ראש העיר אריאל, אלי שבירו, הודיע (שני) כי הוא פורש ממועצת יש"ע וזאת על רקע ההתנהלות בקבלת ההחלטות באשר להתנגדות המועצה לתכנית המאה. "מועצת יש"ע מתנגדת נמרצות לתכנית המאה אשר עתידה להביא בשורה להתיישבות בשם החשש ממדינה פלשתינית", אמר שבירו, "זאת מבלי להתייעץ או לקבל החלטה משותפת עם ראשי הרשויות החברים בהנהלת המועצה".
שבירו המשיך ואמר כי "כתומך בתכנית המאה בשל החלת הריבונות על בקעת הירדן ויישובי יו"ש, אני מרגיש כי המועצה אינה מייצגת את דעתם של ראשי רשויות רבות ביו״ש, את עירי ואותי ועל כן הודעתי על פרישתי מהנהלת מועצת יש״ע וחברותי בה".
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, אמר בתגובה להחלטת שבירו כי "צר לי על דבריו של ידידי ראש עיריית אריאל. מועצת יש"ע קיימה מפגש רציני ומעמיק, שאלי לא הצליח להשתתף בו, והדיון בנושא עדיין לא הסתיים. אמורים להתקיים דיונים נוספים כולל היום אחר הצהריים. ההתנגדות למדינה פלסטינית היא עקרונית אידיאולוגית ואני קצת מופתע שהיא מפתיעה מישהו.
"אני רואה במועצת יש"ע גוף חשוב שמייצג את כלל המתיישבים ומבחינתי זה כבוד וגם שליחות להשתייך אליו. התקופה הזו היא סוערת והמציאות מכניסה אותנו לדיונים שבהחלט נוגעים בעצבים הכי רגישים בגוף האומה. זה הזמן לנהל שיח ולא לפרוש ממנו. כולי תקוה שלאחר מחשבה שנייה אלי שבירו יחזור אלינו. החלת הריבונות ביהודה ושומרון היא הגשמת חלום של דורות שלמים ומטרה נעלה בהחלט כדי לאחד את כולנו".
ראש המועצה האזורית הר חברון וחבר מועצת יש"ע, יוחאי דמרי, אמר כי "צר לי על פרישתו של חברי אלי שבירו, הוא ראש עיר מכובד ואנו בטוחים שעוד יחזור ויצטרף. לפי דבריו של ידידי ראש עירית אריאל עלינו במועצת יש"ע לעסוק בקידום התשתיות ביהודה ושומרון ואל לנו לעסוק בתכנית המדינית, ועוד לדבריו מדינה פלשתינית היא כמעט עובדה מוגמרת ובקונצנזוס.
"איני מסכים לכך, ישנו רוב ברור בקרב אזרחי ישראל המתנגדים למדינה פלסטינית ובעד ריבונות, גם תושבי אריאל. הקמת מדינה ערבית תשפיע ישירות על ביטחון תושבינו, חיינו ישתנו מקצה לקצה וכל השיקום שעברנו מאז ימי אוסלו הרעים יקרוס. אין נושא מובהק יותר להתאגד ולפעול כנגדו כמו זה, אלו 'החיים עצמם'".
כזכור, ראשי המועצות השונות ביהודה ושומרון הגיעו לוושינגטון בשבוע שעבר לקראת הצהרת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על 'עסקת המאה', ועודכנו על יד ראש הממשלה על פרטיה. בתגובות השונות שפרסמו קראו ראשי המועצות לקדם את החלת הריבונות על היישובים היהודים, אך הסתייגו מהאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בשאר השטח.