"יותר חשוב מלהיות שר": מדוע הח"כים נוהרים לכס ראש העיר?

זה כבר הפך לתופעה: אם פעם הרשות המקומית שימשה קרש קפיצה לכנסת, היום לא פעם הכנסת היא זו שמשמשת קרש קפיצה לזירה המקומית. יותר ויותר חברי כנסת בוחנים את האפשרות להתמודד באוקטובר הקרוב בבחירות המוניציפליות ולהמיר את המושב בכנסת בכס ראש העיר.

בבורסת השמות של חברי כנסת שבוחנים, שוקלים או מתכוונים להתמודד בבחירות המוניציפליות הוזכרו עד כה לא פחות מ־12 חברי כנסת או שרים מכהנים: אל הכיסא המתפנה של ניר ברקת בראשות עיריית ירושלים לוטשים עיניים יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת זאב אלקין (הליכוד), ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) וח"כ רחל עזריה (כולנו), שמקורביה מסרו כי היא מקבלת פניות רבות להתמודד, אולם נראה כי הסיכויים שאכן תרוץ קלושים.

אמסלם, אלקין ושי טרם הכריזו רשמית על מועמדות, אבל כולם בוחנים את השטח ואת מפת הסיכויים. לגבי אלקין נמסר כי הוא בודק אפשרות של שינוי החוק כך שיוכל לכהן גם כשר בממשלה וגם כראש עיריית ירושלים, אם ייבחר. "אני בשלב הבדיקות", אמר מצדו ח"כ שי ל"מעריב המגזין". "ירושלים עיר מסובכת, ואני עושה את העבודה שלי כדי ללמוד ולהגיע למסקנות".
 

כמועמדים לראשות עיריית תל אביב הוזכרו עד כה שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס (הליכוד) וח”כ סתיו שפיר (המחנה הציוני). גם ח”כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שכבר התמודד על התפקיד בעבר, הפתיע ואמר ל"מעריב המגזין" כי אינו פוסל את האפשרות לשוב להתמודד פעם נוספת על ראשות עיריית תל אביב, כבר בבחירות הקרובות. אם אכן השלושה יתמודדו, מצפה להם משוכה גבוהה בדמות ראש העירייה המכהן והפופולרי רון חולדאי. אקוניס אישר כי הוא שוקל את האפשרות ואמר לאחרונה בראיון לגלי צה”ל: "אחרי 20 שנה, תל אביב צריכה שינוי". לדבריו, "אפשר לומר לחולדאי תודה על פועלו. אם אקבל החלטה להתמודד - אנצח".

מלבדם הוזכרו בבורסת השמות גם ח”כ אורן חזן (הליכוד) כמועמד אפשרי לראשות עיריית אריאל או אשקלון, וסגן השר ירון מזוז (הליכוד) כמועמד אפשרי לראשות עיריית חיפה. בכנסת מעריכים כי סגן השר ז’קי לוי (הליכוד) יתמודד על תפקיד ראש עיריית בית שאן, שאותו מילא בעבר.

ח”כ יואל חסון (המחנה הציוני) הוזכר השבוע כמי שעשוי להתמודד על ראשות עיריית ראשון לציון. גם מיקי זוהר (הליכוד) הוזכר כמועמד אפשרי לראשות קריית גת. נזכיר כי חבר כנסת שמתמודד לראשות עיר אמור להתפטר מהכנסת רק אם ייבחר.

 

כדי לנסות להבין את הטרנד החדש חזרנו לכמה חברי כנסת, בעבר ובהווה, שעשו את המסלול מהכנסת לראשות העיר. אחד מהם הוא פיני בדש, ראש מועצת עומר, מראשי המועצות הוותיקים במדינה. הוא החל לכהן בתפקידו ב־1990. שנתיים לאחר מכן החל לכהן במקביל להיותו ראש מועצה כחבר כנסת מטעם צומת. בנובמבר 1998 התפטר מהכנסת בעקבות קבלת חוק איסור כפל תפקידים, שקבע כי מעתה ואילך לא ניתן לכהן כראש רשות וכחבר כנסת במקביל.
 

“ראש עיר הוא תפקיד מרתק. כראש עיר אתה ראש ממשלה קטן בעיר שלך. יש לך סמכויות נרחבות. אתה יכול לקדם, להוביל מהלכים בכל התחומים: בחינוך, ברווחה, בבינוי ובתרבות. יש לך יכולות לבנות, לפתח, להגשים חלומות של אנשים, חזון. לעומת זאת, בכנסת אתה אחד מ־120, אומרים לך איך להצביע – בעד או נגד. חוץ  מזה, פעם בכנסת היו נפילים. היום אני פוגש ח”כים ולא מזהה אותם”.
 

“בעיני, ראש עיריית תל אביב, באר שבע או ירושלים זה תפקיד הרבה יותר גדול משר. אני לא מבין את ניר ברקת שמוותר על ראשות הבירה בשאיפה להיות שר. אין אפילו מקום להשוואה. ראש עיר זה תקציבים, עוצמה, קידום, יכולות אינסופיות כמעט. בכנסת, לעומת זאת, אתה כל הזמן חושב איך למקסם את עצמך בתקשורת כדי להיבחר שוב. פה זה לא כך. אתה חייב לתכנן תוכנית ארוכת טווח כדי להתקדם. אתה חייב להיות נחוש ולא להתרגש מפייסבוק ומהתקשורת ולא לזגזג כי זה אמר לך ככה, וההוא אמר לך ככה”.
 

ח”כ חנין נמנה בראשית 2008 עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית־חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד מטעמה על ראשות עיריית תל אביב יפו בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. חנין זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך הפסיד לראש העיר המכהן, חולדאי. 

"אני עדיין לא שולל את האפשרות לרוץ בתל אביב", מודה כעת ח"כ חנין. "עדיין לא קיבלתי החלטה סופית לגבי הבחירות הקרובות. אני מאמין מאוד שצריך להציע אלטרנטיבה לחולדאי ואעשה כל מאמץ כדי שתהיה אלטרנטיבה כזאת. האמת היא שאני, כח"כ, נמצא בעיצומם של כל כך הרבה פרויקטים שיהיה לי חבל לקטוע אותם, בטח לא באופן וולונטרי. אם אצליח לסיים אותם עד הבחירות, יכול להיות שזה יהיה שיקול למה כן ללכת על זה".
 

"אני לא חושב שהאלטרנטיבה בתל אביב צריכה ויכולה להגיע מהימין, אלא מהאגף המתקדם, מאלה שרוצים עיר שוויונית יותר, סולידרית יותר, ירוקה יותר מבחינת האג'נדה. לכן אני רוצה לראות את האלטרנטיבה בצד השני, לא זה של אקוניס, אלא של סתיו שפיר ואסף הראל, שהם מועמדים מצוינים".

זאב בילסקי, כיום ראש מטה הדיור הלאומי, היה בעברו ראש עירייה מוצלח ברעננה במשך ארבע קדנציות. לאחר שסיים את כהונתו ועבר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית, החליט לעבור לפוליטיקה הארצית ונבחר לכנסת מטעם סיעת קדימה. עם התפרקותה של קדימה, נבחר שוב לראשות עיריית רעננה, ולאחרונה התפטר לטובת תפקיד ראש מטה הדיור הלאומי.
 

"אני בהחלט ממליץ לכל חבר כנסת שמעוניין בכך להתמודד על ראשות עיר. זה תפקיד ביצועי מלא אתגרים, מלא עניין, והוא מתאים במיוחד למי שאוהב בני אדם ומגע עם הציבור. כשאני הגעתי לכנסת לאחר קדנציה ארוכה בראשות עיריית רעננה ויו"ר הסוכנות, קיוויתי לתפקיד ביצועי כשר, אבל זה לא הסתייע, וכחבר כנסת היכולת שלך לתרום היא די מוגבלת. מבחינתי אך טבעי היה לחזור לראשות עיריית רעננה".
 

למרות הפרסומים שלפיהם ח"כ חזן עשוי כאמור להתמודד על ראשות העיר אריאל, עיר הולדתו, או לחלופין על ראשות העיר אשקלון, הוא טוען כעת: "אני לא שוקל. אני ממשיך בכנסת כי רוב הציבור מרגיש שאני מדבר מגרונו, אבל  אנשים פונים אלי בטירוף. הכי הרבה פניות קיבלתי מאשקלון. אנשים אומרים לי: ‘תציל את העיר’”.

“לנהל עיר גדולה זה תפקיד יותר גדול משר בממשלה. יש לך אזרחים שאתה צריך לדאוג לרווחתם, לביטחונם. אין משפט יותר חזק מלומר: ‘אני בניתי עיר בארץ ישראל’”.
 

“כשאתה מסתכל על הכנסת, להוציא את ראש הממשלה ואת חלק מהשרים, יש רק עוד חמישה־שישה חברי כנסת שבאמת משפיעים על פני החברה בישראל. לכן אפשר להבין את מי שרוצה למצוא לעצמו נתיבי השפעה אחרים. צריך לזכור גם שכראש עיר יש לך ביטחון כלכלי, אתה נבחר לחמש שנים. כאמור אני מוצף בפניות, אבל אני לא שוקל להתמודד. לעומת זאת, אתמוך באבא שלי כדי שירוץ לראשות עיריית אריאל”.
 

ויש גם מי שעשו את המסלול ההפוך והצפוי יותר – מהפוליטיקה המוניציפלית לפוליטיקה הארצית. כזו היא ח”כ יעל גרמן (יש עתיד), שכיהנה כראש עיריית הרצליה במשך 14.5 שנים וכשרת הבריאות בממשלה ה־33.

“בראשות עיר יש לך היכולת הגדולה ביותר לשנות, כי יש לך סמכויות”, היא אומרת. “ויש לך הרציפות והמשילות. זה ההבדל העיקרי בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי. אתה יודע כי מרגע שנבחרת יש לך לפחות חמש שנים שבהן אתה יכול לתכנן ולבצע. בדרך כלל אם אתה לא גרוע מאוד, יש לך גם עשר וגם 15 שנים. זה דבר שקורץ מאוד לאנשים שרוצים באמת להשפיע. כחבר כנסת אומנם אתה יכול לחוקק חוקים, אבל אתה לא יכול למשל לתכנן פארק, להביא את המקורות הכספיים, לזכות לבצע ולראות את הביצוע. או למשל לקבוע העלאת אחוזי בגרות, להקדיש משאבים, להציב יעד ולראות אותו מתגשם; להחליט שאתה רוצה להקים מעון לילדים עם צרכים מיוחדים ולחנוך אותו, לגזור את הסרט. את זה יש רק בשלטון המקומי. הרבה מועמדים פוטנציאליים מדברים איתי. אני אומרת שני דברים: אם אתה מרגיש שזה בוער בך ויש לך חזון שאתה רוצה לממש, לך על זה. אבל דע שהסיכוי נמוך, כי יש הרבה מועמדים, וצריך מקורות מימון לגיטימיים לצורך הקמפיין. קמפיין לראשות עיר מתחיל במאות אלפים ונגמר במיליונים. עדיף שלא תהיה תלוי בבעלי הון ובקבלנים, שמחר יבקשו תמורה לתרומה”.
 

“אין לי שום ספק שבתפקיד של ראש עיר יש הרבה יותר עוצמה מזה של חבר כנסת”, אומר גם ח”כ מאיר כהן (יש עתיד), שכיהן בעבר כראש עיריית דימונה, וכיום הוא עומד בראש המטה המוניציפלי במפלגה. “אתה חולש על מאות עובדים, על תקציבי עתק, על כל מערכות החיים בעירך. ראש עיר מקבל מאות החלטות ביום בניגוד לחבר כנסת שיושב בוועדה, ולעתים אתה צריך לעבור סעיף־סעיף ולהיות תלוי בהסכמות כאלה ואחרות. בראשות העיר אתה יכול לנוע כמו בולדוזר. אם אתה מסמן מטרות, אתה יכול להשיגן אחת לאחר השנייה. אגב, אני שומע שיש בליכוד מי שרוצה לבטל את איסור כפל התפקידים, אך אני מהמתנגדים לכך שראשי ערים יהיו גם חברי כנסת”.