שרת המשפטים איילת שקד מתחה היום (שלישי), בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, ביקורת נוקבת על שופטי בג"ץ, שלא דחו על הסף את העתירות נגד חוק יסוד הלאום. "הפעם לא החוקים הרגילים על הכוונת, אלא דווקא חוקי היסוד הם שעומדים במוקד. לא הטפחות, אלא דווקא המסד", אמרה שקד בנאומה.
בחודשים האחרונים הוגשו כמה עתירות נגד חוק הלאום המבקשות להביא לפסילתו. "למרבה הצער אף לא אחת מהן נדחתה על הסף בשל העובדה שהיא מבקשת לפסול חוק יסוד" התלוננה שקד על החלטת השופטים. היא הוסיפה כי החלטה זו מביאה את המערכת המשפטית לתסיסה על רקע האפשרות שבית המשפט העליון יפסול חוק יסוד "על פי עקרונות היסוד של השיטה" וללא מקור חוקי. "במידה וּבית המשפט יקבל את התזה המסוכנת לפיה ניתן לפסול את חוקי היסוד, נוכל סוף סוף לענות על השאלה 'והעם היכן הוא'? נענה לו מיד - בשום מקום. אין לעם כל רלוונטיות במבנה החוקתי החדש שמעצב בית המשפט העליון".
לטענת השרה, משמעותה של פסילת חוק יסוד הלאום היא הרת גורל ממש. "בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם. עם היעלמותו של העם נעלמים גם ערכיו הלאומיים".
עוד טענה שרת המשפטים כי "שלילת סמכות העם לקבוע את אופי מדינתו בשם עקרונותיו המופשטים של "הציבור הנאור", שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי. סופם של הקרבת היסודות הלאומיים על מזבח הערכים האוניברסליים, בהקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם. ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה. לא רק משפטית, אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית".
שקד המשיכה בנאומה הקרבי וטענה כי "פסילת החוקים בישראל שנשענה עד היום על טיעון דמוקרטי, לפיו מדובר בסך הכל ביישום ערכיו של המחוקק כפי שנקבעו בחוקי היסוד, עלולה להשלים את ניתוקה מהעם והפעם באופן סופי ומוחלט. למעשה מדובר בהשלטה מוחלטת של בית המשפט העליון על מרחב קביעת הנורמות כולו, וזאת תוך הוצאתה של סמכות זו מידיהם של נבחרי הציבור".
לדבריה, "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך. תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר. מהשיטה המוכרת של דמוקרטיה ייצוגית, בה העם הוא הריבון המעצב את הסדריו באמצעות נציגיו, עוברת ישראל לשיטה אחרת. שיטה זו מטשטשת את ריבונותו של העם, וגבולותיה טרם שורטטו באופן סופי".
מלבד זאת, הח"כית מהבית היהודי תקפה את העובדה לפיה "השופטים החלו, שלב אחרי שלב, לנתק עצמם מהדין המצוי והחלו רואים עצמם כמעצביו של הדין הרצוי. מהממונה על פרשנות הדין הפך עצמו בית המשפט לממונה על המדיניות". אם יקבע בית המשפט כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, והפעם כאסיפה מכוננת".
כמו כן, היא לא שכחה לעקוץ את מפלגת הליכוד, ותיארה כיצד שר המשפטים מטעם הליכוד, דן מרידור, ביקש כבר בשנות ה-90 להתפרק מסמכויותיה של הכנסת ולהעביר את יכולת קבלת ההחלטות לבג"ץ. "מה שברק הרהר לגביו באופן תאורטי במסגרת דעת מיעוט, ביקש מרידור לקבוע במסגרת חוק יסוד".
שקד טענה כי בית המשפט העליון הפך את הדמוקרטיה בישראל מדמוקרטיה ייצוגית לשלטון הפילוסופים ומשלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט. את נאומה סיימה שקד בציטוט המפורסם של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן: "כמי שמאמינה בדמוקרטיה בכל לבה לא אוותר על מקומו של העם. לא אוותר על מקומם של נציגיו. לא אוותר על הדמוקרטיה. כנסת של העם, על ידי העם, למען העם, לא תאבד מן הארץ".