שאתמוך בלעשות מעצמנו צחוק. לא אתמוך בביטול תאגיד השידור. אין מצב". חבר הכנסת ביטן מתכוון עם פתיחת מושב החורף בכנסת להמשיך לקדם את הצעת החוק שלו לסגירת תאגיד השידור הציבורי. אתמול הציג ביטן תחשיב כלכלי המציג את הבזבוז לקופת המדינה, לשיטתו, עם הקמת התאגיד.
במסמך מפרט ביטן את עלויות התקציב הצפויות לשנים 2017־2018 בעקבות הקמת התאגיד החדש: 1.177 מיליארד שקל להוצאות שוטפות, כ־1.2 מיליארד שקל להוצאות פרישה של 1,050 עובדי רשות השידור ו־150 מיליון שקל להוצאות פרישה של עובדי הטלוויזיה החינוכית. ובסך הכל: 2.527 מיליארד שקל. לדברי ביטן, ביטול התאגיד יבטל גם את פרישתם של 800 עובדים ברשות השידור ויוביל להפחתה של כ־30% באגרת הרדיו. על פי החישובים של יו"ר הקואליציה, בסך הכל תחסוך המדינה סכום של כ־2.127 מיליארד שקל מסגירתו של התאגיד.
ביטן אמר ל"מעריב־סופהשבוע": "אני עומד מאחורי המספרים של התחשיב. שלא יספרו סיפורים. אחרי החג אפגש עם שר האוצר משה כחלון, ואני משוכנע שאחרי שהוא יראה ויבין את התחשיב שלי, הוא ילך איתי". גם שר הפנים, אריה דרעי, הצהיר כי יתנגד לסגירת התאגיד. אתמול אמר בראיון לגלי צה”ל: ”אני חושב שאם התחלנו במהלך של התאגיד, צריך להמשיך אותו. אין כאן משמעת קואליציונית". אולם כפי שעולה מדברי ביטן, המפתח נמצא בידיו של כחלון, וכולם מחכים להכרעתו של שר האוצר. פגישתו עם ביטן תכריע כנראה את עתידו של תאגיד השידור הציבורי.