שר התיירות לוין יריב לוין התייחס היום (שלישי) במליאה מליאת הכנסת לסגירת תאגיד השידור הציבורי החדש "כאן" ותקף את המבקרים של היוזמה: "בגלל שראש הממשלה מוביל את המהלך הזה לא רואים את העובדים. כל מה שמעניין אותם זה רק לפגוע בראש הממשלה".
בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיים עד סוף חודש דצמבר את החקיקה הדרושה כדי לסגור את תאגיד השידור הציבורי. אחת החלופות הנבחנות כדי למנוע משבר קואליציוני היא כי תוגש הצעת חוק ממשלתית במקום זו של יו"ר הקואליציה דוד ביטן שלא מתכוון להתעקש על הצעתו. במסגרת החוק שיגיש משרד התקשורת השר הממונה על רשות השידור יהיה שר התקשורת, רה"מ נתניהו. במסגרת החוק החדש ייחתמו הסכמי עבודה חדשים עם ועדי העובדים שלטענת נתניהו יביאו להפחתה בהוצאות המדינה על השידור הציבורי ובכך האוצר ובראשו שר האוצר משה כחלון לא יוכלו להמשיך להתנגד.
במסגרת החקיקה ייאלצו מנכ"ל תאגיד השידור אלדד קובלנץ ויו"ר התאגיד גיל עומר לעזוב את תפקידיהם ובמקומם ייבחרו מנכ"ל רשות השידור, מנהל טלוויזיה, רדיו ודיגיטל.
בינתיים בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר משה כחלון ישנו נתק בנושא לאחר ששר האוצר הבהיר את עמדתו ואמר כי "מאחורי כל המספרים וההתלבטויות נמצאים אנשים, שנקלטו ושחלילה עומדים להיות מפוטרים, ואנחנו לא אוהבים שמשחקים באנשים. המשמעות של ביטול התאגיד היא הפסד מידי של 1.7 מיליארד שקלים ושל 370 מיליון שקלים בשנה. מי שרוצה להביא חוק בשבוע הבא ולקדם אותו הוא יצטרך לוודא שיש שידור ציבורי חזק ולהבין מאיפה להביא את הכסף".
כחלון הוסיף כי צריכה להיות רשות שידור ציבורי מאוזנת. "אני מאמין בשידור ציבורי חזק, אבל יש כאן כסף גדול. סגירה זה בזבוז של מאות מיליוני שקלים ואם לא נשתכנע שאין את הבזבוז הזה - לא נאפשר את זה".
"משבר קואליציוני לא יהיה כאן"
אולם, גורמים במערכת הפוליטית אמרו ל"מעריב אונליין" כי גוברת ההערכה כי תמצא פשרה בין השניים. בכיר במערכת הפוליטית אמר כי "דבריו של כחלון מתמקדים בפן הכלכלי ולא במהות. ברגע שיראה כי המספרים הם לטובת סגירת התאגיד הוא יסיר את התנגדותו. משבר קואליציוני אמיתי לא יהיה כאן".
בתנועה לאיכות השלטון פנו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על בטלות הסעיף בהסכמים הקואליציוניים המחייב את החברים בממשלה לתמוך ברפורמות בתקשורת בהקדם, על מנת לאפשר לראשי הסיעות דיון אמיתי בסוגיה החשובה, תוך הפעלת שיקול הדעת הראוי לעניין ובמנותק מחרב ההסכמים הקואליציוניים המרחפת כרגע מעל לראשם.
בפנייה ליועמ"ש כתבו: "שעת המבחן הגיעה ועמה הציון "נכשל". אין עוד הסעיף עומד בחזקת סעיף הצהרתי או תיאורטי בלבד. מהלכיו של שר התקשורת וראש הממשלה גלויים וידועים. המציאות המצערת היא כי יש בין סיעות הקואליציה אשר רואות עצמן מחויבות לסעיף הפגום אשר הוכנס בחטא אל ההסכמים הקואליציוניים. בהן סיעת ישראל ביתנו אשר העומד בראשה הצהיר כעת על מחויבותו לסעיף, ומתוך כך על תמיכת סיעתו ברפורמה מבלי שהתייחס כלל ועיקר למשמעויות העומדות בבסיסה, לרבות המשמעויות התקציביות והדמוקרטיות".
בפנייה כתבו בתנועה לאיכות השלטון כי מטרת הסעיף "הינה לכבול את סיעות הקואליציה באופן שאינו מאפשר הפעלת כל שיקול דעת לרצונו ולמהלכיו של שר התקשורת, באופן הפוגע פגיעה אנושה בנשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית, ועומד בסתירה מוחלטת לעקרון תקנת הציבור – מקום בו אנו רואים כיום כי אכן אכיפת ההסכם מובילה לתוצאה שאינה ראויה ואינה יכולה לעמוד במדינה דמוקרטית."