ח"כ דוד ביטן (הליכוד) התנבא בשבוע שעבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת, כי אם שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי תתמודד בפריימריז של הליכוד, היא תזכה במקום הראשון ותנצח גם את מירי רגב, גדעון סער, ישראל כץ ובעצם כל מועמד אחר ממפלגת השלטון. ואכן, ממצאי סקר מיוחד שנערך עבור "מעריב־סופהשבוע" על ידי מכון המחקר פאנלס פוליטיקס, בראשות מנחם לזר באמצעות panel4all, רק מאששים את דבריו של ח"כ ביטן ומצביעים על כך שאחרי ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שקד היא כיום הפוליטיקאית הפופולרית ביותר בישראל. על פי הממצאים הדרמטיים, מפלגת הליכוד בראשות שקד הייתה מקבלת בבחירות 33 מנדטים, בדיוק אותו מספר מנדטים שהליכוד הייתה מקבלת בראשות נתניהו.
במקרה ששקד תתייצב בראשות הליכוד בבחירות עתידיות לכנסת, תיראה מפת המנדטים כך: הליכוד בראשותה עומדת בראש עם 33 מנדטים; אחריה - יש עתיד בראשות יאיר לפיד עם 18 מנדטים; המחנה הציוני בראשות גבאי משתווה למספר המנדטים של הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה - 11 מנדטים כל אחת.
אולם בעוד התייצבותה של שקד בראשות הליכוד משמרת את כוחה של מפלגת השלטון, היא כמעט אינה משפיעה על מפלגתה הנוכחית - הבית היהודי, שבמקרה כזה מקבלת 8 מנדטים, לעומת 9 שתקבל בראשות היו"ר הנוכחי נפתלי בנט. נראה כי עזיבתה של שקד לליכוד תחזק דווקא את המרכיב החרדי בקרב מצביעי הבית היהודי.
הסקר בדק גם אפשרות של התמודדות ראש בראש של הליכוד בראשות איילת שקד נגד העבודה בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. דווקא כאן הליכוד יורדת בשני מנדטים, ל־31, בעוד המחנה הציוני בראשות גנץ מזנקת לעמדת המפלגה השנייה בגודלה, עם 24 מנדטים - מספר זהה למה שיש לה בכנסת הנוכחית. על פי תרחיש זה, הופעתם של שקד בראשות הליכוד ושל גנץ בראשות העבודה פוגעת קשות במפלגת יש עתיד, שמקבלת על פי הסקר 13 מנדטים בלבד. הרשימה המשותפת היא השלישית בגודלה - עם 11 מנדטים. אחריהן מתייצבת מפלגת הבית היהודי בראשות בנט עם 8 מנדטים, כמו ליהדות התורה בראשות יעקב ליצמן. מרצ בראשות תמר זנדברג מקבלת בתרחיש הזה 6 מנדטים ועולה במנדט לעומת הכנסת ה־20.
בהמשך צועדות שלוש מפלגות שלכל אחת מהן 5 מנדטים: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, כולנו בראשות כחלון ומפלגה חדשה בראשות אורלי לוי־אבקסיס, שממשיכה להוות את הפתעת הבחירות אף שטרם הציגה את הרכב הרשימה שלה ואת עמדותיה, ואפילו לא פרסמה עדיין את שמה הנבחר. סוגרת את הרשימה ש"ס בראשות אריה דרעי עם 4 מנדטים בלבד, מה שמעמיד בסימן שאלה את יכולתה לעבור את אחוז החסימה.
מבחינת הגושים: איילת שקד עם 33 מנדטים בראשות הליכוד, כשבראש המחנה הציוני עומד גבאי, יכולה להקים בנקל קואליציה על בסיס 73 מנדטים בהשתתפות הבית היהודי, יהדות התורה, כולנו, ישראל ביתנו, אורלי לוי־אבקסיס וש"ס. כשגנץ נגדה שקד יכולה להרכיב קואליציה צרה יותר, בת 68 מנדטים, על אותו בסיס של מפלגות גוש ימין־חרדים.
תנטוש את בנט?
כאן צריך להעיר בסוגריים כי האפשרות להתמודדות של שקד בראשות הליכוד, ככל שתהיה תיאורטית, עשויה להתרחש רק אחרי עידן נתניהו. כרגע לא מדובר באפשרות ריאלית, שכן שקד נאמנה ליו"ר הבית היהודי בנט, אבל אולי המספרים הדרמטיים עשויים לפתוח צוהר בעתיד לתרחישים שכעת נראים בלתי מציאותיים, כמו שאמר ח"כ ביטן בשבוע שעבר: "איילת שקד אהובה מאוד בקרב בוחרי הליכוד. אנחנו בליכוד מקבלים בשמחה אנשים רציניים שיכולים לתרום לליכוד ולמדינה, הוכחנו את זה רבות".
הסקר בדק שתי אפשרויות נוספות: בחירות לכנסת בהרכב המפלגתי הרגיל, כשהליכוד בראשות נתניהו והמחנה הציוני בראשות גבאי, ואפשרות שנייה של התמודדות ראש בראש של נתניהו בראשות הליכוד וגנץ בראשות העבודה. לפי התרחיש הראשון, מפת המנדטים היא כדלקמן: מפלגת הליכוד בראשות נתניהו מובילה עם 33 מנדטים; יש עתיד בראשות לפיד במקום השני עם 18 מנדטים; המחנה הציוני בראשות גבאי הרחק מאחור - עם 11 מנדטים, כמו הרשימה המשותפת בראשות עודה. הבית היהודי בראשות בנט מקבלת כאן 9 מנדטים, יהדות התורה - 8, מרצ וכולנו - 7 כ"א, ישראל ביתנו בראשות ליברמן - 6, מפלגת אורלי לוי־אבקסיס - 6, וש"ס בראשות דרעי - 4 בלבד.
וזאת מפת המנדטים על פי התרחיש השני: נתניהו מול גנץ; הליכוד בראשות נתניהו - 32 מנדטים, העבודה בראשות גנץ - 22 מנדטים (לעומת 24 שהוא מקבל מול הליכוד בראשות שקד כאמור), יש עתיד - 13, הרשימה המשותפת - 11, הבית היהודי בראשות בנט - 9, יהדות התורה - 8, מרצ - 6, ישראל ביתנו - 5, כולנו - 5, מפלגת אורלי לוי־אבקסיס - 5, וש"ס - 4.
הסקר נערך ביום רביעי השבוע, 11 ביולי, בהשתתפות 578 חברים בפאנל הפוליטי של Panell4all לביצוע מחקרים באינטרנט. הסקר בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד, מגיל 18 ומעלה, וטעות הדגימה המרבית היא 4.3%.