היא לא ניקי היילי, לא תהיה ניקי היילי, אבל אין מה לדאוג: מינויה של הת'ר נאוארט לשגרירה החדשה של ארצות הברית באו"ם לא יפגע בתמיכת אמריקה בישראל באומות המאוחדות. מה שעשוי להתערער הוא מעמדה של ארצות הברית בעולם והשפעתה בארגון. ואלה חדשות לא טובות: לא לעולם החופשי, לא למדינות המערב וגם לא לישראל.
נאוארט, שתיכנס לתפקידה ביום שלישי, היא נטולת כל ניסיון דיפלומטי. עובדה זו, אגב, לא הפתיעה איש בוושינגטון. הרי ידוע כי הנשיא דונלד טראמפ נוהג לבחור לתפקידים בכירים גברים ונשים שאין להם שבריר של מושג באשר למהות המשימה אליה הם משוגרים. בדרך זו הוא מפגין את הבוז שלו כלפי כל מה שקשור לממסד וגם מבקש לשלוט באנשים שחייבים לו את הג'וב. טראמפ מעוניין להגביל מראש את השאיפות שלהם. זה בדיוק מה שהיילי לא אהבה וגרם לה לפרוש לאחר בקושי שנתיים בתפקיד. זה בדיוק מה שמבדיל בינה ובין נאוארט.
גם היילי הגיעה לכהונה במטה הראשי של האו"ם בניו יורק ללא עבר דיפלומטי. אבל במקרה שלה מדובר באישה בעלת אישיות עצמאית, עם דעות משלה, עם תוכניות להתקדם. היא ראתה בתפקיד קרש קפיצה לכהונה רמה יותר בקבינט של הנשיא. זה לא סוד: היילי חשבה שהיא מתאימה לתפקיד מזכירת המדינה.
השגרירה היוצאת גם לא אהבה את הזלזול של טראמפ בנושאי מדיניות חוץ: נאומים תקיפים כלפי סין, התקפות על רוסיה, התבטאויות נגד איראן. בעיני הנשיא, מצדו, ההתנהלות העצמאית שלה באו"ם התפרשה כחדירה לתחומים שנתונים לטיפולו הבלעדי. בנאום שנשאה בכנס סגור של פעילי המפלגה הרפובליקנית הודתה היילי כי עזבה את תפקידה כי "לא יכולתי לעבוד עם הנשיא".
המרגלת של הבית הלבן
בין המועמדים לרשת את היילי היו שני שגרירים לשעבר: קלי קראפט בקנדה וריצ'ארד גרנל בגרמניה. טראמפ אף הודיע למועמד נוסף, ג'ון ג'יימס, רפובליקני שהפסיד בהתמודדות על מושב בסנאט מטעם מדינת מישיגן, כי הוא רואה בו את האיש המתאים לתפקיד. אבל לבסוף, כאמור, טראמפ בחר בנאוארט. "הנשיא התרשם מאישיותה הטלוויזיונית" נטען ב"ניו יורק טיימס". בעיתון נכתב עוד כי השגרירה החדשה תהיה הנציגה הבולטת של טראמפ בקידום ססמת הבחירות שלו "אמריקה תחילה". בדיוק מה שלא יאהבו באו"ם.
נאוארט, בקרוב בת 49, היא עיתונאית במקצועה, ששימשה ככתבת וכמנחה בערוץ פוקס. לפני קצת יותר משנה מונתה לדוברת מחלקת המדינה. "היא עשתה עבודה מצוינת שם, היא מאוד מוכשרת וזריזה. אני חושב שכולם יכבדו אותה", הסביר הנשיא את הבחירה.
יודעי דבר בוושינגטון טוענים עוד שהנשיא אהב מאוד את היחס המרוחק והמזלזל שגילתה נאוארט, בתפקידה במחלקת המדינה, כלפי הבוס הקודם שלה, מזכיר המדינה לשעבר רקס טילרסון, שנוא נפשו של הנשיא.
עמית של נאוארט בערוץ פוקס אמר ל"ניו יורק טיימס" ש"היא פיקחית, נסעה הרבה בעולם ויכולה לדבר אל בני אדם. זה מה שצריך באו"ם". מכר אחר שלה סיפר לעיתון שקיבלה את ההצעה להתמנות לדוברת במחלקת המדינה משום שנחסמה בפניה האפשרות להתקדם בערוץ הטלוויזיה.
רק שהתברר לה שלא היה מדובר בג'וב החלומות. טילרסון לא לקח אותה לביקורים בעולם ואף טען שהיא "מרגלת" מטעם הבית הלבן. רק אחרי הדחתו נאוארט זכתה לשדרוג במעמדה. מי ששילב אותה בצמרת מחלקת המדינה היה שר החוץ מייק פומפאו, שראה בקידום שלה נקמה בקודמו טילרסון.
התגובות למינוי, לפחות בעיתונות האמריקאית, אינן מחמיאות במיוחד. "המינוי הכי לא מתאים והכי פחות מבטיח שזכור לראשות משלחת ארצות הברית לאו"ם, נכתב ב"ניו יורק טיימס".
נאוארט אינה אשת התקשורת הראשונה שמקבלת את התפקיד. קדם לה ג'ון סקלי, איש טלוויזיה ידוע בשנות ה־60 וה־70, שמונה על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון. רק שסקלי היה הפרשן המדיני של רשת איי.בי.סי, דמות מוערכת בעלת מומחיות במדיניות חוץ.
"היתרון של נאוארט הוא בכך שהיא נתפסת כקרובה לפומפאו ולבית הלבן, וזה חיוני מאוד לתפקיד", הסביר ג'ון נגרופונטה, לשעבר שגריר ארצות הברית באו"ם.
מבקרי המינוי מצביעים על מספר מקרים המעידים על חוסר התאמה. בביקור בריאד באוקטובר השנה, כדוברת מחלקת המדינה, פרסמה נאוארט צילום שלה, עם חיוך רחב, ליד בניין ממשל בבירה. היו שפירשו את התמונה בכך שמטרת הביקור היא לדון עם בכירים סעודיים בנסיבות הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. ביוני השנה היא שיבחה את היחסים בין ארצות וגרמניה וכדוגמה ציינה את פלישת בנות הברית לגרמניה במלחמת העולם השנייה. אזכור זה עורר מבוכה וכן לעג כלפיה בוושינגטון.
הדיווחים שטראמפ מתכונן לשלול מהשגרירה באו"ם את מקומה כחברה בקבינט שלו, מעמד ששמור לנציג באומות המאוחדות, מוכיחים, לדברי פרשנים בוושינגטון, את הפיחות ביוקרת התפקיד. וכמובן את הזלזול של הנשיא בארגון. "אם השגרירה לא תהיה בקבינט, פירוש הדבר שנבחרה רק להסביר את מדיניות הנשיא לקהלים בעולם במקום להיות כוח משפיע בגיבוש המדיניות הזו", אמר איבו דאלדר, לשעבר שגריר ארצות הברית בנאט"ו.
דיוויד מילר, שכיהן כיועצם של שישה שרי החוץ, אמר כי "המינוי של שופך מים קרים על הממסד הדיפלומטי המסורתי. אבל באופן פרדוקסלי, הוא יתרום
לשיקום האיזון הישן, לפני ניקי היילי, בו שר החוץ והבית הלבן יהיו הקולות הדומיננטיים היחידים בתחום מדיניות החוץ".
דיפלומטים במטה האו"ם בניו יורק חומקים, כצפוי, מהבעת דעה על היורשת של היילי. הוותיקים בבניין הזכוכית אומרים בשיחות פרטיות כי המינוי של נאוארט חותם תקופה שבה השגרירים האמריקאים היוו מאגר למינויים בכירים עוד יותר בממשל. בשיחות מוזכרים שמותיהם של תומאס פיקרינג, ריצ'רד הולברוק וזלמאי חלילזאד, שנודעו כדיפלומטים מוערכים באו"ם בבירות מערביות. שמות נוספים שעולים בשיחות, של נשים, הם מדליין אולברייט, שגריר באו"ם שכיהנה כמזכירת המדינה, ושל סוזן רייס, גם היא הנציגה באומות המאוחדות וכן היועצת לביטחון לאומי של הנשיא אובמה.
מול כל העולם
לנאוארט מצפה סדר יום עמוס ומאתגר. איראן מציקה לנשיא טראמפ. ויש גם את הסנקציות נגד קוריאה הצפונית. הבית הלבן מעוניין להתקרב לשליט קים ג'ונג און, אבל מתקשה להתמודד עם הפרסומים שהוא לא ויתר על השאיפות הגרעיניות שלו. דוגמה לקשיים שיעמדו בפני השגרירה החדשה אפשר היה לקבל בישיבת מועצת הביטחון שדנה ביוזמה אמריקאית לאשר החלטה האוסרת על איראן לפתח טילים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים. בישיבה, שלא זכתה לדיווח תקשורתי הראוי, סיפק פומפאו נאום תקיף והתאמץ מאוד לשכנע את חברות המועצה לגנות את איראן ולאשר מחדש את האיסור לפתח טילים גרעיניים. "הפעילות האיראנית בנושא יצאה משליטה ומפיקוח", התריע שר החוץ. "חייבים לשים קץ לניסויים שלה". אבל נציגי חברות המועצה הגיבו באדישות מופגנת לנאום. חמור מכך: הם המשיכו להביע תמיכה בהסכם הגרעין. אם שר החוץ כשל בנושא כל כך חשוב לטראמפ, איזה סיכוי יש לשגרירה החדשה?
ריצ'ארד הולברוק, השגריר באו"ם בין השנים 1999־2001, ציין בעבר כי אמריקה מרגישה בנוח, ואפילו גאה, להפגין את תמיכתה בישראל במוסדות האו"ם. תמיכה זו, הוא הוסיף, אינה תלויה בזהות המפלגתית של האדם היושב בבית הלבן, ומהווה ביטוי לתחושות של העם האמריקאי כלפי הישראלים.
ראשי ארגונים יהודיים, המקיימים קשרים עם דיפלומטים בכירים, משוכנעים כי השגרירה החדשה תמשיך במסורת ותעמוד לצד ישראל. אבל כמה מהם חוששים כי הפרסומים בתקשורת על כך שנאוארט הומלצה לנשיא על ידי בתו איוונקה ובעלה ג'ארד קושנר, יועצו, יגרמו לה נזק. "אחרי נאום אחד אוהד לישראל, או הצבעה נגד החלטה לגנות אותה, יהיו כאלה שיטענו שקושנר היהודי יעץ לה או הנחה אותה", אמר בכיר בקהילה היהודית.
בכיר יהודי אחר חושש למעמדה של ארצות הברית בארגון. פומפאו אמר לאחרונה שכל המוסדות הבינלאומיים שהוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה, במיוחד האו"ם, סיימו את תפקידם ולקיומם היום יש משמעות זניחה. "ראינו מה קרה בהצבעה על היוזמה האמריקאית לגינוי חמאס", אמר הבכיר בקהילה. "גם מאמץ גדול מצד היילי לא הצליח להבטיח רוב. מה יקרה אצל ממלאת מקומה?".