בבוקר יום שלישי, היום שלאחר אישור חוק ההסדרה במליאת הכנסת, שהוא היה בין היוזמים והדוחפים העיקריים לקידומו, התעורר ח”כ בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי) בחדרו בקומה גבוהה של בית מלון ירושלמי. “דבר ראשון בבוקר הוצאתי את הראש מהחלון כדי לראות אם השמיים נפלו עלינו וגיליתי שלא, השמים לא נפלו”, הוא אומר.
בשני בערב חגגת?
“לא. הלכתי לישון כי עבדנו מאוד קשה כדי שהחוק יעבור”.
אבל יש סיבה לחגיגה?
“אני חושב שכן. יש סיבה לחגיגה בהתיישבות, בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בהיבט הפרקטי הולכים להסדיר אלפי בתים ויש גם היבט מורלי, שהוא לא פחות חשוב. הריסת הבתים בעמונה וההריסה המתוכננת בעפרה היו פגיעה מורלית קשה ליישובים ולמעגלים שמסביב. האנרגיות שהשקיעו בכל המאבק המשפטי היו עצומות, ולכן, מבחינת ההתיישבות יש פה רווחה גדולה. במשך שנים ההכרעות התקבלו בחדרו של היועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו כנבחרי ציבור באנו על ארבע להתחנן על נפשנו שיעשה טובה וייתן תשובה לבג”ץ. זה נגמר. עכשיו הכנסת היא שתנהל את החיים ל־450 אלף מתיישבים ביהודה ושומרון. ההכרעה על התיישבות ביהודה ושומרון לא תיפול עוד בלשכות יועצים משפטיים ולא באולמות בג”ץ ובטח לא אצל ארגוני שמאל, אלא כאן”.
אתה חש שהימין בעצם התחיל עכשיו לשלוט בפועל?
“כן. הלילה לקחנו את ההכרעה ואת האחריות ואת הסמכות קודם כל, כי אין סמכות בלי אחריות. כל השנים נשאנו באחריות, אבל הסמכות הייתה בידי שופטי בג”ץ. לדעתי, שברנו כאן תקרת זכוכית, שתלווה אותנו גם בהרבה דברים אחרים. מבחינתי גמרנו להתחנן בפני יועצים משפטיים ובפני שופטים. אנחנו נקבע מה יהיה בהתיישבות. אנחנו נגדיר את המטרות. אם המערכת המשפטית תדע לומר לנו איך לעשות זאת באמצעות הכלים הקיימים, מצוין, אם היא לא תדע - אז נשנה את הכלים. זו בעיני ההשלכה האסטרטגית הגדולה. בכל מקום שיגידו לנו בעתיד ‘אי אפשר’, אנחנו נביא חוקים שיאפשרו”.
תן דוגמה.
“למשל, ישנו יישוב שיש לו כמה גושים של אדמות מדינה שמופרדים על ידי דרכי גישה, שגורמות לכך שאין ביניהם רצף. אנחנו נביא חוק שיאמר שלצורך ענייני ציבור ניתן להפקיע את השטחים האלה, כדי שיאפשרו לנו רצף לצורכי בנייה”.
"לא תקום חמאסטן"
חוק ההסדרה השנוי במחלוקת, שעבר שלשום בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פלסטינית. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. בתמורה, יקבלו בעלי הקרקעות קרקע חלופית או יפוצו בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע.
יום לאחר אישור החוק בכנסת, הורה בג"ץ על הריסתם של 17 מבנים במאחז בכפר תפוח. ייתכן שהשמחה שלכם הייתה מוקדמת מדי?
“לפי מה שאני מבין משרת המשפטים, זה דווקא הישג. כי השכונה תהיה מוסדרת. 17 קרוונים יועתקו לתחומי היישוב. יחד עם זה, לדעתי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ניצלה את התפר שבין אישור חוק ההסדרה בכנסת לבין המועד שבו הוא ייכנס לתוקף, כלומר רישומו ברשומות, כדי לבצע מחטף. לי זה נראה שהעיתוי אינו מקרי. ברור שבעוד שבוע אי אפשר יהיה לקבל פסק דין כזה. חבל לי על ההתנהלות הזאת. קיים עיקרון של כיבוד בין הרשות המחוקקת והשופטת. נגזר מעיקרון זה שבית משפט לא רץ יום אחרי שהכנסת קיבלה את החוק, כדי לפרסם פסק דין כזה. הרי ברור שהריבון והעם רוצים לשנות מדיניות. כבד את זה, חכה שהחוק יכנס לתוקף. בית המשפט מגלה כאן בעצם זלזול והתנשאות ויריקה בפרצוף של רשויות אחרות. אני חושב שלבית משפט במדינה דמוקרטית יש תפקיד מכריע, אבל כשהוא פעם אחת נכנס לשאלות פוליטיות ופעם שנייה בז לרשות המחוקקת והמבצעת, קשה לצפות שאנו נכבד את בית המשפט אם הוא לא מכבד אותנו. אני במקומם הייתי הולך צעד אחד אחורה, בודק את התיק שוב ולא עושה מחטף רגע לפני שחוק ההסדרה נכנס לתוקף”.
בוא נעבור אל מאחורי הקלעים של אישור חוק ההסדרה. נתניהו בטרם טיסתו ללונדון אמר כי הוא לא מוכן לקבל אולטימטום. הוא התכוון לכך שיו”ר המפלגה שלך, נפתלי בנט, הציב לו אולטימטום לאשר את חוק ההסדרה ולא לדחות אותו עד לאחר הפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. איימתם על נתניהו?
“זה לא היה אולטימטום, הייתה אמירה חד־משמעית של בנט לראש הממשלה שהחוק הזה חייב לעבור, נקודה”.
ואם לא?
“לא אמרנו מה אם לא. ראש הממשלה מבין לבד. לא ברור לי למה אנשים בסביבת ראש הממשלה דוחפים אותו למקום הזה, להפוך כל דבר לוויכוח פוליטי. חוק ההסדרה זוכה לתמיכה רחבה בקואליציה, למעט ליברמן. אין פה שום עניין פוליטי. ראש הממשלה, הייתה לו אולי מחשבה לדחות את החוק עד לאחר הפגישה עם טראמפ, ואנחנו לא הסכמנו לכך בשום פנים ואופן. לעיתוי הייתה אמירה דווקאית. רצינו להעביר מסר שמדינת ישראל לא מחכה, לא מבקשת ולא צריכה לבקש אישור למהלכים שלה. אנחנו עושים מה שטוב לנו”.
ההכרזה של ראש הממשלה, במהלך הריסת עמונה, על בניית 5,500 יחידות דיור ביהודה ושומרון, סיפקה אתכם?
“אנו מאוד מאוכזבים מכך שפחות מ־400 מאותן יחידות דיור הן מחוץ לגושים. זו שפה של שמאל. מי מדבר על הפרדה בין יישובים שבתוך הגושים לאלה שמחוץ לגושים? רק מי שרוצה להקים שם מדינה ערבית. לכן, אנו דורשים עכשיו מראש הממשלה שעוד קודם לנסיעתו לארצות הברית יכריז על בניית אלפי יחידות דיור מחוץ לגושים. אני אומר בצורה ברורה. אין לראש הממשלה מה לדבר בפגישה עם טראמפ על גושים, כי מי שמדבר על גושים זה שמאל ומי שמדבר על גושים מתכוון להקים מדינה פלסטינית שאנחנו מתנגדים להקמתה. זה לא ויכוח אישי בין נתניהו לבנט. לא תקום חמאסטן כמו שיש בעזה, ביהודה ובשומרון. אנו מבהירים לנתניהו וגם לנשיא טראמפ שלראש הממשלה אין מנדט מהקואליציה שלו כשליח שלנו לדבר על גושים ולדבר על מדינה פלסטינית”.
האם לדעתך ראש הממשלה, שלא הסתיר את דעתו כי חוק ההסדרה הוא חוק רע, נעדר במכוון מההצבעה במליאה, או שזה באמת עניין טכני בגלל נסיעתו לבריטניה?
“אני יודע בוודאות. הייתי בחדרו של יו”ר הקואליציה כשהעניין הזה נדון. ראש הממשלה קיצר את ביקורו באנגליה והקדים את הטיסה כדי להספיק להגיע. ההצבעה הייתה אמורה להיות מאוחר בלילה, אך היא הוקדמה משום שהאופוזיציה משכה את כל ההסתייגויות לחוק, כי רצתה להביך את ראש הממשלה. נתניהו רצה להגיע להצבעה ולא הספיק, ואם היה מגיע בזמן היה מצביע בעדו. הוא ביקש גם לדחות את ההצבעה בשעתיים, אבל זה לא התאפשר”.
פסילה פוליטית הריקושטים הבינלאומיים מתחילים כבר לזרום. עד כה גרר אחריו אישור חוק ההסדרה שורה של גינויים ומחאות, בין היתר מבריטניה, צרפת, טורקיה וירדן. ח"כ סמוטריץ' לא מתרגש. "מגינויים לא מתים", הוא אומר. "היו גינויים לפני ואחרי. אמרו שאם נצא מעזה תהיה לנו לגיטימציה בינלאומית, וקיבלנו את דוח גולדסטון. אני לא מאמין שאם אנו נוותר על האינטרסים הלאומיים שלנו, העולם יחבק אותנו. העולם גינה שהחלנו את הריבונות בגולן ובמזרח־ירושלים. לא צריך להתרשם מזה יותר מדי”.
אז לא חשוב מה יגידו אומות העולם, אלא מה יעשו היהודים?
“אני לא מזלזל בהן, אבל יותר חשוב מה טוב לנו. יש המון צביעות בפוליטיקה הבינלאומית. כשנעשה מה שטוב לנו ונעמוד על העקרונות שלנו, נקבל פחות גינויים. העולם יבין שזה לא עובד”.
מה דעתך על כך שהיועץ המשפטי הודיע שלא יגן על החוק בפני בג”ץ?
“מרגע שהתקבלה ההחלטה, בעיני אין חיה כזאת שביתה איטלקית. כמו שפקיד בכל מקום אחר לא יכול להכריז על שביתה איטלקית, כך גם היועץ המשפטי. מרגע שהממשלה לא קיבלה את עמדתו והכנסת חוקקה את חוק ההסדרה, מחובתו להגן על החוק בפני בג”ץ ובטח לא לנהל קמפיין ציבורי נגד החוק. זה בעיני בלתי מתקבל על הדעת”.
מה תעשו אם בג”ץ יפסול את החוק?
“לדעתי בג”ץ, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לפסול את החוק, כי מרגע שהכנסת חוקקה היא לא כפופה לדין הבינלאומי. צריך לבחון את ‘חוקיות’ החוק רק מול מערכת חוקי היסוד של מדינת ישראל. חוק ההסדרה, לדעתי, עומד בכל התנאים הנדרשים. אם בית המשפט יפסול אותו, זו תהיה פסילה פוליטית, שמונעת ממניעים אחרים. בכל מקרה, ככל שזה תלוי בי, אם החוק ייפסל, אפעל לקדם את פסקת ההתגברות, שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג”ץ פסל. כלומר, בית המשפט אמר את דברו, הכנסת שמעה והפנימה, אך מותר לה להחליט אחרת. התחלתי להחתים את ראשי סיעות הקואליציה על הצעת החוק, ואני מקווה שגם כחלון וכולנו יתנו לכך יד. יש לנו עוד סדרה של חוקים שאנחנו מתכוונים לקדם, כמו ביטול עילת הסבירות, הטלת מגבלות על זכות העמידה מול בג”ץ, מה שאומר שגופים בעלי אג’נדה אידיאולוגית לא יוכלו לעתור, למשל, נגד ההתיישבות או נגד מתווה הגז, וכמו כן הגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון, כדי להבטיח את האיזון בו ולהקל את העומס עליו”.
ועם האוכל בא התיאבון? בעקבות חוק ההסדרה תקדמו גם חוקי סיפוח?
“בוודאי. מיד אחרי הפגישה עם טראמפ נפעל בכל הכוח לקדם לא חוקי סיפוח, כי עם חוקי החלת הריבונות, כשמעלה אדומים תחילה. ובהכירי את המערכת הפוליטית, החוק הזה יעבור”.