חוק הלאום, שאושר בשבוע שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, נתפס בעדה הדרוזית כלא פחות מבגידה בשותפות הגורל בין העדה לבין מדינת ישראל וכיריקה בפרצופם של הדרוזים. "אף אחד לא צריך להתפלא שחוק הלאום התקבל אצלנו בצורה קשה כל כך", אומר הח"כ הדרוזי אכרם חסון (כולנו). "הכתובת הייתה על הקיר, אבל היה מי שבחר להתעלם ממנה".
חברי הקואליציה ח"כ חסון וחמד עמאר (ישראל ביתנו), וח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני), עתרו בתחילת השבוע לבג"ץ בדרישה לפסול את החוק, ובעדה מזהירים כי אם העתירה תידחה, המחאה רק תלך ותחריף. לעתירה לבג"ץ, שהוגשה על ידי עו"ד סאמר עלי, הצטרפו פורום עורכי הדין הדרוזים ופורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.
"המחאה נולדה כבר לפני כמה חודשים", מספר ח"כ חסון. "ב־1 באוקטובר הוצאתי מכתב לראש הממשלה, לשרים, לנשיא המדינה ולראשי העדה הדרוזית והזהרתי אותם שאסור שהחוק הזה יעבור משום שהוא יפגע קשות בבני העדה הדרוזית ובכל המיעוטים במדינה. בסיעת כולנו, עם השר משה כחלון, ניסינו למזער נזקים ככל האפשר והגשנו הצעת חוק לאום משלנו המסתמכת על ההצעה של ח"כ בני בגין, אבל זה לא עבד. ביקשנו להישען על מגילת העצמאות ועל שוויון זכויות, אבל לבסוף התברר לנו שהנוסח שמקודם הוא ללא המילה שוויון, ללא הזכרת מגילת העצמאות ותוך פגיעה במעמד השפה הערבית. לזה לא יכולנו להסכים, ואני החלטתי, למרות היותי חבר קואליציה, להצביע נגד, וכך עשה גם חברי ח"כ חמד עאמר. לקראת ההצבעה במליאת הכנסת הרמתי טלפון לעו"ד סאמר עלי, יו"ר פורום עורכי הדין הדרוזים, אמרתי לו שאנו הולכים להפסיד והצעתי שנכין עתירה לבג"ץ. בסוף השבוע כינסנו בביתו בבית ג'אן
קבוצה גדולה של עורכי דין, ראשי מועצות, צעירים, קצינים לשעבר ואחרים, וכולם הצטרפו לעתירה. אחר כך פנו רבים אחרים וביקשו גם הם להצטרף".
בין המבקשים להצטרף לעתירה היה גם אמל נסראלדין, אב שכול, ח"כ לשעבר מטעם סיעת הליכוד (בשנים 1977־1988), מייסד ויו"ר בית יד לבנים הדרוזים, ואחד האישים המרכזיים בחברה הדרוזית במדינת ישראל. “חוק הלאום מוכיח שאת מקבלי ההחלטות בישראל לא מעניינת שותפות הגורל היהודית־דרוזית”, הוא אומר. “הם שכחו שהדרוזים היו היחידים בעולם שהתייצבו לימין העם היהודי עוד בטרם קמה המדינה”.
לדברי נסראלדין, בשבוע שעבר שלח מכתב אישי לראש הממשלה בנימין נתניהו, לנשיא המדינה ראובן ריבלין, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולח”כ אבי דיכטר, יוזם חוק הלאום, יו”ר ועדת חוץ וביטחון, שבו הזכיר להם את 427 החללים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל, את 1,400 הנכים ו־155 היתומים והיתומות שנשכחו.
“עדה שלמה, 120 אלף דרוזים, ובהם אלופים, תת־אלופים, אלופי משנה, מאות קצינים וחיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, עשרות שגרירים וקונסולים דרוזים ברחבי העולם, הפכו להיות אזרחים סוג ב’”, אומר נסראלדין. “חשוב לציין שאנחנו לא נגד החוק. אנו מכירים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. יתרה מזאת, נלחמנו ואיבדנו את היקר לנו מכל למען הקמת מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, אך אנו לא נסכים להיות אזרחים סוג ב’, ואנו נפעל נגד החוק כל עוד אנו לא נכללים בו”.
אש בשדה קוצים
באחד הדיונים הטעונים שקיימה בכנסת הוועדה המיוחדת שהכינה את חוק הלאום הופיע בפניה ח"כ לשעבר שכיב שנאן, ששכל ביולי 2017 את בנו השוטר רס"מ כמיל בן ה־22 בפיגוע בהר הבית, והתחנן בפני חברי הכנסת שלא להעביר את החוק השנוי במחלוקת. בחדר הוועדה נפלה דממה בשעה ששנאן דיבר אל הנוכחים מדם לבו: "אני פונה אליכם ומבקש בכל לשון של בקשה, וסליחה שאני מדבר ברגש: אל תעשו את זה!", ביקש שנאן. "אל תקברו אותנו מחוץ לבית הקברות, אל תיתנו לנו להרגיש לא שייכים. אנחנו רוצים את השותפות, רוצים לחיות איתכם ואוהבים את החיים איתכם".
בין היתר, האב השכול ביקש שלכל הפחות, אם החוק עובר, שיופיע בו כבר בפסקה הראשונה ערך השוויון לכל אזרחי המדינה. "זו בקשתי, ואני חושב שאני מבטא את רחשי לבם של מאות אלפי אזרחי ישראל הלא יהודים שרוצים להמשיך את השותפות הזו בגאווה ובגאון", אמר. אלא שפנייתו הנרגשת לא נענתה: הוועדה אישרה את חוק הלאום, ובהמשך כאמור גם מליאת הכנסת.
ח”כ סעד (המחנה הציוני) מספר שהמחאה התפשטה כאש בשדה קוצים בקרב מרבית בני העדה, שחשו עלבון צורב מהעברת החוק. “החוק הזה הוא יריקה בפרצוף של העדה, אבל אנחנו הפסקנו להיות חוטבי עצים ושואבי מים”, הוא אומר. “זה לא מה שהיה לפני 50 שנה. לקחו לנו את שפת האם שלנו והפכו אותה לשפה משנית. אנחנו מזדהים עם המדינה היהודית, עם ההמנון והדגל שלה, אבל הופכים אותנו לאזרחים לא שווים. אתם מרחיקים אותנו בכוח ופוגעים בשוויון שלנו”.
יש מי שיאמר כי מדובר בחוק הצהרתי בעל אופי סמלי ללא חשיבות מעשית.
“החקיקה הזאת באה לעגן בחוק שאני סוג ב’. אני לא מוכן לקבל את זה. גם הממד ההצהרתי חשוב. כל השנים הצהרתם שהדרוזים אחים שלכם. עכשיו התברר שעבדתם עלינו. אתם רוצים אותנו כאחים בדם, אבל אנחנו רוצים להיות אחים גם בחיים. אם אני שומר במארב עם יוסי היהודי, אני חייב להיות שווה אליו”.
תא”ל במיל’ אמל אסעד, מבכירי הקצינים בעדה הדרוזית, העלה השבוע בפייסבוק מכתב גלוי וחריף נגד החוק, שיועד לראש הממשלה נתניהו וזכה לאלפי תגובות ולייקים. “שירתתי כלוחם ומפקד בצה”ל במשך 26 שנים”, כתב אסעד בפוסט. “לפני ואחרי שירתו צעירי העדה הדרוזית בכל מלחמות ישראל, בכל הקרבות ובכל החזיתות. לכן אני יכול להישיר מבט ולומר לכם שאנו עושים זאת כי אנו מתגייסים להגן על ארצנו ומולדתנו. אנו קשורים לארץ הזו לא פחות מכל אזרח ישראלי יהודי, כי זו ארצנו ומולדתנו זה מאות שנים”.
"אני רואה את הרחוב הדרוזי גועש ותוסס, כי דווקא ביום שבמאה שערים שורפים בובות של חיילים ומתנחלים זורקים אבנים ופוצעים חיילות; דווקא בימים שבהם אחוז המתגייסים אצל הדרוזים, 83%, כמעט כפול מהמגזר היהודי - דווקא בעת הזאת אתה בא וזורק אותי מחוץ לגדר ואומר לי 'הבית הזה שבנית והגנת עליו יחד איתי, הוא לא שלך, ואם תתנהג יפה, נזרוק לך עצם'?” אומר אסעד כעת.
איומים ונאצות
“אנחנו מדברים על חוק יסוד שסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו”, אומר עו”ד סאמר עלי, שמשוכנע שהעתירה לא תידחה על הסף אף שבג”ץ לא נוהג להתערב בחוקי יסוד. “חוק הלאום נוגד עקרונות יסוד חוקתיים במדינת ישראל כמו עקרונות השוויון ואי־האפליה ואת מגילת העצמאות. כנסת ישראל לא יכולה במחי הצבעה אחת למחוק את כל החוקים שחוקקו בה ומיסדו את מעמדה של העדה הדרוזית. אין חוקים שממסדים את מעמד המוסלמים והנוצרים במדינה, אבל הכנסת חוקקה את חוק מרכז המורשת הדרוזית, את חוק יום החייל הדרוזי, את חוק בתי הדין הדרוזיים ואת חוק שירות הביטחון לבני העדה; אז איך זה דר בכפיפה אחת עם קביעה שההגדרה העצמית הלאומית קיימת רק לבני העם היהודי? באמצעות סדרת החוקים הזאת, הטמעתם אותנו בתוך ההוויה של החיים בישראל, ואי אפשר לבוא עכשיו ולזרוק אותנו, להפוך אותנו לנתינים זרים וגולים בארצם”.
עמדה מנוגדת מביע שר התקשורת איוב קרא, שתמך בחוק הלאום ומאז הוא נתון, לדבריו, לגל של איומים ונאצות. כל הדוברים שהתראיינו לכתבה טוענים כי השר קרא מייצג מיעוט מבוטל בעדה, שבה קיים קונצנזוס כמעט מקיר לקיר נגד חוק הלאום.
בפוסט שהעלה בפייסבוק כתב השר קרא: "אני לא נרתע מההסתה והאיומים נגדי ונגד משפחתי ולא מפחד. אמשיך לייצג את בני עדתי בכבוד ובגאון, כפי שעשיתי בעבר ואעשה גם בעתיד... חוק הלאום לא הופך אותנו לאזרחים סוג ב', אלא להפך, הוא משלים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינו סותר אותו. החוק החדש בשום אופן לא גורע מזכויות הפרט המובטחות לאזרחי ישראל על כל תושביה. חוק הלאום אף מעניק מעמד מיוחד לשפה הערבית, שלא תיפגע, ומסדיר את השימוש בה במוסדות הממלכתיים".
על הטענות של בני העדה הדרוזית נגד חוק הלאום משיב יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את הצעת החוק, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד): "אחינו הדרוזים שחשים נפגעים מחוק יסוד הלאום - חשים זאת שלא בצדק. כיו"ר הוועדה, דאגתי באופן אישי לשנות סעיף בחוק מתוך מחשבה ודאגה להם, שלא היה קיים בנוסח המקורי: 'המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה בשל יהדותם או בשל אזרחותם'. לגבי יתר הסעיפים בחוק, אין ומעולם לא הייתה מחלוקת על האמור בהם בקרב מי שמגדיר עצמו ציוני, ורבים מהדרוזים הם כאלה".
למרות דברי ההרגעה, בעדה הדרוזית אומרים שהתסיסה תימשך ואף תלך ותגבר עד שיוסר חוק הלאום או עד שתוסדר הפגיעה במעמדם. "אני מקווה שבג"ץ ייענה בחיוב לעתירה שלנו לפסול את חוק הלאום", אומר תא"ל במיל' אסעד. "אנחנו לא נשקוט עד שמשהו פה יזוז וישתנה, ואם צריך לצאת לרחובות, אנחנו יודעים לעשות זאת".