היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי השימוע בעניינו נדחה ל-2 וה-3 לאוקטובר, לאחר שהיה אמור להתקיים כבר בחודש יולי הקרוב. הצעד הגיע לאחר שנתניהו ביקש לקיים את השימוע בעוד כשנה, ואילו מנדלבליט סירב והסכים לדחייה של שלושה חודשים בלבד. הפרשן הפוליטי של חדשות 13, רביב דרוקר, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM וטען כי "שימוע באוקטובר נראה כמו פרק זמן הוגן עבור ראש הממשלה. להערכתי, היועץ נתן לנתניהו פרק זמן ראוי שמאפשר לו ארבעה חודשים להתכונן".
הושג איזון הגיוני.
"לגמרי, אך פרק הזמן המשמעותי יותר הוא אחרי השימוע. אז, אחרי כל השנים שעברנו, תהיה ההחלטה האמיתית של היועץ - האם להגיש כתב אישום אחרי שימוע או לא?".
מה קורה אם לפני אוקטובר הכנסת תעביר את חוק החסינות ואת פסקת ההתגברות על בג"ץ?
"המירוץ מתחיל רק כשהיועץ המשפטי לממשלה מקבל החלטה אחרי השימוע להגיש כתב אישום. לפני אפריל 2020 נושא החסינות אינו חלק מההליך הפלילי, אלא נמשך באופן שגרתי. לפי ההסדר הקיים, נדרש האישור של מליאת הכנסת על מנת לשמור על החסינות. אם חוק החסינות יתקבל, יספיק לנתניהו הרוב בוועדת הכנסת והוא לא יזדקק לחסדיהם של אנשים כמו גדעון סער".
מה הדחיפות לקדם את חוק החסינות כרגע?
"עקומת הכוח של ראש הממשלה היא בבחירת התפקידים של השרים וסגני השרים. לא סתם כששרון שינה את חוק הבחירה הישירה הוא עשה זאת בתחילת הקדנציה. כשכולם יושבים שנה על הכיסא הרבה יותר קשה לדרוש מהם את חוק החסינות".
ב'הארץ' נאמר שנתניהו יורד מנושא החסינות ומתמקד בפסקת ההתגברות כי הוא מאמין שיקבל חסינות גם במצב הנוכחי.
"הדבר הדרמטי שצריך להסתכל עליו הוא האם פסקת ההתגברות תחול על כל החלטה של הכנסת ולא רק על חקיקת חוקים. אם הכנסת תאפשר לבג"ץ להמשיך לפסול החלטות שלה, כמו החלטה על חסינות, נתניהו לא שינה דבר בעניינו. בג"ץ כמעט בוודאות יפסול את ההחלטה של הכנסת אם יאפשרו לו".