הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט הופיע הבוקר (רביעי) בפני הועדה לענייני ביקורת המדינה בדיון בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" וההתמודדות עם איום המנהרות בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא. הדיון נערך בנוכחות מבקר המדינה יוסף שפירא, שאמא בפתח הדיון: "דוח צוק איתן מורכב מארבעה פרקים. הראשון שכבר הוגש היה על מיגון העורף. שני פרקים נוספים שהם צמודים אחד לשני ופורסמו יחדיו לאחרונה הם ידונו כאן היום". 

לגבי דוח המנהרות אמר המבקר: "התחלנו בו מספר חודשים לפני צוק איתן וגם ביקרתי בשטח ונכנסנו למנהרה כך שהנושא של המנהרות היה ידוע, ואנו היינו ערים לצורך לעשות את הביקורת מספר חודשים לפני המבצע. ישנו פרק רביעי שעוסק בדין הבינלאומי וחלקו מסווג ויונח על שולחן הוועדה בימים הקרובים. גם לגביו יהיה דיון בהתאם. אני רוצה לציין באופן מיוחד את פעולת הרמטכ"ל  איזנקוט, שהתייחס אליהם ותיקן אותם תוך כדי כתיבת הדוח ועל כך יש לברך אותו". 
  
הרמטכ"ל עצמו אמר בדיון: "אני רואה חשיבות רבה לתהליכי הביקורת וגם לדוח הזה. תהליך הפקת הלקחים בצה"ל החל מיד עם צוק איתן. תהליך עמוק של מספר ועדות שגיבשו תכנית עבודה ודוח המבקר למעשה משלים והוא תוספת שגם לגביו יש תכנית עבודה מעמיקה בהובלת סגן הרמטכ"ל.


לאחר מכן התייחס לאיומים על ישראל והוסיף: "צה"ל מתמודד עם האיום התת קרקע בפיקוד הדרום מאז ראשית שנות האלפים. בצוק איתן התמודדנו לראשונה עם תוואי תת קרקעי בהיקף הזה. התמודדנו עם היקף תת קרקע של למעלה מ-30 מנהרות התקפיות לעבר שטח מדינת ישראל שלהבנתנו כשליש חדר לתוך שטח מדינת ישראל וכתוצאה מהיכולת הזאת ארגון חמאס הצליח להרוג 13 חיילים ולבצע פעולות בשטחנו. לשמחתי לא נפגע אזרח אבל האיום


חמור ולא צריך להפליג בכותרות. 



 "חמש חזיתות מרכזיות, ואיראן כמטריה מעל כולם" 



"הדוח מתמקד במספר נושאים. בדיעבד הפוקוס הוא על האיום בדרום ואתרי תת קרקע התקפיים בתוך שטח ישראל. גם בזמן אמת וגם היום תמונת האיומים רחבה יותר. היום האיומים מול חמש חזיתות: עזה, גבול סיני, איומי הטרור ביו"ש והאיומים לאורך הגבול הסורי וגם איומים מלבנון. צה"ל מתמודד בו זמנית מול חמש חזיתות כשמעל הכל, כמטריה, האיום האריאני שמתבטא באיום גרעיני, איום תת קרקעי ובאמצעות שליחים בגולן בלבנון וברצועה. איום נוסף שמעסיק אותנו מאוד בשנים האחרונות הוא האיום במימד הקיברנטי.
מבקר המדינה, יוסף שפירא, היום. צילום: פלאש 90


בכל נקודת זמן מכסת האיומים גדולה ואי אפשר לתת מענה אופטימלי לכולם. לאור הלקחים של צוק איתן החלטנו להגדיר את עזה כמדינת יעד. רצועת עזה שווה לבנון לצורך העניין. האחריות של צה"ל עם חלוקה לארגונים האחרים. מאז צוק איתן הפנינו משאבים גדולים מאוד, תעדפנו את המשימה של תת קרקע בעדיפות עליונה בצה"ל. הוצאנו 1.2 מליארד שקל לתת מענה טוב יותר לאיום תת קרקע ובנית מכשול עילי תת קרקעי.

"תעדפנו מוכנות בחירום להגנה והתקפה. רק השבוע אימנו שתי אוגדות במרחב עוטף עזה מול התרחיש הזה. אחד תרגיל פתע, שתוכנן לפני חודשים והתפרסם היום בבוקר, ותרגיל של אחת האוגדות מתוך הבנה שזו עדיפות ראשונה של צה"ל בגזרה נפיצה מאוד. היכולות ההגנתיות וההתקפיות שלנו השתפרו מאוד. יש תכנית משופרת . גם יכולת טכנולוגית הנדסית ומודיעיניות וחשאיות שופרו.

לאור מאמצים של שנים, מדינת ישראל נמצאת בחזית הקדמה הטכנולוגית העולמית מול אתרי תת קרקע. אני לא מכיר יכולת מתקדמת יותר משל צה"ל. אני אומר את זה בצניעות ומתוך ידיעה מה יש במדינות אחרות, כמו ארה"ב וקוריאה. לנו יש את היכולת המתקדמת ביותר ועדיין יש פערים.
 

איום התת קרקע הוא איום חמור ביותר. לא נכון להגדירו כאיום קיומו או אסטרטגי ולא להלך אימים על עצמנו ועל התושבים שלנו. יש לנו הרבה מאוד איומים. כמו שלא ראיתי בטרור המתאבדים איום קיומי והשכלנו לגבש דפוס ולסכל את זה ולהסיר את האיום הזה לשנים. לא יודע אם יחזור בעתיד. גם המנהרות איום חמור אבל לא צריך להלך אימים . הוא לא קיומי. אני מטיל ספק במושג אסטרטגי למרות שאני מבין את המשמעות של חדירה ליישוב ופיגוע הרג. זה יכול לעשות גם דרך הים או על פי הקרקע".



"בפרספקטיבה של שנתיים וחצי לצוק איתן, צריך לתאר המציאות כמות שהיא. המציאות היא מציאות נפיצה ברצועת עזה. המבחן הבסיסי הוא מבחן היכולת. הם ממשיכים לחפור תת קרקע לבנות יכולות תלת מסלול. מנסים לרכוש אמצעים מתקדמים. הם יכולים להצטייד בהגנה אווירית ממחסני צבאות שהתפרקו. יחד עם זאת יש מציאות ביטחונית טובה.


התקופה השקטה ביותר בעשורים האחרונים. צילום: רויטרס
התקופה השקטה ביותר בעשורים האחרונים. צילום: רויטרס



 "התקופה השקטה ביותר ב-30-40 השנים האחרונות" 



הרמטכ"ל המשיך את הסקירה ואת התשובות לשאלות ואמר: "התפקיד שלנו הוא לעבוד קשה ושהאזרחים לאורך הגבול יחיו את החיים ויעבדו שדות עת התלם האחרון. המציאות מאז צוק איתן היא השקטה ביותר מזה 30-40 השנים האחרונות, אבל אנחנו לא נותנים לשקט לאחז עינים ולהטעות אותנו. האתגר שלנו להגדיל את חלון השקט לשנים קדימה לרמות שההבנה שהמושג זמן יקר לא קיים אצלנו וצריך להיות במוכנות מלאה. 
צה"ל מפעיל מאז צוק איתן מדיניות הפעלת כח התקפית. במרכיבים מסוימים לא בצורה מידתית, כדי למנוע מציאות שהם יורים טיל ואנו פגז. ההבנה שיצאנו מצוק איתן שצריך לגלות חוסר סובלנות מוחלט להפרות של חמאס. אנו רואים כתובת אחת בעזה שהיא החמאס. כשסוררים יורים, הכתובת שלנו היא חמאס, כי השלטון בעזה והיעדים שמותקפים הם משמעותים. אין תקיפה של דיונות או מחסנים ריקים. פוגעים ביכולות יצור של החמאס".
"אנו רואים בחמאס ארגון מורתע בשלב הזה. צה"ל נתפס כאויב עוצמתי. ביחד עם זה ארגוני טרור בלתי מורתעים יכולים לפעול גם כשהם מבינים יחסי עוצמה בינינו ולכן מוכנות גבוהה ומאמץ מודיעיני לספק התרעה. לסיכום אמר: "יש לנו חוב: להחזיר גופות של הדר גולדין ואורון שאול ושני אזרחים שאנו עושים מאמצים להשיבם. בצה"ל קיימת תכנית רחבה להמשך הפקת לקחים מהדוח. צוות בראשות סגן הרמטכ"ל פועל באופן מתמשך לממש תוכניות העבודה".