הכנסת ציינה היום (שלישי) 100 שנה להצהרת בלפור, בה התחייב הלורד ג'יימס בלפור, שר החוץ של בריטניה, להעניק לעם היהודי בית לאומי בארץ ישראל - הצהרה שסללה למעשה את הדרך להקמת מדינת ישראל. במהלך הישיבה התארח בכנסת הלורד נתנאל צ'ארלס ג'ייקוב רוטשילד, הברון רוטשילד, שמשמש כנציג בית הלורדים הבריטי בישיבה. בישיבה ישאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. יש לציין כי את הישיבה החגיגית החרימו חברי הכנסת הערביים והחרדים. ח"כ אייכלר (יהדות התורה) נכנס למליאה לקראת סופו של הנאום של ח"כ יצחק הרצוג.
הראשון לנאום היה יו"ר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, שאמר כי "היום הייתי מוסיף להצהרת בלפור כי ׳על מדינת ישראל לבצר את גבולותיה ולהמשיך בתנופת הבנייה בכל הארץ ובכלל זה בצפון, בדרום, בבקעה וביהודה ושומרון".
מיד אחריו עלה ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, "פרסום הצהרת בלפור היה רגע מכונן. כפי שאמרתי, בפעם הראשונה הכירה מעצמה העולמית בקשר ההיסטורי של עמנו לארץ. כאן, בהצהרת בלפור ניתנה הכרה תקדימית ופומבית לדרישת הציונות המדינית. הרצל זרע את הזרעים שני עשורים קודם לכן וכעת הם הניבו את הצ'רטר הגדול והמיוחד".
נתניהו ציין גם כי "הצהרת בלפור, כפי שציין סבי, הציתה אש בלבבות והחדירה תנופה עצומה ביישוב היהודי. בלא הכשרת הקרקע, תרתי משמע, לא היינו זוכים לראות בעצמאותנו, אך הצהרת בלפור הכשירה את הקרקע הבינלאומית והתמיכה באירופה ובחלקים אחרים בעולם".
הוא הוסיף כי "לצערנו, זמן קצר לאחר מכן נסוגה בריטניה ממה שהובטח בהצהרת בלפור, וזו הייתה טרגדיה גדולה. היותנו חסרי ריבונות עד 1948 מנעה הצלת מיליוני יהודים שנספו בשואה. הטרגדיה של ההצהרה היא שלקח 30 שנה ליישם אותה. אנחנו חייבים לעמוד איתן מול מבקשי רעתנו ולהבטיח את עתידה של מדינת ישראל".
מלבד זאת, הוא ציין שוב, כפי שעשה בעבר, את הקשר בין המופתי חאג' אמין אל חוסייני למשטר הנאצי בשנות ה-30: "חברי הכנסת, אפילו בעולם הערבי התייחסו להצהרת בלפור באהדה. האמיר פייסל עמד בראש המחנה הערבי שמרד באימפריה העות'מנית. פייסל צידד בשיתוף פעולה בין יהודים לערבים על יסוד אהדה ואחווה. מנגד, הזרם הלאומני הערבי תקף בחריפות ההצהרה, שסיפקה עילה לאלימות בעידוד המופתי חאג' אמין אל חוסייני. ב-1933 הימלר העביר לו מכתב תמיכה במאבק מול היהודים. הימלר איננו וגם המופתי איננו, הציונות ניצחה".
לטענתו, "מי שמחפש את שורשי המאבק האסלאמי של אז ימצא אותם היום. יש מתונים וקיצוניים ואנו מחזקים את קשרינו עם המתונים. כפי שהשגנו שלום עם מצרים וירדן אנו פועלים לשלום עם המדינות המתונות. אני יכול גם לקוות שסוף סוף הפלסטינים יפנו אל השלום. כשראשי ההנהגה הפלסטינית מגדירים את הצהרת בלפור פשע הם לא הולכים קדימה, אלא הולכים 100 שנים אחורה, וזהו שורש הסכסוך - הסירוב להכיר בבית הלאומי של היהודים ובמדינת ישראל בגבולות כלשהם. אנו מברכים את השלום שהושג, אך עיכובו מעולם לא ריפה את ידינו. 100 שנים לאחר ההצהרה, הפכנו ארץ חרבה למדינה דמוקרטית".
הבא בתור לשאת דברים היה יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, שהחליט להתמקד, בין היתר, ביחס למיעוט הערבי בישראל. "בל נשכח להדגיש כי הצהרת בלפור הקפידה לתת יחס גם לבני העם הערבי החי עמנו, לזכויותיו האזרחיות והדתיות. השוויון המלא בין 'בן ערב ובני', הלא הוא כציווי לנו במגילת העצמאות שלנו. בימים אלו החתירה לשוויון מלא בין האזרחים היהודים ואלו שאינם יהודים במדינה שלנו היא האתגר של דורנו כדי שנוודא את מימושן המלא של הצהרת בלפור והכרזת העצמאות. בימים אלה ממש נאבקים אנו כאן במליאה הזו על אופייה של המדינה ועל מניעת פגיעה מסוכנת בדמותה הדמוקרטית של ישראל ועל האיזון הנכון בין יהודית ודמוקרטית. עלינו לעמוד על עיקרון זה יותר מאי פעם, כמו גם חובתנו לחתור לשלום מלא עם שכנינו, בראש ובראשונה כדי לשמור על מדינת הלאום של העם היהודי, זו שבהצהרת בלפור, וכדי להבטיח ביטחון ושלום לדורות הבאים של עמנו".
ח"כים ערבים מפגינים מול שגרירות בריטניה נגד ההצהרה
במקביל לישיבה החגיגית, נפגשים ח"כים של הרשימה המשותפת - ד"ר יוסף ג'בארין, מסעוד ג'נאים, ג'מאל זחאלקה, ועאידה תומא-סלמאן - עם בכירים במטה האיחוד האירופי בבריסל, ושם יבקשו מהאירופאים לבלום את החקיקה הגזענית, כלשונם, בכנסת, ובראשה חוק הלאום, ומה שהם הגדירו כרעיונות הטרנספר נגד תושבי המשולש. בנוסף להם, את הישיבה יחרימו שאר חברי הכנסת הערבים, בהם גם ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) ו"כ עיסאוי פריג' (מרצ).
בנוסף לכך, נערכת הפגנה מול שגרירות בריטניה בתל אביב, במחאה על "העוול ההיסטורי שגרמה הצהרת בלפור לפלסטינים", בהשתתפות חלק מחברי הכנסת הערבים, וראשי ועדת המעקב של ערביי ישראל.