שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שוחח הערב (חמישי) עם רוני בר און ופרופ' אריה אלדד ב-103FM והתייחס לסוגיית החלת הריבונות ביהודה ושומרון, וכן לכך שכמעט נותר מחוץ לממשלה החדשה.
בר-און: "ספר לי משהו על ההרגשה של 48 השעות בין יום חמישי בערב למוצאי שבת לפני שבועיים, שכך הולכים השותלים, זה נשתל בממשלה וההוא נשתל בממשלה, ורק ליובל לא קוראים. ואז במוצאי שבת, אחרי 48 שעות - שאני מודה שבאופן אישי הרגשתי אכזבה עצומה גם בשבילך, אני חושב שמקומך ליד שולחן הממשלה, הרווחת אותו ביושר, ואתה יודע שאני לא אומר את זה לצורכי הרדיו - ואז במוצאי שבת התהפך הכול. אתה יכול להגיד לנו משהו".
שטייניץ: "אני רק יכול לדייק שהוזמנתי חמש פעמים לבית ראש הממשלה מיום שלישי ועד יום ראשון, הגעתי כמובן, אבל רק ביום ראשון ב-7:00 סיכמנו סופית".
בר-און: "היו לכם ארבע שיחות עד השיחה ביום ראשון בבוקר?"
שטייניץ: "נכון".
בר-און: "וכבר בשיחה הראשונה ידעת שתהיה שר, רק לא ידעת איזה?".
שטייניץ: "אני לא אכנס לפרטים. נכון ש-48 שעות לפני כבר הייתי עם רגל אחת מחוץ לממשלה, אבל איך אמר שייקספיר, 'סוף טוב הכול טוב' - אז בוא נסכם במשפט הזה".
אלדד: "האומה ממתינה בנשימה עצורה להכרזת הריבונות של מדינת ישראל על שטחי הבקעה וההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. רק אליה וקוץ בה, צריך להכיר במדינה פלסטינית. איפה אתה עומד בעניין הזה?".
שטייניץ: "אני רואה את האליה, אבל לפחות עד היומיים-שלושה האחרונים אני לא כל כך ראיתי את הקוץ. האומה אכן ממתינה בצדק, כי תוכנית טראמפ - יכול להיות שהיא לא מושלמת, אנחנו גם לא צריכים לקבל ככזה ראה וקדש - אבל היא התוכנית המדינית הכי טובה שארצות הברית או הקהילה הבין-לאומית הניחו אי פעם לפתחנו, הכי טובה לנו, הכי בעייתית לפלסטינים. לכן, נכון שהשמאל הקיצוני וגם חלק מהימין שמימין לליכוד משום מה מתנגדים לדבר הזה".
בר-און: "בוא נקרא לו הימין האידאולוגי, שהפכתם אותו לשמאל בעצם. זאת אומרת כבר קוראים להם שמאלנים בעצם".
שטייניץ: "לא, אני לא קורא להם שמאלנים. אבל אני רוצה לומר לך, אני לא מבין את כל ההתנגדות. הרי, מה קורה פה? יש פה פעם ראשונה תוכנית שמכירה בזכותנו ובחובתנו ובכך שלפחות 30% מהשטח, כל היישובים, כל גושי ההתיישבות, כל היישובים המבודדים, שטחים מאוד נרחבים ביהודה ושומרון, רוב מוחלט של בקעת הירדן, יהיו חלק ממדינת ישראל. אז עכשיו במקום לקחת את זה ולהתחיל ליישם את זה, באים ואומרים, 'רגע אבל זה לא הכול, אז צריך לדחות את הדבר הזה?'.
אלדד: "השאלה היא האם האמריקנים הכתיבו לנו שבאותה נשימה שאנחנו מכריזים ריבונות, ואני בוודאי בעד, אנחנו גם צריכים להגיד כן, ואנחנו בזאת גם מכריזים שאנחנו מכירים במדינה פלסטינית, אם הם יעמדו בכל התנאים".
בר-און: "ברמה של מה שקוראים בשפה המסחרית, 'קח את זה או עזוב את זה'".
שטייניץ: "ודאי שלא".
בר-און: "לא הציעו לנו את זה 'קחו את זה או עזבו את זה'?".
שטייניץ: "הסוגייה של מדינה פלסטינית היא נושא למשא ומתן ולהסכמות בין הצדדים. ואני לא רואה כרגע איזו שהיא היתכנות, בכל עתיד נראה לעין, למדינה פלסטינית, כי הפלסטינים לא בשלים, והאמת שגם לא ממש רוצים את זה. אחרת, זה כבר יכול היה לקרות מזמן".
אלדד: "האם בהחלטת הממשלה שמחילה ריבונות, לא תוזכר המילה מדינה פלסטינית?".
שטייניץ: "זאת אינני יודע, כי החלטת הממשלה, יכין אותה ראש הממשלה ואני לא עוסק כרגע בהכנתה. אני רק רוצה להגיד לחבריי מהימין ומההתיישבות דבר אחד - תארו לעצמכם מצב הפוך שטראמפ או הקהילה הבין-לאומית היו מגישים תוכנית שלפיה הפלסטינים מקבלים את באר שבע ויכולים לספח אותה מחר בבוקר, ואז הפלסטינים יגידו, 'אנחנו לא מספחים את באר שבע, כי מה עם תל אביב וחיפה?"
בר-און: "למה אתה מסבך את מה שמסובך ממילא?".
שטייניץ: "נותנים לך, תיקח".
בר-און: "הכול יודעים למה כלה נכנסת לחופתה. את החופה הזאת, את ארבעת העמודים ואת הפרוכת למעלה, תפר ג'ארד קושנר בהשראת חמיו דונלד טראמפ. הוא הציג לכם אותה, אנחנו יודעים שאין שטר בלי טורף בצדו. השטר הוא שאנחנו מקבלים הכרה בסיפוח מסוים, והטורף בצדו הוא זה שהפלסטינים מקבלים מדינה פלסטינית. גם המפה מראה שהם מקבלים מדינה פלסטינית, כי קטעי הקישור בין הגושים שלנו חסומים על ידי מובלעות...".
אלדד: "מה שהם קראו מדינה רציפה".
בר-און: "מדינה רציפה, והרצף שלהם יבוא דרך מה שנמצא היום מחוץ לקו הירוק. איך אתם מדברים על סיפוח בלי מדינה פלסטינית? זה לא יהיה".
שטייניץ: "שמעתי את הסברך הרציני והמלומד, אבל לא השתכנעתי, ואני אסביר מדוע - זה שיש גם רציפות בין גושי הערים וחלק גדול מהיישובים הפלסטינים במפה, זה נכון. ראשית, זה שאנחנו נספח חלקים נכבדים מיהודה ושומרון ובקעת הירדן אלינו, לא אומר שוויתרנו על תביעתנו לחלקים נוספים".
בר-און: "נכון, כמו שלא ויתרנו מן הפרת עד החידקל, אני מעולם לא ויתרתי על הדבר הזה".
שטייניץ: "שנית, זה שהאמריקנים יגידו שהם עדיין מוכנים לשקול, שהם עדיין תומכים, אם יגידו בכלל במדינה פלסטינית - לא מחייב אותנו. כמו שדרך אגב, זה לא מחייב את הפלסטינים להכיר בסיפוח או בהחלת הריבונות, זה שהאמריקנים מכירים בזה. אז האמריקנים הכירו בירושלים כבירת ישראל והעבירו את השגרירות, הפלסטינים לא מכירים".
בר-און: "הכול משחק בנדמה לי, והדבר היחיד שהוא לא בנדמה לי ששום דבר מכל זה לא יהיה. כי טראמפ עכשיו עסוק בלסגור את מייסיס מפני בוזזים. ישראל והמדינה הפלסטינית ויהודה ושומרון בראש שלו, בערך כמו שבראש שלך מה קורה בקומת הכניסה של מייסיס בניו יורק".
שטייניץ: "תתפלא, זה די מדאיג אותי מה שקורה שם, כמי שדואג לארצות הברית של אמריקה, בעלת בריתנו הגדולה והמנהיגה האחת והיחידה של העולם הדמוקרטי".
אלדד: "אתה מבין למה הימין האידאולוגי מודאג - כי נתניהו בא לבר אילן ואמר מדינה פלסטינית, ובא לקונגרס האמריקני ואמר מדינה פלסטינית. הוא אמר את זה אמנם בימי אובמה, אבל אמר, התחייב. עכשיו, מי לידינו יתקע שהפחד שלו מטראמפ, שהוא אדם לא צפוי, אתה לא רוצה להרגיז את טראמפ בטח לא כשזורקים עליו בקבוקי תבערה בכניסה לבית הלבן. מי לידינו יתקע שנתניהו תחת הלחץ הזה, לא יגיד 'בסדר, בהנחה שזה לא יקרה, אני מוכן לקבל מדינה פלסטינית'".
שטייניץ: "קודם כל אני חושב שלא יאמר, אבל שנית, זה אפילו פחות חשוב. מה שחשוב כאן, שזו התוכנית המדינית הכי טובה שהוגשה לנו אי פעם, ומה שחשוב זה שאנחנו נתחיל ליישם את הפרץ של הריבונות בשטח כדי לקבע את התוכנית הזו, כתוכנית שהיא לא רק תיאורטית אלא שהיא גם על השולחן וגם מתחילה לפחות להתבצע בשטח".
אלדד: "אז למה שנתניהו לא יעשה מה שעשו אשכול ובגין, ויכריז חד צדדית על ריבונות בלי קשר לתוכנית טראמפ, מתוך ידיעה שטראמפ מוכן לבלוע את זה?".
שטייניץ: "אנחנו הרי נכריז על ריבונות בתוקף זכותנו על הארץ הזאת, בתוקף גם החובה שלנו להחזיק בגבולות הגנה, הזכות והחובה שלנו, ואנחנו נעזרים בזה שהמעצמה הגדולה והחזקה בעולם מגבה אותנו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים עם ארצות הברית בכל דבר ולהגיד מעכשיו והלאה אמן על כל דבר. זה אומר שיש פה הזדמנות פז, שתוכנית, שהיא הכי טובה שהוגשה לנו אי פעם, וצריך להיזהר לא להחמיץ אותה תחת הסיסמה 'תפסת מרובה לא תפסת'. כרגע יש לנו גיבוי מארצות הברית, צריך להשתמש בגיבוי הזה ולא לדחות אותו כי זו עלולה להיות אחר כך בכייה לדורות".
בר-און: "אתה ידוע בתור מקורב מאוד לראש הממשלה, נסעת פעם באאודי A8 המשוריינת והמאובזרת הזאת יחד עם ראש הממשלה?".
שטייניץ: "כן, מספר פעמים, נסענו לסיורים".
אלדד: "לקנות? ראש האופוזיציה לא רוצה".
בר-און: "אתה היית נוסע באוטו כזה?".
שטייניץ: "הרבה פחות נוח מכל טויוטה או ניסאן רגילות. השריון הופך גם את המכוניות הטובות האלה לכבדות".
בר-און: "אבל אתה נוסע בשלוש מכוניות, לא באוטו אחד".
שטייניץ: "אז זה הופך את שלושתן ביחד יותר נוחות מאחת? רוב הפרייברטים במדינה יותר נוחות מהמכוניות המשוריינות הללו".