בקהילה האתיופית בישראל, המונה כ־150 אלף איש, שמחו לשמוע כי אחרי 20 שנה יבקר נשיא מדינת ישראל במדינה האפריקאית. בסוף אפריל עתיד הנשיא ראובן ריבלין לטוס לביקור רשמי באתיופיה, במסגרת ביקורו הראשון כנשיא באפריקה. אולם בני העדה האתיופית בישראל והקהילות היהודיות באתיופיה התאכזבו לגלות כי בהודעות שיצאו מבית הנשיא לא נאמרה מילה על ביקור בקהילות היהודיות לבחינת מצבן הקשה.
הביקור הוא חלק ממאמצי הממשלה בישראל להדק את הקשרים עם מדינות אפריקה ולקבל מהן הבטחה להעברת השגרירויות שלהן לירושלים, במקביל להצבת שגרירים של קבע במדינות היבשת השחורה. בנוסף, ייצאו עם הנשיא נציגים של התאחדות התעשיינים ומש"ב (סוכנות הסיוע של ישראל) להידוק קשרי המסחר בין המדינות.
בחודש שעבר קיימו הקהילות היהודיות באדיס אבבה הבירה ובעיר גונדר הפגנות ואף איימו לפתוח בשביתת רעב אם הסחבת בטיפול בעליית שארית הקהילה היהודית באתיופיה לישראל לא תסתיים. במקביל, נערכה הפגנת הזדהות של בני העדה מול משכן הכנסת. כל אלה לא הביאו לשינוי. נושא העלייה מאתיופיה לא עלה לסדר היום הציבורי ולא קיבל ביטוי בתקציב המדינה.
מחאת בני העדה יוצרת מבוכה בבית הנשיא, שמקבל פניות ממנהיגי מטה המאבק המבקשים לדעת האם הנשיא יבקר בקהילות היהודיות. זאת לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מצא לנכון לבקר אותן במסעו האחרון באפריקה. במטה המאבק חוששים שגם הנשיא ריבלין יחזור על מדיניות זו. בנוסף, שגרירת ישראל באתיופיה לשעבר, בת העדה בליינש זבדייה, לא טרחה לטענת בני העדה לבקר את הקהילה היהודית באדיס אבבה הבירה במשך מספר שנים, ונאלצה לעשות זאת בלית ברירה רק כשהגיעה משלחת ח"כים לביקור בקהילות, לפני כשנה.
בעדה טוענים כי הנשיא התבטא בעבר ואמר כי "מדובר בסוגיה סבוכה, עדינה ומורכבת" ולכן ביקורו בקהילות אינו מובטח. כיום נמצאים באתיופיה כ־8,500 יהודים הממתינים לעלייה והחיים בתנאי עוני, תת־תזונה של ילדים ורדיפות אנטישמיות. בנוסף, אופי המשטר במדינה מסכן את ביטחונם האישי של הממתינים לעלייה. לדבריהם, "ההתייחסות היחידה לנושא הייתה בהודעתו של בית הנשיא: 'הנשיא ייחד את ביקורו לערך תיקון עולם, המטפל באמצעות יהדות צפון אמריקה בנושאים התנדבותיים באתיופיה', ואף מילה על הקהילות".מבית הנשיא נמסר: "לו"ז הביקור עדיין לא נקבע".