חילוקי הדעות הרבים בין הליכוד וכחול לבן, אי האמון הגובר בהם בקרב הציבור וכן האיום הממשי של הקורונה על חייהם ובריאותם של הישראלים, מציירים תמונה של קרקע פוליטית ומדינית לא יציבה, כך עולה מסקר מיוחד שנערך עבור תוכניתו של ניסים משעל ב־103fm.
הסקר, שביצע פרופ' יצחק כ"ץ ממכון מאגר מוחות, ופורסם הבוקר (שישי) בתוכנית, עסק בשלושת הנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי: האם ממשלת נתניהו־גנץ תחזיק מעמד? האם צפוי גל שני של נגיף קורונה, והאם נתניהו יעמוד בהבטחתו ויחיל ריבונות ישראלית על הישובים היהודיים ביהודה ושומרון, בתאריך שנקבע לכך - 1 ביולי?
באשר למצב הפוליטי נראה כי הציבור לא מאמין בעמידות השידוך בין הליכוד לכחול לבן, כאשר 67 אחוזים מבעלי הדעה סבורים כי ממשלת האחדות תתפרק, לעומת 33 אחוזים בלבד שמאמינים שהממשלה הנוכחית תשלים כהונה מלאה. "כל הסקרים מלמדים שהציבור מאוד מעדיף ורוצה ממשלת אחדות לאומית, או איך שלא יקראו לה, אל מול האלטרנטיבה של בחירות נוספות", אמר פרופ' כ"ץ, ועם זאת, הצביע על הנתון כי "רוב הציבור מאמין שהיא לא תמזיק מעמד - והשאלה היא מתי זה יקרה".
האם, לפיכך, מדובר בנבואת זעם שמגשימה את עצמה? פרופ' כ"ץ הסכים עם הטענה של משעל בנושא. "הציבור מרגיש בזאת גם אם הוא לא רוצה בכך. רוב מכריע שותף להנחה שהממשלה לא תחזיק עד הסוף".
כמו כן, הציבור חצוי בדעתו באשר לנכונות ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם ממשלה רחבה מאחוריו, ליישם את סעיפי תוכנית המאה העוסקים בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון ב-1 ביולי השנה. 54 אחוזים מהנשאלים בעלי הדעה מאמינים כי נתניהו יחיל את הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים ביו"ש, בעוד 46 אחוזים חושבים כי נתניהו לא יעמוד בהבטחתו זו.
ומה באשר לנגיף קורונה? גם כאן התוצאה צמודה עם יתרון קל לאלה הסבורים כי גל שני של הנגיף אכן עומד בפתח. 54 אחוזים נמצאים בצד שסבור כי העלייה במספר הנדבקים בנגיף מבשרת על גל שני מתקרב, בעוד 46 אחוזים חושבים אחרת.
הסקר בוצע בימים רביעי וחמישי השבוע, באמצעות פאנל אינטרנטי בהשתתפות 501 משיבים בגילי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. גודל הטעות הסטטיסטית: 4.4 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.
נתן אשל, מקורבו של רה"מ נתניהו, התייחס לעניין הדרישה של כחול לבן להעביר את התקציב הדו-שנתי, ואמר כי "כחול לבן למה לא להגיד את האמת. אתם מוכנים (לדעת כל אנשי המקצוע) לפגוע בכלכלת ישראל ודורשים תקציב דו שנתי אך ורק משיקולי פחד בחירות. גם נורבגי רגיל לא היה בהסכם אלא מדלג והליכוד ויתר לטובת הנושא. אם ישראל לפני הכל אז רק תקציב חד שנתי נכון כרגע".