לבני תקפה את נתניהו: "רמזת שאני בוגדת כדי שאחרים ישלימו"

 

לאחר נאום נתניהו, דיברה יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני. "יום הזיכרון ליצחק רבין ראש ממשלת ישראל הוא יום טעון בשנה", פתחה. "כשמתקרב המועד מתחיל מתח באוויר. לא עוד יום זיכרון  למנהיג שנפטר, בו כל אחד מצטט מדבריו ונשכחות המחלוקות שהסעירו את הבית בימי חייו. זה גם יום שנה לרצח פוליטי של ראש ממשלה בגלל עמדותיו והחלטותיו. אסור לנו לכבס מילים או לברוח ממה שקרה לנו, כי הדרך לתיקון עוברת תמיד דרך האמת הקשה, דרך הפנמה וחשבון נפש. לא למען העבר אלא למען העתיד.  

 

"רבין הוא האדם שחסר לבני משפחתו שזוכרים ומתגעגעים לאדם שהיה. אני רוצה להודות לנועה על הדברים שאמרה. אם נבחרי ציבור אמורים לנסח את לב הציבור בנאום, היום את ניסחת את תחושותיי ותחושות רבים". 

 

"רבין הוא המנהיג שחסר למאמינים בדרכו. הוא היה ראש מפלגה, ראש מחנה פוליטי שאיבד באותו יום לא רק מנהיג אלא את התקווה שפיעמה בהם, בזכות פעולותיו והחלטותיו למען השלום. עם התקווה הזאת הם באו לכיכר ועם הכאב והכעס נשארו בסיום הערב המר. זוהי בוודאי זכותם לדבר ביום הזה על מורשתו האידיאולוגית. העובדה שנרצח לא הופכת את מורשתו של רבין לצודקת יותר - אבל אי אפשר לדרוש שלא לדבר על המורשת. הרי לא חייבים להזדהות עם דרכו כדי שהיום הזה בשנה יהיה ליום אבל משותף לכלל אזרחי מדינת ישראל, בו נזכור כולם שביום הזה נעשה מעשה שלא יעשה במדינת העם היהודי, בדמוקרטיה, בחברה כלשהי".

 

"מטבע הדברים, הרצח מדגיש את החלק השנוי במחלוקת בפעולותיו של רבין, שנרצח בגלל השלום, ומשכיח את זה שהוא חי בשביל הביטחון ופעל בשביל החברה הישראלית כולה על כל גווניה, יהודים וערבים כאחד. החברה הישראלית עניינה אותו, את רבין החברתי, והרי שני הדברים קשורים זה בזה, שתי הכרעות גדולות שנדרשו למטרה אחת: שינוי סדרי העדיפויות של מדינת ישראל וראש נקי לטפל בבעיות החברה הישראלית ובראשן צמצום הפערים החברתיים דרך החינוך. את התרומה הזאת לחברה הישראלית, לחינוך ילדיה כדי ליצור שוויון הזדמנויות, לא כססמא אלא בפועל. התרומה הזאת הרי אינה שנויה במחלוקת גם אם הוויכוח בעניין מעשה השלום שבגינו נרצח עדיין חי".

 

"שלוש היריות לא הפסיקו ולא צריכות להפסיק את הוויכוח בינינו. הוויכוח הזה קשה ונוקב. הוויכוח היום הוא לא האם לנהל את הוויכוח הזה אלא איך לנהל אותו. הוויכוח הזה הוא ויכוח פוליטי. נחמד לומר שהשלום הוא תפילה לעושה שלום אבל הסכם שלום הוא פוליטי ולא כולם חייבים להסכים לדרכי הביצוע שלו. מה שלא היה אמור להיות פוליטי, אלא הבנה חוצת מפלגות הוא שהוויכוח צריך להתנהל אחרת, ששלוש היריות לא היו רק בגב ראש מממשלה נבחר אלא בליבה של המדינה. הרי שילמנו מחיר נוראי על התפיסה המעוותת שבה מי שלא חושב כמוך הוא בוגד או משתף פעולה עם האויב או לא נאמן למדינה או כל מילה אחרת שהמשמעות שלה היא בגידה, גם אם משתמשים במילים אחרות". 

 

"ראש הממשלה" פנתה לבני לנתניהו, "אמרת היום את המתבקש - שאסור לנקוט באלימות. מסר חשוב מאין כמוהו. פנית לפני שנה ליובל רבין, 'אני מרים את הכפפה' אמרת  'וקורא לפיוס לאומי ולאחווה'. זאת לא הייתה הרמת כפפה ג'נטלמינית - זאת הייתה כמו הרמת כפפת אגרוף וקריאה לדו-קרב. האיסור הברור על שימוש באלימות הוא חשוב אבל הוא לא יכול להכשיר מסרים סמויים וקריאה לאחדות ולפיוס אם היא לא בתנאים שלך וסביב העמדות שלך". 

 

 

"הגדרת היום על ההר את לב הסכסוך לדעתך בינינו לבין הפלשתינים. אני רוצה להגדיר את לב המחלוקת בינינו, והוא לא מה אומרים עלינו הפלסטינים ולא מה הם חושבים. המחלוקת בינינו אינה על זכותנו על הארץ, היא לא על הצורך בביטחון, היא על היעד הלאומי שלנו, על הדרך להשיג אותו. פיוס מתחיל בזה שכל אחד רוצה את טובת מדינתנו בדרכו, כשדרך שונה אינה חוסר נאמנות למדינה או בגידה או ייצוג של האויב. הרי כל חוק שמתחיל במילה נאמנות מרמז שהמתנגדים לו אינם נאמנים ומי שפועל למען השלום מוגדר כמשת"פ עם האויב. רק שבוע שעבר ציבור מוגדר כמשמיצי המדינה ועוד לא דיברתי על הפוסטים והטקסטים נגד ארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם, שאני יכולה לא להסכים איתם אבל הם חלק מהדמוקרטיה שלנו. אבל הרי גם הדמוקרטיה שהייתה אמורה להיות המכנה המשותף, הפכה להיות שנויה במחלוקת. כמעט מילה גסה".

 

"זה כבר לא שלט שרואים או לא רואים מהמרפסת, זה קורה כאן בכנסת, זה הפייסבוק והטוויטר של ראש ממשלת ישראל. לכל מי שיגיד שהדברים כאן על הבמה הם פוליטיים, נגד ראש הממשלה, מפלגים ולא כולם יכולים להזדהות איתם אני שואלת: למה אנחנו לא יכולים להסכים מקיר לקיר לא ליצור אויבים מבית? שיש לנו מספיק אויבים מבחוץ, שזה מסוכן לנו כחברה? לא למדנו את הלקח?".
 

"השבוע אמרת שאני דוברת של אבו מאזן, שאותו אתם מכנים כמי שתומך ברצח יהודים. שייכתם אותי לצד השני, ככה רמזת שאני בוגדת כדי שאחרים ישלימו".
 

"אני קוראת לך ראש הממשלה, אם אתה רוצה באמת בפיוס - הנח לחוקי הנאמנות והבגידה. תתחיל בזה שתגיד שארגוני זכויות האדם בישראל הם לא נגד המדינה אלא רק טועים. זאת יכולה להיות התחלה נהדרת לפיוס. מילה אישית - לא הצבעתי לרבין, נכנסתי לפוליטיקה כמה שבועות קודם לכן כשהארץ נחלקה בין שני מחנות זועמים. נדהמתי וכאבתי את הרצח. התגוננתי וכעסתי כשכל המחנה שהייתי בו הואשם ברצח. עשר שנים אחרי, כשרת משפטים מטעם הליכוד אמרתי: "לא הצבעתי לרבין אבל הוא היה ראש הממשלה שלי, היום אני מחויבת להמשיך אני בדרך בה התחיל".

 

"ולאזרחי ישראל כולם אני רוצה לומר היום. צריך לזכור ביום הזה שאחים אנחנו. עם מחלוקת קשה אבל לא נרים יד, איש על אחיו. החשוב מכל הוא שאנחנו שותפים לחזון משותף שהקים את המדינה. החזון של מגילת העצמאות. אפשר לא להסכים עם מה שרבין עשה אבל חייבים ולהתייצב נגד האלימות ונגד השיח המפלג ובעד הדמוקרטיה. זה לא בעד מפלגה, זה בעד המדינה והערכים המשותפים לנו, הערכים המוסריים שלנו". 

יום מעורר מחלוקות
 

 

"ניכנס איתם למשא ומתן על האפשרות של הארכה של ההסדר הקיים, אבל אין ספק בראייה כוללת, שההסכם כולו הוא נכס חשוב ויקר לשתי המדינות ומצטרף לשלום עם מצרים שאותו כונן בגין. שני הסכמי השלום מתלבטים כעוגנים מרכזיים של יציבות אזורית. בנוסף, הם מרחיבים את הקשרים עם עוד מדינות ערביות שמדינות שישראל איננה אויב שלהן".

 

עוד הוסיף נתניהו, כי "להדגיש שני דברים מהותיים: ההכרה שעבר אחד ועתיד אחד מחברים את כולנו; והדבר השני הוא איסור מוחלט על אלימות כלשהי, בכל תנאי ובכל מצב, מצום גדליה ועד צום יצחק - שזה מה שהיום הזה מסמל בתולדותינו. לצערנו, חומות האיבה לא נפלו אצל הפלסטינים. טרור אכזרי כוון נגדנו. הם ממשיכים לראות בנו פולשים זרים והם מסרבים להכיר בזיקתנו בת אלפי השנים לארץ הזו. זהו לב הסכסוך: הסירוב המתמיד להכיר בכך שלישראל יש זכות להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי בביטחון ובשלום. רבין ידע את האמת".

נכדתו של רבין: "אם לא תחדלו ממסע השיסוי - יישפך כאן דם"

נועה רוטמן נכדתו של רבין נשאה נאום תקיף באזכרה בהר הרצל בו קראה להפסקת ההסתה והשיסוי. נאומה התקבל במחיאות כפיים סוערות על ידי הקהל שנכח באזכרה. "אל תגידו שרבין לא היה בוגד. תפסיקו לכנות כך אחרים, ובכינויים חמורים, משוללי לגיטימציה. בפייסבוק, בחקיקה, ברדיו, בשתיקה ובמעבר לסדר בקריצה חברמנית על אלימות ובריונות. רבים מדי מנושאי התפקידים במדינה הזו משתתפים במדורת הליבוי והשיסוי משוללת האחריות הזו".

עוד המשיכה רוטמן ואמרה כי "שליחי הציבור שלנו, אתם כשמכם, שליחי ציבור. המעמד מחייב. הוא לא רק מעניק זכויות וחסינויות. אתם מחויבים לדאוג לרווחת כולנו. גם מי שלא הצביעו לכם ומתנגדים לדרככם. זכויות אזרח, ביטחון אישי, הזכות להיות הורים ולהתחתן. אם לא תחדלו ממסע השיסוי ומהעמקת המחנאות בינינו ישוב חלילה ויישפך כאן דם. לסבא שלי, האהוב והחסר כל כך, זה אמנם כבר מאוחר. למדינה שלי, לבן שלי, לבנות שלי, אולי לא. יש שסע עמוק ובכוחכם לעצור אותו".