אי אפשר לומר שההחלטה להקדים את הבחירות לאפריל הפתיעה מישהו מהקואליציה. הדיבורים על בחירות, מסתובבים במסדרונות הכנסת בחודשים האחרונים ביתר שאת. בכל המפלגות הבינו כי יש צורך לשנות את הגישה ולהתחיל לחשוב ולדבר בחירות. על אף הברכות שיצאו מכל סיעות הבית על הקדמת הבחירות, כל אחד וסיבותיו שלו, כ-30% מתוך חברי הכנסת, על פי הסטטיסטיקה, לא ישובו אליה לאחר הבחירות. בנוסף, מרבית מפלגות הבית אינן צפויות לחזק את כוחן בבחירות הקרובות ומעל כמה גם מרחפת העננה כי לא יעברו את אחוז החסימה.
על פי הסקרים האחרונים, הליכוד מאבד בין מנדט לשניים, כולנו של כחלון צפויה גם היא להיפרד משניים עד ארבעה מנדטים. הבית היהודי צפוי לשמור על כוחו או אולי להתחזק במנדט אחד והטרגדיה הגדולה היא סביב ש"ס של אריה דרעי, שעל פי מרבית הסקרים אינה עוברת את אחוז החסימה. באופוזיציה גם כן, המצב אינו מזהיר. המחנה הציוני חוטפת את המכה החזקה ביותר, נחתכת ביותר ממחצית ועומדת על 10-11 מנדטים.
מרצ, בדומה לש"ס, נאבקת באחוז החסימה בחלק מהסקרים ובחלקם שומרת על כוחה עם חמישה מנדטים. הרשימה המשותפת, אם תלך במשותף שוב צפויה לשמור על כוחה או להיחלש במנדט אחד. המרוויח הגדול מהבחירות, כך לפחות על פי הסקרים הוא יאיר לפיד שמפלגתו צפויה לצמוח לכדי 17 או 18 מנדטים במקום ה-11 כיום. עם זאת, עדיין מדובר בירידה שכן בעבר הוא עבר את רף 25 המנדטים.
מרצ, בדומה לש"ס, נאבקת באחוז החסימה בחלק מהסקרים ובחלקם שומרת על כוחה עם חמישה מנדטים. הרשימה המשותפת, אם תלך במשותף שוב צפויה לשמור על כוחה או להיחלש במנדט אחד. המרוויח הגדול מהבחירות, כך לפחות על פי הסקרים הוא יאיר לפיד שמפלגתו צפויה לצמוח לכדי 17 או 18 מנדטים במקום ה-11 כיום. עם זאת, עדיין מדובר בירידה שכן בעבר הוא עבר את רף 25 המנדטים.
מי שבינתיים נראה שאקט ההתפטרות שלו רווח לו נחת, הוא יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, שבהיותו שר הביטחון מפלגתו הייתה על גבול אחוז החסימה, זוכה כעת לעדנה כשישראל ביתנו מטפסת לכיוון השבעה מנדטים ויותר. יחד עם זאת, יש לומר כי הסקרים התבצעו מיד לאחר התפטרותו של ליברמן מתפקיד שר הביטחון, זאת על רקע אוזלת ידה של הממשלה בטיפול הטרור מעזה, כך שיכול והזיכרון הלאומי קצר הטווח לא ייטיב עם המפלגה עד ליום הבחירות.
ההודעה על הקדמת הבחירות תאלץ את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ להחליט בזמן הקרוב ביותר על דרכו הפוליטית - האם להקים מפלגה חדשה שהוא יעמוד בראשה, לחבור לאחד הגופים הפוליטיים הקיימים כמו יש עתיד, המחנה הציוני או לנסות ולהקים גוש פוליטי מרכזי בהובלתו. להחלטה של גנץ, הנמצא כעת בשלבי התארגנות ראשוניים בלבד, מצפים בדריכות כל מרכיבי המערכת הפוליטית שכן על פי הסקרים האחרונים לכניסתו לזירה הפוליטית יהיה אפקט דרמטי.
מי שעוד נקלע כעת לסד זמנים דחוק הוא שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, שהודיע כמה פעמים כי מתכוון לעמוד בראש רשימה פוליטית שאת הרכבה יחשוף כשיוודע מועד הבחירות. עוד מתחממת על הקווים, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שהסקרים אומנם מנבאים לה לאורך זמן כחמישה מנדטים אך היא עצמה טרם הציג רשימת מועמדים או מצע.
בתוך כך, הליכוד והעבודה יצטרכו ללכת בקרוב לפריימריז כדי לקבוע את הרשימה לכנסת. בליכוד מדברים על פריימריז ב-29 בינואר וגם בעבודה יצטרכו להחליט על מועד קרוב ככל האפשר כדי להתארגן לקמפיין הבחירות וכך גם במרצ. ביש עתיד ובכולנו אין פריימריז, ובחירת הרשימה נתונה בידי ראשי המפלגות יאיר לפיד ומשה כחלון. המפלגות החרדיות אגודת ישראל ודגל התורה יצטרכו להחליט האם להמשיך ולהתמודד במסגרת יהדות התורה לאחר שהתפצלו במספר מקומות במסגרת מערכת הבחירות המוניציפלית.