שר החוץ של פולין יאצק צ'אפוטוביץ' אמר ל"מעריב" כי העובדה שנשיא המדינה ראובן ריבלין יצעד ביום חמישי לצד נשיא פולין אנדז'י דודה ב"מצעד החיים" מלמדת כי "יחסי פולין וישראל התגברו על משבר החוק שנועד למנוע את השמצת פולין והפולנים בתקופת מלחמת העולם השנייה, והם ימשיכו להיות טובים והדוקים".
 
צ'אפוטוביץ, שביקר בימים האחרונים בפריז, אמר "התקיימו בנושא שיחות עם ישראל, והחוק עצמו הועבר למועצת החוקה שתצטרך לקבוע את תקפותו ואת האפשרויות ליישומו". לדבריו, ארצו מודעת למחאות שעוררה קבלתו של החוק בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות, אך לטענתו "הכוונה הייתה טובה, כי יש חוקים דומים, כמו החוק נגד הכחשת השואה. במקור, החוק נועד להגיב על ההגדרה השקרית הנפוצה בעולם של מחנות ההשמדה הנאצים כמחנות ריכוז פולניים, אבל החוק לא הובן כהלכה. לא הייתה כוונה לפגוע במחקר המדעי ובעדויותיהם וברגשותיהם של ניצולי השואה. אנחנו יודעים כי היו גם פולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים ורצחו בעצמם יהודים".


קריאה לריבלין: “אל תשתתף במצעד החיים"


בתוך כך, על רקע המשבר ביחסי ישראל־פולין בעקבות אישור “חוק השואה”, קראה אמש יו”ר התאחדות יוצאי פולין בישראל ויו”ר פורום יוצאי פולין לילי הבר אל נשיא המדינה ראובן ריבלין לשקול שנית את תוכניתו לעמוד בראש “מצעד החיים” שיתקיים ביום חמישי הקרוב במחנה הריכוז אושוויץ־בירקנאו.



בפנייתה לנשיא טוענת הבר כי המצעד אינו אירוע ממלכתי “ולפיכך משלחת כל כך מכובדת מלמדת על כוונות אחרות מהכוונה המקורית – הנחלת זיכרון אירועי השואה לבני הנוער. אם הכוונה אכן היא ‘משואה לתקומה’, הרי המצעד חייב להתקיים בגרמניה, שהיא ערש השואה. ואם הכוונה היא ל’תקומה’, הרי המצעד חייב להתקיים בישראל”.



לצדו של הנשיא אמורים לצעוד על אדמת פולין הרמטכ”ל גדי אייזנקוט, מפכ”ל המשטרה רוני אלשיך, ראש המוסד יוסי כהן, ראש השב”כ נדב ארגמן ומשלחת של חיילי צה”ל ונציגי מערכת הביטחון. בסיום המצעד מאושוויץ אל בירקנאו תשתתף המשלחת הישראלית בטקס מרכזי לציון יום השואה והגבורה שבו יישאו דברים הנשיא ריבלין ונשיא פולין אנדז’י דודה.



הנשיא ריבלין בפולין. צילום: מארק ניימן, לע"מ



“חוק השואה” הפולני, האוסר אף לכנות את מחנות ההשמדה שנבנו בפולין “מחנות השמדה פולניים”, עורר סערה בישראל וגם בפולין עצמה. אחרי שנכנס לתוקף הגישה קבוצה ששמה “הליגה הפולנית נגד השמצה” תביעה נגד עיתון ארגנטיני שהשתמש בתמונה של לוחמי התנגדות פולנים שצולמה לאחר מלחמת העולם השנייה, במאמר שעסק בטבח שנערך בקרב יהודי העיירה ידוובנה ב־1941. מי שיורשע על פי החוק החדש צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר.



בהקשר זה כותבת הבר לנשיא כי “בשנה האחרונה הלעיטה אותנו ממשלת פולין מרורים – החל במחטף לאישור ה’תיקון לחוק המכון לזיכרון לאומי’ ('חוק השואה הפולני') אשר כבר מונע ובוודאי ימנע מחקר אובייקטיבי של היסטוריונים לגבי אותה תקופה בהיסטוריה – וכלה בדברי ההבל של ראש ממשלת פולין על כך ש’גם היהודים היו עבריינים’, ושל אביו שהגדיל ואמר שהיהודים הלכו לגיטאות מרצונם כדי להתרחק מהגויים הפולנים”.



מצעד החיים באושוויץ. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90



הבר הזכירה במכתבה כי 59 סנטורים אמריקאים חתמו על מכתב מחאה לממשלת פולין ולנשיא פולין, “ואילו אצלנו, ככל הנראה השיקולים הכלכליים גוברים על הכבוד העצמי, ומעטים בישראל מעיזים להביע את דעתם לגבי הניסיונות של ממשלת פולין לשנות את ההיסטוריה ולהכתים את העם היהודי בפשעי אחרים. משני טעמים אלה רצוי שכבודו יישאר, יחד פמלייתו, כאן בבית, בישראל, ולא ננהג כאילו לא קרה דבר”. הבר הדגישה כי היא מביעה את עמדה האישית בנושא.



המשלחת הישראלית הגדולה אמורה להמריא ביום חמישי לפולין תחת אבטחה כבדה של שירותי הביטחון הישראליים והפולניים ולשוב בלילה לישראל. הנשיא ריבלין מתכוון להתייחס בנאומו בתום מצעד החיים למתיחות ביחסי ישראל ופולין ול”חוק השואה” הפולני.