הוועדה המשותפת חוץ וביטחון וחוקה דנה היום (שני) בהצעת חוק יסוד: הממשלה (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית). וכן הצעת חוק הממשלה (אצילת סמכות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי). סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, שעוסק בהחלטה על פתיחה במלחמה, קובע כי המדינה לא תפתח במלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה. הצעת החוק מבקשת לאפשר לממשלה לאצול מסמכותה לקבינט בהחלטה על פתיחה במלחמה או בהחלטה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל בהסתברות קרובה לוודאי למלחמה. עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי הקבינט יפעיל את סמכותו רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי הקבינט נדרשת בשל טעמים של ביטחון המדינה לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם.
עוד קובעת הצעת החוק, כי "אם התקבלה החלטה בידי ועדת שרים כאמור, תימסר הודעה על כך בהקדם האפשרי לממשלה ולוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), אמר בדיון כי "בעבר הגדרנו שפיקוח של הוועדה על פעולות הממשלה תהיה לפחות בפני ועדת משנה של הוועדה בהשתתפות שלושה ח"כים, כאשר אחד מהם נציג האופוזיציה. אתה לא מוציא את הצבא למלחמה בלי להתייעץ עם ועדת חוץ וביטחון. הגיע הזמן לשים סוף לעמעום בהגדרה של דיווח בהקדם האפשרי. לא סביר ולא הגיוני שאין לנו, כוועדה, מה לומר. מה, זה לא ענינה של הכנסת? יא-סאלם!" דיכטר ביקש מנציגי הממשלה לחזור לוועדה בדיון הבא עם נוסח שתואם את עמדתו.
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תמך בדעתו של יו"ר הוועדה כי על הממשלה להתייעץ עם הוועדה טרם היציאה למלחמה, אך הוסיף כי בפרקטיקה זה המצב. "הוועדה מעודכנת הרבה יותר מאשר הממשלה. מצדי, אמר שלח, זה יכול להיות רק יו"ר הוועדה. החלטה על יציאה למלחמה היא החלטה לאומית. הממשלה מייצגת רק חלק אחד של העם".
לעומתם, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) וח"כ בני בגין (ליכוד) התנגדו להצעה. ח"כ בגין טען "מסקנת ההצעה היא כי יש צורך להקים ועדת משנה לניהול מלחמה בהשתתפות נציג האופוזיציה. זה לא הגיוני! לא נראה לי שהוועדה צריכה להשתתף בניהול המלחמה". ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ביקש לדון ולהסדיר גם את מעמד "המטבחון". "אני חושש שעוד 10 שנים הממשלה תבוא עם בקשה להסמכת גוף מצומצם יותר. הקבינט הולך וגדל והמציאות משתנה".
היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור אמרה כי הצעות החוק מעוררות סוגיות חוקתיות משמעותיות שחובה לדון בהם. בין היתר, התייחסה היועמ"ש להסדרים אחרים בחקיקה לדוגמא, אחריות הממשלה לפי חוק יסוד הצבא, גיוס מילואים בצו 8, וכן בהכרזה על מצב מיוחד בעורף. ובהשלכות שבתיקונים המוצעים גם על הסדרים אלו".