חשש בממשלה שהפרקליטות תתנגד להעדפת יוצאי צבא

לאחר הסערה שחולל חוק הלאום, בממשלה מתכננים להביא לאישור חוק שצפוי לעורר מחלוקת נוספת בחברה הישראלית: בדיון שהתקיים בוועדת השרים לענייני “העדה הדרוזית, הצ’רקסית והמשרתים בכוחות הביטחון”, שהתכנסה השבוע, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתכוון לקדם חקיקה לשוויון עוד במהלך הפגרה ולסיים אותה עם פתיחת מושב החורף, כולל מעמד חוקתי לחיילים משוחררים בני כל העדות. 
 

בין ההצעות שעלו הייתה חקיקת חוק יסוד: השירות הצבאי. במסגרת החוק יזכו משרתי מערכת הביטחון בהטבות נוספות מלבד אלה הקיימות היום בחוק קליטת חיילים משוחררים, שהמרכזיות שבהן הן הקלות משמעותיות ברכישת דירה וקדימות במכרזים ממשלתיים. במהלך הדיון שהתקיים ביום שני הציג ראש הממשלה שאלה לשרים ולחברי הצוות המשפטי, ובהם, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי: “כשאנחנו באים לתת הקלות והטבות ליוצאי צבא, האם זה נוגד את חוק כבוד חוק האדם וחירותו?”. "בעבר ניסיתי לתת מענקים ונחסמתי משפטית”, ציין נתניהו. 
 

בתגובה אמר נזרי: “מענקים ניתן להגדיל ככל שרוצים, אך בנושאים של דיור וקרקעות הרבה יותר קשה כיוון שזה משאב מוגבל”. כלומר, מבחינה משפטית ישנם קשיים במתן מענקים לרכישת דירה או קרקע, שכן אלה מענקים “לכל החיים”. על כך אמר שר התיירות יריב לוין: “השאלה היא מהו אורך החבל שנקבל מהייעוץ המשפטי. ציבור המשרתים על הגנת המדינה צריך לקבל את מלוא התנאים, אך אנחנו יוצרים פה אפליה כפולה וחוסר שוויון מול מי שאינו מחויב
בשירות חובה”.

 

אופציה נוספת שנבחנה במסגרת שיפור תנאי הדרוזים והצ’רקסים היא להכניס תיקון לחוק יסוד: הצבא, שייתן מענה לדרישות בני המיעוטים המשרתים בצה”ל. אפשרות אחרונה היא הישענות על החקיקה הקיימת ועיבוי שלה. שרת המשפטים איילת שקד אמרה בדיון כי הנושא מורכב, וכי במשרדה יבחנו את כל האפשרויות. בתגובה אמר נתניהו: “אתם תביאו לכאן את הגיבושים של האפשרויות, והוועדה תחליט לאיזה כיוון הולכים. לא הייעוץ המשפטי יקבע”. נתניהו המשיך ואמר: “אני קובע שמי ששירת שירות צבאי מלא - יקבל הטבות. מותר לנו ללמוד גם מ'דיקטטורות חשוכות' כמו בריטניה וארה"ב”.
 

ביום שני הקרוב צפויה הוועדה להתכנס שוב לאחר שבפעם הקודמת רק חמישה שרים מתוך 13 הגיעו לדיון. ההנחה היא שהוועדה לא תקבל החלטות סופיות בדיון הקרוב.