ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, התייחס הבוקר (ראשון) שוב לפרסום ב"עובדה" לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש ממנו להאזין לרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ולראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, במהלך שירותו. בראיון בגלי צה"ל, הוא הסביר כי נתניהו ביקש ממנו לבצע פיקוח על "שותפי ביטחון שדה", אך הוא סירב לכך. כמו כן, הוא ציין כי "מעולם לא נאמר לי שם של אדם ספציפי שרה"מ ביקש שנאזין לו", אך הסביר כי "הרמטכ"ל וראש המוסד מצויים בכל סוד של מדינת ישראל".
לדבריו, "ראש הממשלה, בעקבות פרויקט בטחוני רגיש שעמד על הפרק, זימן אותי לפגישה מקצועית יחד עם גורמים נוספים, ודיבר על סוד ברמה לאומית שיש מטרה לא לחשוף אותו. ולכן, הוא ביקש פיקוח על שותפי ביטחון השדה לסוד. עניתי לו שחששותיו לגיטימיים, אבל אמרתי לו שזה לא לגיטימי להפעיל את המנגנונים שלנו על נושא שבו אין חשד ספציפי לגבי מאן דהו".
הוא הסביר כי "בשב"כ יש גוף שמטפל בהתאמה ביטחונית, ומדי פעם כל מי שהוא שותף סוד במדינה ישראל, צריך לעבור התאמה ביטחונית. אמרתי לרה"מ שאני לא רואה מקום שהשירות יבצע את זה, מכיוון שקיבלנו את הכלים האלה רק במקרה של חקירה ספציפית. מעולם לא נאמר לי שם של אדם כלשהו שהוא מעוניין שנאזין לו, אבל הרמטכ"ל והמוסד מצויים בכל סוד של מדינת ישראל. הצעתי שיבצע את זה גוף אחר, והכלים שניתנו לו הם פחותים משלנו. זה אושר ע"י היועמ"ש וראש הממשלה השתכנע. עדכנתי את ראש המוסד והרמטכ"ל לשעבר, וצריך להבין שגם המזכיר הצבאי היה נוכח שם".
כשנשאל האם קיבל פנייה להצטרף לרשימה פוליטית בראשות בני גנץ, אמר: "היו אליי פניות ממספר גורמים שונים ומפלגות שונות, שהתעניינו ביחס לנכונותי להצטרף לפעילות פוליטית, ולכולם אמרתי שאני בצינון ושעדיין לא החלטתי אם אני רוצה להיכנס לקלחת הפוליטית. כשיש שיחה ביני לבין אדם פרטי אני לא נכנס אליה במטרה לא לפגוע בכבודו. אני רק אומר שזה לא הבן היחידי שפנה אליי".
בהתייחס למגעים לקראת הסדרה עם חמאס, אמר: "אני חושב, לעניות דעתי, שהאינטרסים שלנו הם להגיע לרגיעה ביטחונית לתקופה ארוכה, צמצום הטרור של חמאס והתעצמות ארגוני הטרור, החזרת השבויים ומציאת פתרון הומניטרי בעזה. יש כאן מציאות אסטרטגית שפחות מדברים עליה, ויש לשאול האם אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה עדיין יש אפשרות להגיע לפתרון של שתי מדינות לשני עמים או האם אנחנו בעד הפרדת ישויות? כלומר, מצב שבו אף אחד לא מעוניין להיכנס לרצועת עזה. במציאות הזו, של חוסר יכולת לאחד בין הישויות האלה, אולי עדיף לישראל להפריד ביניהן מבחינה מדינית וביטחונית".
לטענתו, "יש מצב מאוד בעייתי. ברשות הפלסטינית החליטו באופן כללי לנטוש את דרך הטרור. הם נמצאים איתנו, לכאורה, במאבק מדיני, בעוד שחמאס מתנהל בדיוק להפך. וכעת, אם נעניק לחמאס נמל, מה יגידו ברחוב הפלסטיני? ישראל צריכה להחליט שאם היא עושה צעדים אסטרטגיים, הצד השני יראה בזה פגיעה קשה מאוד במחויבות שלנו כלפיו, והציבור יכול לומר: 'רשע וטוב לו'. לכן, הדילמה אינה פשוטה. אני חושב שצריך להגיע להפסקת אש כמו זו שהגענו אליה באוגוסט 2014, שלא הייתה מוגבלת בזמן. זה יהיה מצחיק אם נעשה הפסקת אש לשנה. עדיף לעשות הפסקת אש של שווים בין שווים. לגבי הנושא ההומניטרי - אני בעד לעשות פרויקטים בעזה שהעולם יממן, אם הם לא פוגעים בביטחון שלנו. אם הנהגת החמאס תוביל לשיח עם ישראל, דרך המצרים או מישהו אחר, בנושא הומניטרי, נוכל לעשות מחוות יותר רציניות. עם זאת, אנחנו צריכים לראות צעדים יותר רציניים מהצד השני".
הוא הוסיף כי "אנחנו לא צריכים להיות בהלקאה עצמית על המצב הקשה ברצועה. מי שבחר את חמאס זה הציבור שם ומי שאפשר את ההפיכה זה האזרחים. לדעתי, הרמטכ"ל והקבינט בוחנים אם יש לחזק את ההרתעה ולפגוע בבכירים, במחיר שבו אולי ניגרר למלחמה. הם נתנו כרגע תשובה שלילית לכך. אבל זה לא אומר שלא ניגרר לצוק איתן 2, שיכול להיות ארוך ובעייתי יותר".