הולכים לבחירות: אחרי יום סופר דרמטי, שבמרכזו ניסיונות נואשים להקים ממשלה ברגע האחרון, התברר שכל המאמצים נכשלו. סמוך לחצות (הלילה שבין רביעי לחמישי) בצעד חסר תקדים, הצביעו חברי הכנסת ברוב של 74 מול 45 על הליכה לבחירות חוזרות, שיתקיימו ב-17 בספטמבר. ספק אם במסדרונות הכנסת התחוללה דרמה שכזאת בעשורים האחרונים. בכל דקה נעה המטוטלת הקובעת אם ישראל תלך לבחירות, או שמא ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להקים את ממשלתו החמישית.
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב לאחר האישור הסופי של פיזור הכנסת. "לצערי מדינת ישראל הולכת לבחירות חוזרות בגלל סירובן של הליכוד והמפלגות החרדיות לקבל את הצעת "ישראל ביתנו" ולהצביע על חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית בנוסח המקורי כפי שעבר בקריאה הראשונה, כשהח"כים החרדים לא ישתתפו בהצבעה. במקום זה הוצעו הצעות שונות ומשונות במטרה אחת- למשוך זמן ולמוסס או לרוקן את החוק מתוכן. מדובר בכניעה לחרדים וכפי שהבהרנו, אנחנו שותפים טבעיים לממשלת ימין אך לא לממשלת הלכה. יש לציין, כי גם בשאר הדרישות שלנו היתה התקדמות מסוימת, אבל לא הגענו לסיכומים סופיים באף נושא וכפי שידוע לי גם עם אף סיעה אחרת הליכוד לא הצליחה לחתום על הסכם קואליציוני. לכן מי שנושא באחריות על כך שמדינת ישראל הולכת לבחירות חוזרות היא הליכוד בלבד", אמר ליברמן.
הציר שבו התנהלו הדברים – נתניהו, אביגדור ליברמן והחרדים - היה גועש במהלך כל היום. שליחים יצאו ונכנסו. בשעה 21:20 יצאה הודעה מטעם הליכוד ובה “ההצעה האחרונה", כפי שהגדירו אותה, לסיום משבר הגיוס. על פי ההצעה, חוק הגיוס יאושר ככתבו וכלשונו שוב בקריאה ראשונה, אף שכבר עבר בכנסת הקודמת. לאחר אישורו, החוק יוכן לקריאה שנייה ושלישית בהסכמה משותפת. כלומר, דחיית הוויכוח לעוד חודש. בסוף הודעת הליכוד נכתב איום מרומז לחרדים: “אם לא תושג הסכמה עד סוף יולי ובהתאם להחלטת בג”ץ, יפוג ההסדר הולכים לבחירות: ר של ‘תורתו אומנותו’ ויחול חוק שירות חובה לכולם. פירוש הדבר, שהחרדים ייאלצו לבחור בין החוק של ליברמן לבין חזרה לחוק המקורי, שמשמעותו גיוס מלא לחרדים כמו לכל חלקי הציבור”.לא עברו כמה דקות, וממפלגת ישראל ביתנו הגיעה ההודעה: “ההצעה שלנו ידועה והיא עדיין בתוקף”. כלומר, דחיית ההצעה של נתניהו. גורם במפלגה אמר ל”מעריב”: “זאת לא הצעה, זה תרגיל ביחסי ציבור”. לאחר מכן אמר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לחדשות 13: “נבדוק את ההצעה. אנחנו לא נתקפל, אני אף פעם לא ראיתי שהולכים לבחירות על פסיק, זה דבר לא מובן. יכול להיות שיש עוד פשרות ודברים, לא שמעתי על פשרה. אני לא הולך לשום פשרה, מהרגע שאני מאמין שזהו זה אחרי החלטת מועצת גדולי התורה, זהו זה”.
השיטות להפעלת לחץ על ליברמן היו מגוונות ושונות במהלך כל היום. כחצי שעה לפני הצגת "ההצעה האחרונה”, בליכוד הודיעו כי “נסגרו הסכמים קואליציוניים סופיים עם 60 ח״כים”. שלוש דקות לאחר מכן, בכולנו כבר הכחישו ואמרו כי מפלגתם לא חתמה על שום הסכם קואליציוני, והבהירו כי מפלגתם לא תצטרך לקואליציית 60 חברי כנסת. בליכוד מיהרו לתקן, והבהירו כי ההסכם עם כולנו הושלם, אך השר משה כחלון הבהיר שרק לאחר שאביגדור ליברמן יצטרף - הוא יחתום על ההסכם.
בשעות הערב המוקדמות הגיע ליברמן לדיונים שהתקיימו במליאה על חוק פיזור הכנסת וביקש את רשות הדיבור. “אני חייב לציין, חשבתי שראיתי בפוליטיקה הישראלית הכל, אבל אני לא ראיתי כזה מסע של סכיזופרניה ושל המצאות ושל עלילות על מה מסתתר”, אמר. “לא מסתתר שום דבר. מאז שהחוק הזה הובא לכנסת, חזרנו ואמרנו שאנחנו רוצים חוק גיוס במתכונת המקורית. ברגע שמעבירים את זה מחקיקה להחלטת ממשלה, זה מרוקן את החוק מתוכן”.
בליכוד נראה כי בשלב זה כבר אמרו נואש מליברמן, ואז הגיעה פרסום ההצעה של הליכוד למפלגת העבודה. במקביל לניסיונות להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על ליברמן והחרדים, פעלו בליכוד להבטיח כי במקרה של נפילת כל ההצעות יהיה להם הרוב הדרוש להצבעה על פיזור הכנסת. ההצבעה נקבעה לשעה 23:30. לפני כן כינס ראש הממשלה את סיעת המפלגה. זאת במטרה, בין היתר, למנוע מצב שחברי כנסת מהעשירייה השלישית והרביעית יסרבו להצביע בעד פיזור הכנסת.
במקביל לציר בתוך המפלגה, בליכוד פעלו אל מול מספר חברי כנסת בכחול לבן כדי להבטיח שיצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת, או במקרה אחר יסכימו לערוק ממפלגתם כדי להצביע בעד אישור הממשלה. בין היתר, פנו מקורבים לנתניהו והציעו לח”כ רם בן ברק לכהן בתפקיד שר בתמורה לתמיכה בממשלה ועריקה ממפלגתו. ח”כ פנינה תמנו־שטה קיבלה הצעה מאנשי הליכוד כי אם תערוק לליכוד תזכה בתפקיד בכיר, וכי ממשלת ישראל תפעל להעלאת כל שארית יהודי אתיופיה. שמות נוספים בכחול לבן, אשר להם הוצעו הצעות שונות, הם ח”כ יועז הנדל, ח”כ גדי יברקן, ח”כ רדיר כמאל מריח וח”כ איתן גינזבורג. כולם סירבו לקבל את הצעות הליכוד.