יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), האשים הערב (רביעי) את נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בניסיון להשפיע על חברי כנסת להתנגד להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין ניגודי העניינים של השופטים. "הוא ניסה לעשות הכל כדי לבלום את ההצעה הזו, הוא עושה את זה בכוונה כדי לפגוע ברה"מ", אמר זוהר בראיון לגל"צ.
בתגובה פרסם בית הנשיא הודעה: ״דבריו של ח"כ מיקי זוהר הם שקר וכזב ואנו דורשים את התנצלותו המיידית וחזרתו מהם. נדגיש: לנשיא לא היה שום קשר לפעילות הכנסת הנוגעת לועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין השופטים. עצוב כל כך שבימים אלה מתמודד נבחר ציבור עם ביקורת בונה וממלכתית באופן שיקרי, נמוך וחסר עכבות שכזה. יתכבד ח״כ זוהר ויפנה לעסוק בצרכי הציבור בשעה קשה זו במקום לפזר שקריו מעל גלי האתר״.
כזכור, הצעת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לניגוד עניינים של שופטים, שהוצעה על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ', נדחתה היום (רביעי) ברוב של 54 קולות נגד, לעומת 43 בעד, כאשר 13 ח"כים מהליכוד נעדרו מההצבעה, לצד מספר ח"כים מש"ס. בכחול לבן איימו בתגובה לתמוך בהצעה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות כשזו תעלה במליאה. גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי בכוונת מפלגתו להצביע בעד הצעה כזו.
ריבלין עקץ את הממשלה: ״על הכנסת, התקשורת ומערכת המשפט לשמור מכל משמר על עצמאותן״
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שלח היום דברי ברכה למחזור מ"ז של המכללה לביטחון לאומי המסיים את לימודיו היום. בין המסיימים 36 חניכים מצה"ל, מהמשטרה, משרד החוץ, הועדה לאנרגיה אטומית, משרד האוצר, משרד התפוצות, בנק ישראל, חברת החשמל ורשות המקרקעין. כמו כן לקחו בו חלק חניכים מצבאות ארה"ב, גרמניה, הודו, סינגפור ואיטליה.
"הסיבה המרכזית להצלחה שלנו בהתמודדות עם השסעים, היא רק מכיוון שראינו לנגד עיננו את האתגר החברתי כאתגר לאומי מחייב ופיתחנו מנגנונים לטיפול בשסעים״, פתח ריבלין את דבריו והוסיף: ״מנגנונים שבאים לידי ביטוי במוסדות הדמוקרטיים שלנו - הכנסת, מערכת המשפט, התקשורת החופשית, וארגוני החברה האזרחית. המערכות הללו, ואך ורק במידה שהן שומרות מכל משמר על העצמאות של כל אחת מהן, מאפשרות להביא לידי ביטוי את המתחים הקיימים בחברה שלנו, מתחים הבריאים לחברה דמוקרטית, ואף חיוניים לקיומה, ולפתור אותם בדרכי שלום."
בדבריו התייחס הנשיא להתמודדותה של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה: "ההתמודדות עם נגיף הקורונה הביאה לגיבושה של הסכמה פוליטית, ובכך היא חשפה מידה משמעותית של אחריות ציבורית. ועם זאת, עד לרגעים אלו, מדינת ישראל, לא פיתחה 'תורת לחימה' ברורה וקוהרנטית למאבק בנגיף. אין לנו גוף אחד שמרכז את הידע, את המאבק, את ההתמודדות, את השליטה, ואת השיח מול הציבור ועם הציבור".
הנשיא קרא לממשלה להתייחס למאבק בנגיף הקורונה כסוגיה של בטחון לאומי, ולנהל את המערכה בתקיפות אך תוך שקיפות מלאה מול הציבור ונציגיו בכנסת: "אין שום מקום לחישובים פוליטיים של משרד הביטחון מול משרד הבריאות. חייבים לתת את המושכות בידי הגוף שיכול להביא את התוצאה הטובה ביותר, כשכל שאר המשרדים כפופים לו ומסייעים לו. היום הבטחון הלאומי שלנו מצריך התמודדות נחושה אך שקולה עם המשבר הבריאותי. הבטחון הלאומי שלנו מצריך שיקום המשק הישראלי שספג וסופג מכה אנושה. הבטחון הלאומי שלנו מצריך את השבת אמון הציבור במערכת הפוליטית, ואיחוי השסעים העמוקים בעם שהתגלו במלוא פוטנציאל הנפץ שלהם בשנת הבחירות הלא נגמרת".