"השירות ביחידה לאבטחת אישים הוא ייחודי מאוד ומאתגר", מספר ישראל שי, ראש היחידה לאבטחת אישים לשעבר, שפרש מהשב"כ ב-1994 לאחר יותר מ-20 שנות שירות, והוא אחד המרואיינים בסרט "שטח סטרילי", שישודר הערב בערוץ הראשון. "מאבטח אישים מקצועי חייב להיות בעל יכולת פיזיולוגית גבוהה וכישורים נרכשים ומולדים, ולהימצא במלוא הדריכות והערנות לשם תגובה מיידית ואפקטיבית. זה מקצוע מאוד שוחק כי כל הזמן אתה חי את העניין ואתה משלם על זה מחיר, בעיקר משפחתי".
מאז היווסדה, היחידה לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), השייכת לאגף האבטחה של השב"כ, ומטרתה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה של אנשי ממשל ואישים בכירים, פעלה בצללים. אלא שכעת הסרט "שטח סטרילי" שם מול המצלמה את אנשי היחידה הממלכתית, שבדרך כלל נמצאים ברקע. במסגרת הסרט פורשים אנשי היחידה את הרקע וההיסטוריה שלה מאז ימי ראש הממשלה דוד בן-גוריון ומדברים גם על הפצע הפתוח של אנשיה, שלא הצליחו למנוע את רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין.
הסרט בוחן, בין היתר, איך כשלי אבטחה בודדים השפיעו על התרחקות ראש הממשלה מאזרחיו, מי האחראים למחדל של רצח רבין, האם האבטחה המוגברת היום באמת הכרחית, והאם ראש ממשלה עלול להירצח שוב בישראל של 2016. "החלטנו לעסוק באותם אנשים שנמצאים כל כך קרוב לאירועים הכי משמעותיים בהיסטוריה של המדינה, חשופים לחייהם האישיים של ראשי הממשלה ולסודות המדינה הכי רגישים", מספר במאי הסרט ואחד מיוצריו גיל מזומן (45).
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת 1958 בעקבות אירוע השלכת רימון יד בכנסת באוקטובר 1957. באירוע נפצעו ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר. רצח רבין נחשב כתם בהיסטוריה של היחידה לאבטחת אישים. בעת שנורה בכיכר מלכי ישראל ב-4 בנובמבר 1995, היה ראש הממשלה המנוח מלווה באנשי היחידה. גם בעקבות רצח השר רחבעם זאבי ב-2001 הושמעה ביקורת בציבור על כישלונה של היחידה. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים, למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא.
"בסרט אנו משוחחים עם אהרל'ה אלדן, מוותיקי המאבטחים שאבטח את בן-גוריון, על השלכת הרימון בכנסת, שבעקבותיה נפצע בן-גוריון", מגלה יוצר הסרט מזומן, "ושואלים אותו: איפה אתם, המאבטחים, עמדתם באותה שעה? אפילו שעברו כמעט 60 שנה, אהרל'ה מתקשה לדבר על כך גם היום".
בין היתר, הסרט מביא את סיפור מערכות היחסים הייחודיות שהתפתחו לא פעם בין האישים הבכירים למאבטחיהם. "בישראל היה מקובל בעבר שהציבור לא נחשף למצב בריאותו של ראש הממשלה", מספר מזומן. "כך, למשל, גולדה מאיר ראש הממשלה חלתה והייתה נזקקת לטיפולים רפואיים. ניסו לחשוב אז איך אפשר להכניס את ראש הממשלה לבית חולים ולהוציא אותה משם בלי שדבר מחלתה יתפרסם. עובד נתן ז"ל (המרואיין בסרט. הלך לעולמו במהלך הצילומים – ר"ז), שהיה המאבטח הצמוד של גולדה מאיר בימי מלחמת יום הכיפורים, בא עם רעיון: גולדה קשרה מטפחת, נכנסה אל החיפושית הפרטית של עובד וכך קיבלה טיפול רפואי בדיסקרטיות, ועובד ליווה את גולדה בימי מחלתה עם החיפושית שלו כדי לא למשוך תשומת לב. כך פעמים רבות התפתח קשר אישי בין המאבטח למאובטחים מעבר לקשר המקצועי.
"ישראל שי, ראש היחידה לאבטחת אישים לשעבר, מספר בסרט שהוא אבטח את שר הביטחון אריאל שרון בפגישה סודית עם בשיר ג'ומאייל על אדמת לבנון, חודשים ארוכים לפני פרוץ מלחמת לבנון. כך, מאבטחי היחידה נחשפים למפגשים חשאיים, ובעצם, במובן מסוים אפילו מאפשרים את הביקורים החשאיים וגורמים להם לקרות. לגבי חייהם האישיים של המאובטחים, אנשי היחידה מקפידים גם שנים רבות אחרי שהמאובטח כבר לא איתנו לשמור על פרטיותו ולא לחלוק את חייו האישיים. לטענתם, המאובטח חייב לדעת שהאנשים שמופקדים על שמירתו הם גם שומרי סוד, אחרת המאובטח ימדר אותם וינסה להתחמק, ועבודתם כמאבטחים תיפגע".
הוא מוסיף: "לצד הסיטואציות הדרמטיות, ישנם גם הרבה רגעים מצחיקים ומשעשעים בסרט", מספר מזומן. "עובד נתן, למשל, סיפר שבאחת הנסיעות של רבין לארצות הברית הטיסה התעכבה. כולם כבר החזירו חדרים במלון שבו הם שהו, והחדר היחיד שהיה עדיין פנוי היה הסוויטה של רבין, וכך כל הפמליה נכנסה לסוויטה של רבין. בסוויטה היה פסנתר, ועובד, שידע לנגן, התחיל לנגן. כל הפמליה פצחה בשירה של שירי ארץ ישראל, כשרבין יושב על השטיח. הרעש וההמולה משכו את תשומת לבם של האמריקאים, הדלת נפתחה, ובפתח עמד נשיא ארצות הברית".
מה המסר של הסרט?
“השאלה שנשארת פתוחה היא: האם בתפיסת האבטחה של היום, שבה ראש הממשלה מבודד מהציבור ומוחזק במעין כספת הרחק מקהל בוחריו, מונעים ממנו בעצם את היכולת להנהיג ולהיות קשוב לרחשי לבו של הציבור?"
יותר מ-30 איומים
אחד המרואיינים בסרט הוא שלמה הר נוי, ששימש ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ בשנים 2000-2003. הר נוי התגייס ליחידה ב-1979 ומאז ועד 1994 ביצע כמעט את כל התפקידים האפשריים ביחידה. "בשנת 1994 יצאתי לקורס פיקודי של השירות ולאחר מכן לשליחות עם משפחתי באמריקה הלטינית", הוא מספר. "ביום שבת, 11 בנובמבר 1995, פנה אלי ראש השב"כ דאז כרמי גילון והנחה אותי לחזור לארץ לבד במיידי כדי לעמוד בראש היחידה המבצעית שקמה כשבוע לאחר הרצח ובמטרה לבנות תפיסת אבטחה חדשה". בין היתר, הר נוי חתום על שיקום היחידה לאחר הרצח וגיבוש השורות בה.
מה זה אומר להיות בתפקיד כזה מבחינה פיזית, מקצועית ובעיקר מנטלית?
"תחום אבטחת האישים הוא בין התחומים המורכבים והקשים ביותר בין כלל תחומי האבטחה, וישנה שורה ארוכה של גורמים אשר יש בהם להשפיע על המורכבות: ראשית, ישנם יותר מ-30 סוגי איומים שבעזרתם אפשר לפגוע באישיות המאובטחת, מהשלכת עגבניות כמו שאירע לשמעון פרס ז"ל באירועי הבחירות ב-1981, דרך ירי באקדח מטווח קצר כפי שאירע ליצחק רבין ז"ל בכיכר מלכי ישראל, ועד ירי של טיל נגד מטוסים על מטוס ראש הממשלה. מול כל איום כזה יש לבנות מעגלי אבטחה. הגנת חיי האישים העומדים בראש המדינה היא משימה קריטית ביותר. פגיעה בראש המדינה יכולה לגרום לקריסת הדמוקרטיה, או לחלופין לשינוי מהותי של ההיסטוריה. על מנת לבצע אבטחת אישים כנדרש יש לבצע הערכת מצב, תכנון מבצעי והיערכות מוקדמים. לצורך כך, ישנה חשיבות מהותית לשיתוף פעולה מצדו של המאובטח. ההיסטוריה של היחידה רצופה מקרים של היעדר שיתוף פעולה".
מהם הערכים שמובילים את המאבטחים בעבודתם?
"אחד הערכים הבולטים בקוד האתי של מאבטחי אישי, הוא המחויבות להגן על המאובטח גם במחיר חייך שלך. ברור שמאבטח אישים מצוי ברמת סיכון גבוהה, וסיכוייו להיפגע במהלך התנקשות הינם גבוהים ביותר. ערך מרכזי נוסף הינו הממלכתיות. אסור שיהיה כל קשר בין עמדתו הפוליטית של המאבטח לביצוע המשימה. כמובן, על המאבטח להאמין במדינת ישראל ובקיום הדמוקרטיה והחוק בה".
גם הר נוי, כמו ראשי היחידה לאבטחת אישים לשעבר, מחלק את תולדות היחידה לשתי תקופות: לפני רצח רבין ולאחריו. "רצח רבין היה הכשל המשמעותי והחריף ביותר בתולדות השב"כ בכלל, והיחידה הממלכתית לאבטחת אישים בפרט", הוא אומר. "ישנם כמה תנאים שהובילו לכשל חריף זה, אולם הגורם הישיר הוא תכנון מבצעי לקוי שהוביל לביצוע לקוי. לפי עמדתי, שעליה יש הרבה חולקים, רצח רבין לא בוצע בגלל כישלון התפיסה, וגם על פי התפיסה שהייתה נהוגה ערב הרצח היה אפשר למנוע זאת, אולם לנוכח הערכת המצב של אותה תקופה היה צורך לשנות את התפיסה בכללותה".
שקיעה בשגרה
"רצח רבין היה כישלון נקודתי", טוען מצדו ישראל שי, ראש היחידה לאבטחת אישים לשעבר, וכאמור, אחד המרואיינים בסרט. "היה זה כשל טוטאלי שהחל בתכנון האבטחה ונשזר לתוך אפיק הביצוע. לא היה זה כשל קונספטואלי, אלא אי-יישום התורה שנכתבה בעמל רב לאורך שנים ועל פי ניסיון נצבר, לקחים ומסקנות מבצעיים. תורה שנלמדה, ועל פיה התאמנה היחידה לאורך שנים.
"לדעתי, רצח רבין היה תוצאה של ביטחון עצמי מופרז, שחצנות, שאננות, זלזול בפרטים שוליים לכאורה, ביצוע רשלני של משימות נקודתיות וגזרתיות והיגררות של המאבטחים אחרי האופוריה שהייתה בכיכר. עוד טרם רצח רבין, חלה ביחידה הזאת שחיקה שגרמה לשקיעה בשגרה, לתרדמה. אין להפחית במאומה ממשקל הכשל האבטחתי הכבד ביותר, שבגינו המדינה שילמה מחיר כבד ביותר. אולם חל פה גם כשל מודיעיני חמור, נוכח האווירה הכללית העוינת ששררה אז בארץ נגד ראש הממשלה ז"ל, גם המערכת המודיעינית הרלוונטית בשב"כ כשלה".
כיצד נראה שירותך ביחידה?
“בשירותי התקיימו שיחות להפרדת כוחות שלאחר מלחמת יום הכיפורים, הליכי שלום עם מצרים ושיחות עם המלך חוסיין ואנשיו, משא ומתן למתן אוטונומיה לפלסטינים, שיחות להסדרת שלום עם לבנון ועוד", חושף שי. "הנשיא סאדאת לא נחת פתאום בישראל. קדמה לכך פעילות מדינית חשאית, שכללה גם את מפגשם במרוקו של שר החוץ דאז משה דיין עם חסן תוהאמי, אז סגן ראש ממשלת מצרים".
"מטבע הדברים, שר חוץ ישראלי לא הגיע באותם ימים למרוקו כחלק ממסע מדיני שגרתי. ביקור כזה התקיים במסגרת מבצעים חשאיים, שבהם פעלו אנשי היחידה לאבטחת אישים. מפגשים עם בית המלוכה הירדני והמלך עצמו החלו עוד שנים קודם לכן. כל פעילות כזו, הינה מבצע של היחידה לאבטחת אישים ומשלחות בשיתוף עם גורמים נוספים בקהילת המודיעין. בין היתר, נדרשו בתקופת שירותי תיאומים ושיתופי פעולה עם מצרים, ירדנים, סורים, לבנונים וסוכני קג"ב".
באילו מקרים נתקלת בהתנגדות של האישיות המאובטחת?
"היו כאלה שקיבלו את זה יותר או פחות. אני לא זוכר שהורידו אבטחה ממישהו שאמר 'אני לא רוצה אבטחה'. החריג היה רחבעם זאבי, שנרצח. למיטב ידיעתי, הוא התבקש יותר מפעם לקבל את מערך האבטחה, אך סירב".