תושב אחד הכפרים בצפון, בשנות ה-70 לחייו, הגיע אתמול לאחת מתחנות המשטרה בצפון וטען בפני היומנאי בקבלה כי "רצחתי את רחל הלר". החשוד מסר פרטים גם על מקרה מוות נוסף שהתרחש בשנת 1970. החשוד נמצא בחקירה וצו איסור פרסום הוטל על פרטי החקירה, שמנוהלת במחוז חוף של המשטרה. מעצרו הוארך בבית המשפט השלום בנצרת והוא נשלח להסתכלות.
עו"ד סעיד חדאד מהסנגוריה הציבורית, המייצג את החשוד, אמר כי "לטעמי האיש הזה סתם המציא הודאה כדי לקבל מקום להתגורר בשארית חייו ולקבל אש"ל. הוא מסכן שמוכר כמי שסובל נפשית ומטופל בבית חולים 'מזרע'". לדברי עורך הדין, "כבר בפרטים שהוא מסר לגבי המקרה השני, שבו קשר עצמו לרצח מ-1970, הסתבר שאותו מקרה לא היה רצח אלא התאבדות שבו המנוח השאיר מכתב שמסביר את המניע למעשה. די בכך כדי להבין כי מרשי, שנשלח להסתכלות, הוא לא האיש שקשור לשני המקרים כפי שהוא טוען, והבועה הזאת תתפוצץ מהר מהצפוי".
רצח החיילת רחל הלר הוא אולי אחד הפצעים המדממים ביותר של רשויות אכיפת החוק בישראל. החיילת הצעירה נמצאה מתה בחולות שדות ים ב־24 באוקטובר 1974. מנתיחת הגופה עלה כי הלר נאנסה ולאחר מכן נחנקה באמצעות חזייתה. עמוס ברנס הורשע בביצוע המעשה הנורא, אך שוחרר לאחר 8.5 שנים בכלא, אחרי שבית המשפט העליון קבע שהיו מחדלי חקירה קשים בעניינו.
על גופתה של הלר, שהייתה תושבת בת ים, נמצאו לאחר הרצח רק סנדל וחוט ניילון ששימש לחניקתה. בחקירת המשטרה התברר כי החיילת נראתה לאחרונה על ידי חברה יורם ביכונסקי, בטרמפיאדה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בדרכה לבסיסה בחיפה שם שירתה כמורה חיילת והייתה אמורה להשתתף בטקס סיום קורס מורות מעשיות למחרת היום.
על גופתה של הלר, שהייתה תושבת בת ים, נמצאו לאחר הרצח רק סנדל וחוט ניילון ששימש לחניקתה. בחקירת המשטרה התברר כי החיילת נראתה לאחרונה על ידי חברה יורם ביכונסקי, בטרמפיאדה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בדרכה לבסיסה בחיפה שם שירתה כמורה חיילת והייתה אמורה להשתתף בטקס סיום קורס מורות מעשיות למחרת היום.
כאמור, ברנס הורשע ברצח בשנת 1976 ונשפט למאסר עולם. במהלך המשפט טען ברנס שההודאה הוצאה בלחץ חוקריו והוא חף מפשע, אולם ערעורו לעליון נדחה כמו גם בקשותיו למשפט חוזר. ב-1983 המתיק נשיא המדינה את עונשו והעמידו על 12 שנות מאסר, כך שברנס שוחרר בתום 8 שנים, לאחר שנוכה לו שליש.
למרות השחרור, התעקש ברנס שייערך לו משפט חוזר. ב-2002 נעתרה שופטת העליון דליה דורנר לבקשה הרביעית והורתה על קיום משפט חוזר, נוכח פגמים מהותיים בחקירה. עודף המוטיבציה של השוטרים לסגור את תיק הרצח הביאה את חלקם לשקר, קבעה דורנר, אך ציינה שאינה "בטוחה עוד כלל ועיקר באשמתו או בחפותו של הנאשם; אפשר שהמית את רחל הלר ואפשר שלא".
הפרקליטות החליטה שאין עניין לציבור בניהול משפט חוזר, למרות שלטענתה יש ראיות לכאורה נגד ברנס. הזמן הרב שחלף מאז המקרה ומאז שברנס שוחרר, העובדה שאינו מסוכן ומצבו הבריאותי הביאו אותה להחלטה לבקש לבטל את כתב האישום.
המחוזי בנצרת החליט, ברוב דעות, לזכותו "זיכוי אילם" "במובן זה שאין באפשרותנו לקבוע אם הנאשם עשה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום אם לאו". לפני כשנה פסק לו בית המשפט פיצוי של כ-5 מיליון שקל מהמדינה, בגין מאסרו של ברנס שנפטר בשנת 2011, התנהלות המשטרה בפרשה ומסכת הייסורים שעבר לאורך השנים.