בדרך למינוי רמטכ"ל? חברי הוועדה למינוי בכירים שעמדו במרכז העתירה לבג"ץ פרשו
ברקע צו הביניים שהוציא בג"ץ על כינוס הוועדה, רו"ח איריס שטרק ותא"ל במיל יעקב נגל הודיעו על פרישתם מהתפקיד. כפי שפורסם לראשונה במעריב, הוגשה נגד חברותם בוועדה עתירה עקב קרבה לרה"מ
יניר קוזין
נסללה הדרך למינוי רמטכ"ל? חברי הוועדה למינוי בכירים, רו"ח איריס שטרק וראש המל"ל לשעבר תא"ל במיל' יעקב נגל, הודיעו על פרישתם מתפקידם, זאת על רקע צו הביניים שהוציא בג"ץ על כינוס הוועדה. שטרק נימקה את פרישתה בכך שמונתה לנשיאת לשכת רואי החשבון. פרישתם של שטרק ונגל עשויה לסלול את המינוי הרמטכ"ל והמפכ"ל הבאים.
כזכור, כפי שפורסם לראשונה במעריב, הוגשה נגד חברותם של שטרק ונגל בוועדה עתירה על ידי התנועה לטוהר המידות על כך שהם בניגוד עניינים עקב קרבה לראש הממשלה ולשרים נוספים. במאי השנה פורסם לראשונה ב"מעריב" כי לוועדה המייעצת למינוי בכירים, הכוללת ארבעה חברים, ימונו שני מקורבים לנתניהו. בראש הוועדה עומד השופט בדימוס אליעזר גולדברג, וחבר נוסף מתוקף תפקידו הוא נציב שירות המדינה. בנוסף, הממשלה בחרה שניים שאמורים לייצג לכאורה את האינטרס הציבורי בבואה של הוועדה לבחון אם מועמד לתפקיד בכיר כמו מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש שב"כ או נגיד בנק ישראל - הוא אדם שלא דבק בו רבב. כלומר, הוועדה אמורה להיות מנותקת משיקולים פוליטיים.
במכתב אל מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, בו הודיע על פרישתו מהתפקיד, ציין נגל כי "מאז אישור המינוי בממשלה התחולל סביבו מחול שדים שהסתיים בשלב זה בדיון בבג"ץ בשבוע הקודם. שמחתי לראות ששופטי בג"ץ מצאו לנכון להדגיש שבאופן אישי לא דבר בי שום רבב "והפגם" היחיד שמעיב על מינויי הוא העובדה שתפקידי כראש המל"ל בפועל היה משרת אמון מטעם ראש הממשלה ולכן הוא מרמז על קרבתי אליו ועל היותי "עושה דברו", זאת במיוחד לאור העובדה כי גם מאז שסיימתי את תפקידי במל"ל הטיל עלי ראש הממשלה משימה לאומית נוספת (הטיפול בחוק השואה הפולני ביחד עם עו"ד צ'חנובר). למרות האבסורד וחוסר ההיגיון המוחלט בטיעונים אלו, אני מבקש ממך להציג בפני הממשלה את בקשתי לשחרר אותי מהמינוי שקיבלתי".
נגל הוסיף בראיון לכאן ב': "מחול השדים החל מהרגע שהוועדה הוקמה. אני אישית הסתכלתי על עצמי כמשרת ציבור ולא היססתי כשביקשו ממני להצטרף לוועדה ואמרתי כן. הייתי ממליץ לתנועה לטוהר המידות שמידותיה של חבריה יהיו קודם כל טהורות. שמחתי שבג"ץ קבע בצורה ברורה שבי לא דבק רבב. יש המון דוגמאות של תפקידים של אנשים שהיה להם זיקה לממשלה, כך גם היועץ המשפטי לממשלה ושופטים בבית המשפט העליון. כדי לא להכניס רעש בפעילותה של ועדה חשובה ביקשתי להשתחרר מתפקידי. לא נפגעתי אישית, אך נעלבתי קצת מכך שמישהו חשב שמי שהיה 42 שנה בשירות הציבור יהיה חותמת גומי".
בהודעת פרישתה, שטרק מסרה כי בחירתה, בימים אלה, לנשיאת לשכת רואי החשבון בישראל, "תדרוש השקעה של מירב הזמן והמרץ למען ציבור רואי החשבון בישראל. יש בכך אחריות גדולה, שדורשת מחויבות רבה להוביל שינויים משמעותיים עליהם היא התחייבה לבוחריה במהלך הקמפיין לנשיאות הלשכה". "השבוע נבחרתי לנשיאת לשכת רואי החשבון בישראל וזו פעם ראשונה בהיסטוריה של הלשכה שנבחרת אישה לתפקיד. אני שמחה מאוד על הבחירה בי אך רואה בה גם אחריות גדולה שדורשת הרבה מאוד אנרגיה ומשאבים על מנת לבצע שינויים משמעותיים עבור ציבור רואי החשבון בישראל. אי לכך החלטתי שבעת הנוכחית אני מסירה את מועמדותי מוועדת גולדברג", ציינה שטרק.
מהתנועה לטוהר המידות נמסר: "טוב עשו רו"ח שטרק ותא"ל (מיל') נגל שהפנימו את הערות שופטי בג"ץ ובחרו להתפטר מוועדת גולדברג מבלי להמתין לפסק דין שיחייב אותם לעשות כן. יש להצר על כך שהפרקליטות והיועמ"ש התגייסו להגן על מינויים כה בלתי ראויים, לוועדה האמונה על בדיקת המועמדים לתפקידים החשובים ביותר במערכת הציבורית. יש לקוות שלהבא יהיה ברור למקבלי ההחלטות כי נציגו של ראש הממשלה איננו יכול לשמש נציג מטעם הציבור".
עוד הוסיפו: "ניתן היה לצפות מן הראשון לשומרי הסף, היועץ המשפטי לממשלה, כי יבהיר לראש הממשלה שלא ניתן להגן בבג״ץ על מינוי מקורביו לוועדה למינויים בכירים. היועץ מנדלבליט כשל בשיקול דעתו, ואת הצו-על-תנאי שהוציא בג״ץ בעתירת התנועה יש לראות ככרטיס צהוב ליועץ המשפטי לממשלה, בבחינת אזהרה למינויים שבדרך".
כזכור, בג"ץ קיבל בתחילת החודש את העתירות נגד שניים מחברי הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות הציבורי. בדיון שנערך בעתירה שהגישה התנועה לטוהר המידות נגד מינוי נגל ושטרק כחברים בוועדה, מתח בית המשפט ביקורת על המינויים. השופטים מני מזוז ועופר גרוסקופף תהו אם באמצעות מינוי השניים, המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו בצורה כזו או אחרת, הוא למעשה מנסה להשפיע על זהותו של המפכ"ל - בעודו חשוד במספר פרשות ונמצא תחת חקירה. "לראש הממשלה עשוי להיות עניין בזהותו של המפכ"ל שצפוי להתמנות בקרוב, כיוון שיש לו אינטרס. לכן אסור לו להיות מעורב בהליכים שנוגעים למינוי הוועדה שצריכה לאשר את מינוי המפכ"ל", אמר מזוז בדיון.
בעתירה נטען כי ראש הממשלה הוא זה שהביא את שמות המועמדים לוועדה למינויים בכירים בפני הממשלה - והוא ש"המליץ" עליהם כחברי הוועדה.
לנוכח הטענות שהועלו בדיון הוציא בג"ץ צו ביניים וצו על תנאי נגד התכנסות הוועדה למינוי בכירים. המשמעות היא שבחירת הרמטכ"ל והמפכ"ל הבאים מוקפאת לחודש לפחות. עד אז נדרשת המדינה לנמק מדוע מונו השניים כ"נציגי ציבור" בוועדה.
"לאורך כל השנים, מניסיוני, שרים וגם ראשי ממשלה שהיו בסטטוס של נחקרים, הדירו את עצמם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ממעורבות במינויים שהייתה להם נגיעה לעובדה שהם נחקרים", הוסיף מזוז.
לגבי יעקב נגל, שהיה ראש המל"ל תחת נתניהו וממשיך לייעץ למשרד ראש הממשלה בנושאים שונים גם לאחר שסיים את תפקידו, אמר מזוז: "ראש המל"ל עובד באופן צמוד וקבוע עם רה"מ. הוא נשאר קשור לממשלה ולרה"מ גם אחרי שסיים לשמש כראש המל"ל. האם הוא נציג ציבור או נציג הממשלה?".
באשר לרו"ח שטרק, עלו לגביה טענות על קרבה פוליטית לשרים, כמו גם לראש הממשלה. בנוסף נמצאו מספר ליקויים בהתנהלותה במהלך השנים, שאינם מתיישבים לכאורה עם תקינות ציבורית, ושעליהם הצביע גם מבקר המדינה. השופט גרוסקופף: "זו ועדה שבאה לבחון את טוהר המידות, לא להמליץ על מועמדים. האם אפשר למנות לוועדה מישהי שאפילו לשיטת הפרקליטות אי אפשר להגיד שהיא ללא רבב? האם היא תוכל לקבוע אם דבק רבב במועמדים אחרים?".