מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, פנחס ולרשטיין, שוחח הבוקר (רביעי) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM, ומתח ביקורת על חלק מאנשי הימין, שלדבריו פגעו במהלך החלת הריבונות ביו"ש.

עפרה היא חלק מהריבונות, היא תהיה חלק מישראל?
"האמת היא שלא אכפת לי איזה יישוב ומה הגודל, אני גם אחגוג את זה, אשמח ואלבש בגדי לבן גם אם עפרה לא תהיה בהחלטה בשלב הזה, אלא על כל החלת חוק. בין אם על בקעת הירדן או מעלה אדומים. עם התקדמות בנושא הזה, החלת החוק במשפט הישראלי זה יום חג אמיתי".

אתה נשמע לא בציפיות של 30%.
"לא, כי אני חושב שהלחצים ההזויים במידה מסוימת שראינו באותן הפגנות של אנשי שמאל, מדינות אירופה וחלק מאנשי הימין, הצליחו לבלבל את הציבור בצורה כזאת שההבנה של המשמעות של החלת הריבונות התפספסה פה בגדול".

אני מודיע לך באחריות וזה לא קורה לי הרבה, לא השמאל מונע את הסיפוח.
"אני יודע".

התחלת עם הפגנות השמאלנים.
"לא, לא".

הרגע אמרת.
"אמרתי שהדבר ההזוי שהשמאל והימין, נוצר פה מעגל".

שיתוף פעולה, איך אתה מסביר שאת הציבור כל נושא הריבונות לא מעניין לפי הסקרים?
"זה לא אירוע דרמטי כמו הכרזת המדינה שמביאה מ-0 ל-1, זה שלב של תהליך מסוים. אני לא חושב שכשטראמפ הודיע על זה שהוא מודיע בריבונות על כל ירושלים זה כל כך עניין את הציבור, למרות שההחלטה שלו היא דרמטית".

ינון – לא הבנתי, מי שתוקע את המקלות זה הימין?; בן – ברור שלא השמאל. 
"אין ספק שאתה צודק. חלק מאנשי הימין לא מבינים את חלון ההזדמנויות, הדבר ההזוי שאובמה, אחרי הבחירות כשטראמפ זכה, ניסה לא להטיל וטו על גינוי ההתנחלויות ביהודה ושומרון וביבי הצליח להפעיל את רוסיה, את פוטין, כדי שילחץ על האמריקנים. עולם הזוי לחלוטין. לכן, קצת יש לי דאגה. הלחץ של השמאל הוא ברור".

ינון – יש פה לחץ של האירופאים שמאוד משמעותי גם כן; בן – רשימת סיבות מאוד ארוכה.
"נכון, אבל אני לא מדבר על הלחצים, זה ההנהגה צריכה לדבר איתם, אבל של חלק מחבריי שלא מבינים שאנחנו בחלון הזדמנויות, ויכול להיות שבגלל כל הלחצים לא יתבצע, אבל זה שאנחנו מצטרפים להחליש את חלון ההזדמנויות? ההסתברות שמה שמציע פה טראמפ, אחרי הבחירות לא יוצע יותר למדינת ישראל, אני לא נביא, נחזור לדרישות של הר הבית פלסטינאי או בינלאומי ו-97% מיו"ש שצריך לפנות. כל מה שמוצע פה כרגע, גם עם כל המכשלות, הוא דבר אדיר".

ינון – מדהים, תראה לראשונה השיח לא על נסיגות אלא על המהות; בן – הימין לא מתיישר.
"ללמד את הציבור הצעיר יותר שגם ב'פשרת קדום' המפורסמת, בכניסה למחנה קדום חלק מההנהגה המאוד ברורה התנהגה. 'מה, נכנסים לתוך מחנה צבאי?' אחר כך גם אחד מהאנשים הבכירים לא הסכים לפשרה לעלות לאלון מורה והתעקש להישאר למרות החלטת בג"ץ. האם הפשרות האלה הובילו לפריצת דרך או אסון? אין לי ספק שתמיד היו כאלה שעובדים כמו תוכנת מחשב, 0 או 1. אין דבר כזה בחיים, החיים הם אפורים, עוד צעד, עוד התמקדות".

מתנחל מפא"יניק.
"אני מוכן לקבל את התואר הזה אבל נראה לי שאני המפא"יניק היחיד בארץ".

צודק. למה עזבת את תפקידך כיו"ר ההתיישבות בנגב ובגליל?
"התפקיד שלי היה בין היתר להסדיר בתים בתוך היישובים הקיימים, כשאני עומד מול חומת המגן של המשנה ליועמ"ש ופשוט גם בתים שהמדינה מכרה לתושב שברור שזה בתום לב הכי מוחלט לא הצלחתי לשחרר למעלה משנתיים, אז אני לא מוכן להיות עלה תאנה ולהגיד שהנושא הזה מטופל. הרבה יותר קל לי לדבר איתכם על הנושא הזה כרגע כשאני לא בתפקיד מאשר עובד מדינה חלילה".

פגשנו אדם שלא רוצה לקבל משכורת חינם.
"נכון, אני מוכן לעבוד חינם, אין לי בעיה. אבל לא מוכן להיות עם 'טייטל' שאנשים ירגישו שדבר מטופל ואני יודע שהוא לא מטופל".

כל הכבוד, לפני 20 שנה היה ביטוי שכולם השתמשו בו – 'כולנו יודעים איך זה ייגמר', קלינטון, כשהקו היה 67' ותראה איך המציאות השתנתה.
"אין ספק, אני זוכר את אחת הצעדות של גוש אמונים שחנן פורת דיבר על רמזורים ביו"ש, אני אמרתי למי שהיה לידי 'כדאי לאשפז אותו, על מה הוא מדבר? איפה נגיע לזה בכלל'?".