בצעד חריג, שיגר הבוקר (שלישי) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, מכתב לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הדיון בהצעת חוק הלאום. במסגרת זו, כתב הנשיא כי ההצעה, במתכונתה הנוכחית, עלולה "לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכולה לשמש כנשק בידי אויבינו".
"מונחת על שולחנכם הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", כתב ריבלין בפתח דבריו, והוסיף: "הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל. בהתאם לכך, מתנהלים כל העת דיונים משמעותיים וחיוניים בסעיפי החוק שעברו לאורך השנים שינויי נוסח כאלה ואחרים. בהמשך לשיחתי עם ראש הממשלה, אני פונה גם אליכם בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח סעיף 7(ב) להצעת החוק, הקובע כי 'המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת'".
לדבריו, "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו 'חוק ועדות קבלה', עבר בכנסת בשנת 2011 בעת כהונתי כיושב ראש הכנסת ה-18. חוק זה מגן על זכותם של ישובים קהילתיים קטנים לשמור על המרקם החברתי והתרבותי של היישוב, ולסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אשר פוגעים במרקם זה. לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית. החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל. חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל".
הוא הסביר כי "בדומה ל'חוק ועדות קבלה', שנתקבל בהמשך לפסיקת בג"ץ בעניין קעדאן, מבקש סעיף 7(ב) לאפשר לקהילות לשמור על זהותן הייחודית. אולם, בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום. אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".
את דבריו חתם באומרו כי "לאור האמור לעיל אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".
מכתב הנשיא ריבלין by מעריב אונליין on Scribd
מי שלא אהב את דברי הנשיא הוא השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שאמר בראיון בגלי צה"ל כי "גם הנשיא עצמו כחבר כנסת היה שותף לחקיקה כזאת. גם לרוב לפעמים יש זכויות. החוק הזה לא רוצה להשאיר מקום לפרשנויות עתידיות של בג"ץ. לצערי, חבל מאוד שהמכתב של הנשיא יצבע בצבע לא נכון את החוק הזה. זה צעד מאוד מאוד חריג. יש כאלה שלא כל כך יאהבו אותו. אני לא פרשן של שיקוליו של הנשיא, זכותו להביע את דעתו. יש שיאמרו שיש כאן התערבויות בהליך הפרלמנטרי. זו זכותו להביע עמדה, אבל חברי הכנסת הם הנבחרים. אני מבין את דאגתו אבל החוק הזה לא אמור לפגוע בשוויון".