ועדת החוקה אישרה: עונש של חמש שנות מאסר לתוקף עובד חינוך

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה הצעת חוק הקובעת עונש של חמש שנות מאסר לתוקף עובד חינוך, בעקבות שורה של מקרים שאירעו לאחרונה. מדובר במיזוג של הצעות חוק שיזמו ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) וח"כים נוספים. העונש הקבוע בחוק על תקיפת עובד ציבור הוא 3 שנות מאסר. על פי ההצעה החדשה מוצע להוסיף לתקיפת עובד ציבור נסיבה מחמירה ולקבוע שאם הנתקף הוא עובד חינוך, העונש בגין העבירה יהיה חמש שנות מאסר.
 

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "הפגיעה הבאיש חינוך לא מצטמצמת רק לביה"ס וכל פגיעה או ניסיון להשפיע עליו צריכה להיות בדרגה הכי חמורה. זה צריך לבוא לביטוי בהצעת החוק. בנוסף, תקיפת איש חינוך גורמת להשבתה של כל מוסדות החינוך באותה עיר ויש לקחת בחשבון את המשמעויות. חשוב לטפל בתופעה כשהיא קטנה ולצפות פני עתיד ולא לחכות שהיא תגדל. אם לא נשים מכשול בהתחלה התופעה תלך ותתגבר".
 

לדברי ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "מערכת החינוך היא השליחות הראשונה והחשובה בישראל. אנשי החינוך עובדים קשה יום יום ומלאכת המחנך לא מסתיימת בכיתה. שני בני מחנכים ועם זה הולכים הביתה. החובה שלנו היא לתת להם את הגב. כל עוד התערבות ההורים עניינית זה בסדר וחשוב אבל ברגע שעוברים לאלימות זה קו אדום וצריך לעצור את התופעה ולייצר הרתעה. אנחנו כמערכת המייצגת את הציבור צריכים לייצר נורמות גבוהות יותר של ענישה והרתעה כדי להגן על ההורים".

 

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה: "התקשיתי הבוקר להסביר לבני שאני אצביע על הצעת חוק שתגן על המורים שלו כי יש מי שמרביצים להם, מרימים עליהם כיסאות וחושבים שראוי לצעוק עליהם, שחושבים שהמורים עובדים אצלם במובן הגרוע. התחלתי לכבס מילים ומהבן שלי יצא פתאום שאחד מילדי כיתתו, שבה אין אלימות, הרביץ למנהלת המועדונית". חברת הכנסת הוסיפה: "הייתי מעדיפה לפעול שלא בחקיקה שהיא כלי משמעותי וקדוש אך כאן הרגשתי שאין ברירה וצריך להעביר מסר מהבית הזה. יש עמדה נחותה וסוג של חוסר אונים המייצג את המקצועות של עובדי החינוך ושל הסגל הרפואי ולכן הנחתי הצעת חוק דומה בנושא".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד) סיפרה: "אחיותיי מורות וסגנית מנהלת ואני שומעת סיפורי זוועה והתדרדרות לעומת התקופה שילדיי היו במערכת. רואים הורים שמזיזים מורים, מתייחסים אליהם כאל שליחים שלהם שצריכים לתת להם שירותים, ראינו את האלימות של האם שסטרה למורה בבית הספר. זה קורה כל יום והסטירה לא חייבת להיות פיזית, היא גם מילולית. ההורים שלנו תמיד הצדיקו את המורים ונתנו גיבוי, היינו קמים בכניסת מורה ולא היינו מכנים מורה בשמו, למורים היה פחות חשוב להתחבב עלינו ויותר לחנך לדרך ארץ ונימוס. היעדר היחס היום כלפי מורים מתבטא גם ביחס כלפי קשישים ואוכלוסיות נוספות".
 

רפ"ק תמיר גינדין מהמשטרה מסר לוועדה כי "73% מתיקי האלימות כלפי עובדי ציבור במוסדות חינוך מבוצעים על-ידי קטינים ופחות על ידי בגירים כאשר 2/3 מתיקי הקטינים נסגרים בשל מדיניות השמה דגש על שיקום. המטרה היא ליצור מנגנון משותף עם שירות המבחן ולא להכתים בכתם פלילי אך יש מקרים חמורים בהם הטיפול מחמיר בשל עבירה חמורה וחוסר שיתוף פעולה מצד הקטין".
 

לדבריו "יש הבדל בין טיפול בקטין בן 12 לקטין בן 17. ביחס לבגירים הנתונים נמוכים ואנחנו מנסים למצות את הדין עם הפוגעים. לא בטוח שהחמרה בענישה תוביל להרתעה כי הרעיון הוא ליצור שילוב זרועות בין המשטרה הפרקליטות ובימ" ש. התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום ובימ"ש רואה את התמונה הכוללת וברוב המקרים העונש הנגזר לא מגיע לענישה המקסימלית".