מה הסיכויים לשחרורה של נעמה יששכר?
"זו דוגמה קלאסית ללהיות במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ועם הדבר הלא נכון. זה מקרה מאוד עצוב, הכתפיים שלה צרות מלהכיל את כל האינטרסים שמשתוללים ומתרוצצים פה. כמו שזה נראה כרגע, הכל תלוי כרגע באדם אחד, אפיק אחד, ולדימיר פוטין, ובחודש הקרוב בישראל מזהים את חלון ההזדמנויות הכמעט יחידי או בטח משמעותי ביותר, לנסות ולגרום לו לרצות להגיע לישראל, לביקור החשוב שלו בסוף ינואר עם מחווה כלפי העם בישראל, אולי כלפי נתניהו, כלפי המדינה. רק רצון כזה של פוטין יכול לשחרר אותה כי האפיק המשפטי מוצה כמעט לגמרי, האמת שמלכתחילה לא היה שם הרבה סיכוי ועכשיו הכול תלוי בו. ממה שאני שומעת, הרוסים, שמבינים היטב את הרגישות של הישראלים לסיפור הזה, מקשיחים עמדות, הם מזכירים בדיונים את העובדה שהיא גם אזרחית אמריקאית, כלומר, הם רוצים גם שהאמריקאים יצטרכו להתאמץ בשביל השחרור הזה - וגם מעלים שלל דרישות, בין השאר למשל דרישה שנשמעת זניחה אבל היא משמעותית ביותר - להעמיק את האחיזה של הכנסייה שלהם בעיר העתיקה, שזה בניגוד לסטטוס קוו וזה יסבך את ישראל מאוד עם העולם הנוצרי והכנסייה היוונית האורתודוקסית, דברים מאוד לא פשוטים".
בדמיון עולה לך תמונה שפוטין מגיע ולידו נעמה?
"זה באמת הסיכוי היחיד או לפני אם יהיה שם איזשהו אינטרס. פוטין נותן לישראל חופש פעולה מאוד משמעותי בסוריה, זה משרת את האינטרסים שלו מול איראן ומול היכולת לקבל שם תוצאות בלי להשקיע הרבה מאמץ. אז ברמה האסטרטגית הכי משמעותית, במערכה שבין המערכות, במאבק של ישראל מול האיראנים, פוטין עדיין נותן לישראל אפשרות לפעול וזה מאוד משמעותי, אבל בדברים אחרים, פוטין יודע לנהל את המערכה הזאת היטב ויודע להפוך כל לימון ללימונדה. מבחינתו - נפלה לו נעמה, עכשיו הוא ידאג לקבל כמה שיותר עבור השחרור שלה. אני מאוד מצטערת שטיפחו תקוות שווא אצל המשפחה, הם עוברים שם ימים מאוד קשים והיא עוברת ימים מאוד קשים. מצד אחד האינטרס הוא לנהל את הדברים האלה בשקט, מצד שני קשה מאוד בעידן הזה לבקש לנהל את זה בשקט וגם לא בטוח שזה באמת הדבר הנכון, מקרה מאוד עצוב".