המדינה הגישה אתמול (שלישי) את תגובותיה לשלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע לפרשות 1000, 2000 ו־3000, הקשורות בראש הממשלה בנימין נתניהו.
בתגובתה מציינת המדינה כי מאז הגשת העתירות חלו התפתחויות ששינו את המצב העובדתי. במיוחד מדובר במעבר משלב הבדיקה לפתיחה בחקירות פליליות בשלוש הפרשות – חקירות שטרם הסתיימו.
בתגובתה, תוקפת המדינה את מגישי העתירות, התנועה לאיכות השלטון, חבר הכנסת אראל מרגלית ועורך הדין אלדד יניב. "העותרים מבקשים להיכנס בנעלי רשויות אכיפת החוק ולנהל במקומם את ההליכים הפליליים", נכתב בתגובה. "אין מדובר בדרישה לביקורת שיפוטית על החלטה קונקרטית, כנהוג וכמקובל, כי אם בניסיון להעביר את ההליכים המתנהלים היום במערכות אכיפת החוק, וטרם הושלמו, לאולמו של בית המשפט הנכבד".
עוד נכתב כי "יש לראות את העתירה דנן כחלק מהקמפיין התקשורתי שמנהלים העותרים במטרה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק לקבל החלטות כאלה או אחרות. זאת אין לאפשר". לגבי טענות שהועלו בחלק מהעתירות, שלפיהן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צריך למנוע עצמו מעיסוק בחקירות הנוגעות לראש הממשלה לנוכח תפקידו הקודם כמזכיר הממשלה, מזכירה המדינה כי בג"ץ אישר את מינויו "ולכן אין כל בסיס לטענה שהוא מנוע מלעסוק בפרשות האמורות".
העתירות הוגשו נגד מנדלבליט, פרקליט המדינה, ראש אגף החקירות במשטרה ובכירים נוספים, וקוראות לבית המשפט להורות לגורמי אכיפת החוק לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו, בין היתר "בחשד לביצוע עבירות בתחום השחיתות השלטונית, ובהן לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועבירות נוספות".