בכל שעה ביממה, במשך כל ימות השנה, נפרצות ברחבי המדינה בממוצע בין דירה לשתיים. כך עולה מהנתונים שסיכמה המשטרה לשנת 2019 בהסתמך על תלונות שהוגשו ובגינן נפתחו תיקי חקירה, ואשר הגיעו לידי "מעריב". על פי הנתונים, בשנת 2019 דווח למשטרה על 12,298 מקרים של התפרצויות לדירה ובגינם נפתחו תיקי חקירה.
בתחום ההתפרצויות לחנויות ולבתי עסק דיווחה המשטרה כי 5,531 מקרים אירעו במהלך שנת 2019, נתון המוביל למסקנה כי אחת לשעה וחצי נפרץ בית עסק ברחבי המדינה.
חרף הנתונים המוחלטים שהציגה המשטרה, הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) פרסמה ממצאים שונים לחלוטין - העולים פי כמה על אלה שברשות המשטרה. גם אם נתעלם מנתוני הלמ"ס, הנתונים שמציגה המשטרה מדאיגים ופוגעים בתחושת הביטחון של האזרחים במדינה, אולם את הסיכום לשנת 2019 ניתן לנתח משתי זוויות שונות בתכלית.
מחד גיסא, לא מעט אזרחים בוחרים שלא להתלונן במשטרה, לעתים מתוך חוסר אמון במערכת הענישה או האכיפה, אחרים - בשל העובדה שערכו של הרכוש שנגנב מהדירה, אם בכלל, הוא זעום. ויש גם מי שסבורים כי הסיכוי שהמשטרה תשים ידה על הרכוש שנגנב מהם הוא אפסי.
מאידך גיסא, ניתן בהחלט לנתח את הנתונים בהסתמך על עובדות ברורות: בהשוואה לשנת 2018 נרשמה ירידה בשיעור של 13.1% במספר ההתפרצויות לדירה, ומדובר בירידה של 1,900 מקרים.
במשטרה מרוצים מאוד מהסיכום לשנת 2019 בכל הקשור לתחום עבירות הרכוש, אף שהמספרים עדיין נחשבים לגבוהים ומכרסמים בתחושת הביטחון הכללית.
גורם במשטרה אמר: "עם תחושת ביטחון או היעדרה לא ניתן להתווכח, זה אישי. אנחנו חייבים להתמודד עם מקרים ועם עובדות במקביל לעבודה על שינוי התחושה והתדמית. אם עורכים השוואה בתחום ההתפרצויות לדירה בין נתוני 2019 לאלה של שנת 2010, שבה נפתחו 26,729 תיקים בגין התפרצויות לדירה, מוצאים כי חלה הפחתה בשיעור העולה על 50% בתקופה של כעשור".
אותו גורם ציין כי במשטרה יכולים לראות בנתונים הללו הישג מרשים אף שעדיין ניתן לעשות עוד כדי לשפרם. הגורם הדגיש כי תרומה לא מבוטלת להפחתה במספר ההתפרצויות לדירה אפשר לייחס לגדר ההפרדה שנבנתה בסוף שנות ה־90 ותחילת שנות ה־2000, אז נרשמו 55,083 התפרצויות לדירות ולבתי עסק בשנה.
במשטרה מתייחסים ברצינות גם להתנהגות הציבור, שהייתה פקטור משמעותי במניעת ההתפרצויות. "אין בכלל צל של מחלוקת שהמוגנות המוקדמת וההיערכות של הציבור - יש להן חלק בלתי מבוטל במיגור הפשיעה בתחום הזה. התושבים התקינו מצלמות בבתים כגורם הרתעה, סורגים בחלונות, מערכות אזעקה והתרעה ואמצעי מיגון שונים ומתוחכמים.
לשינוי תרמו גם נוכחות השוטרים בשטח ועבודת הבילוש וצוותי החקירה הפועלים בנחישות לעצור את מחוללי הפשיעה", אמר גורם בארגון. בשנת 2019 נעצרו 1,349 חשודים בהתפרצויות לדירה. מדובר במספר לא מבוטל, שכן לא אחת עבריין רכוש אחד אחראי למספר רב של מקרים.
סטטיסטיקה בעירבון מוגבל
אני סקפטי. אינני מאמין לנתוני המשטרה. כאשר המשטרה מציגה את נתוניה בבחינת "הישגיה", הדבר מזכיר לי תלמיד המעניק לעצמו ציונים, בסוף גם יקבל מלגת הצטיינות. בכל הכבוד, הייתי מתייחס לאותם נתוני הפשיעה בישראל, בבחינת כבדהו וחשדהו.
כבר שנים רבות אני טוען כי נתוני הפשיעה בישראל אינם משקפים את הנתונים הנכונים, האמיתיים, הריאליים שמהם אפשר ללמוד או להסיק מסקנות, אם המשטרה אכן מצליחה במשימתה, בתפקידה ובייעודה להפחית את שיעורי הפשיעה הגואים בישראל.
ראש וראשון בתפקידי המשטרה - מניעת עבירות, לאמור: הקדמת הרפואה למכה; עבודת מודיעין יזומה ומקצועית המכונה בעגה המשטרתית "עבירות חשיפה". מדי שנה משטרת ישראל מנפיקה (באיחור ניכר) את "השנתון הסטטיסטי" ובו מוצגים נתונים, גם באופן השוואתי, על פי חתך סוגי העבירות.
כבר שנים אני טוען כי מספרים ונתונים אלה הם בבחינת פלסטלינה, חומר ביד היוצר. ברצותה תראה המשטרה ירידה בפשיעה, כדי להראות הצלחה ולהתפאר בהישגיה; ברצותה, כנוח בעיניה, תראה גידול בפשיעה, אולי כדי ללחוץ ולדרוש עוד ועוד משאבים כלכליים ובכך לשכנע את מקבלי ההחלטות להזרים לה תקציבים.
בל נשכח עובדה מצערת: אזרחי ישראל אינם מאמינים במשטרה. תדמיתה בשפל חסר תקדים. סקרים אחרונים מצביעים על ימי שפל ממשי ומוחשי באמון הציבור, במשטרה ובמפקדיה, עד כדי שפל חסר תקדים.
במצב דברים זה נמנעים האזרחים ואף נרתעים מלגשת "להתכבד" ולהגיע לתחנת המשטרה ולהתלונן. כך למשל, יתלוננו על פריצות וגניבות מבתים רק אותם אנשים שחברות הביטוח ידרשו מהם להמציא אישור בגין פריצה וגניבה, בין לבית, בין לרכב.
משכך, הנתונים יהיו מעוותים ומסולפים, שכן בין מי שממילא אינם מאמינים במשטרה וביכולותיה יש מי שאינם מבוטחים בחברות הביטוח - והם כאמור ישקלו פעמיים ויותר אם להטריח את עצמם להגיע לתחנת המשטרה.
הכותב הוא יו"ר ועדת המשטרה וחבר ועדת הביקורת של לשכת עורכי הדין.