רק 12 ח"כים הודיעו על תמיכתם בתיקון להצעת החוק בעניין התחייבות להגינות בהצהרת האמונים של חברי הכנסת והשרים. כך עולה מתשובות 120 הח"כים שאליהם נשלח התיקון להצעת החוק ומסקר "מעריב" שבוצע על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר אינה דגני.
את הצעת החוק לקביעת הנוסח החדש של הצהרת האמונים יזם המרכז לקידום ההגינות בישראל. ההצהרה המתוקנת אמורה להיות: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולמלא באמונה ובהגינות את שליחותי בכנסת". "הגינות", על פי הצעת החוק, מוגדרת כ"התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות". עוד קובעת הצעת החוק כי ההצהרה תיחתם בחתימת ידו של חבר הכנסת ותיתלה במקום בולט בלשכתו.
מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, עו"ד אהוד פלג, ציין כי את ההצעה להוספת המילה "הגינות" שלח המרכז לכל 120 הח"כים. לאחר כשבוע נערכה שיחה עם לשכות הח"כים, וכעבור שבועיים נוספים הועברה עוד תזכורת. "90 מלשכות הח"כים אישרו את הקבלה", ציין פלג. לאחר מכן נערך סקר טלפוני על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, מטעם "מעריב".
משקלול התוצאות עולה כי רק תשעה ח"כים תמכו בהצעת החוק, ושלוש הודעות תמיכה נוספות הגיעו ישירות למשרדי המרכז לקידום להגינות. ארבעה ח"כים התנגדו, 33 בחרו לא להשיב, ו־71 ח"כים התעלמו מהשאלה. 12 הח"כים שהודיעו על תמיכתם בהצעת החוק הם מכל גוני הקשת הפוליטית: סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת), משה אבוטבול וינון אזולאי (ש"ס), אליהו ברוכי ואליהו חסיד (יהדות התורה), אבי דיכטר, עינב קבאלה ואריאל קלנר (הליכוד), תמר זנדברג (מרצ), מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) ועודד פורר ואלכס קושניר (ישראל ביתנו).
במרכז לקידום ההגינות ציינו עוד כי הצעת החוק מבוססת על מחקריו של פרופ' דן אריאלי, שהיה גם שותף ליוזמה. "תזכורות והתחייבויות מוסריות כאלה הן כלי בעל ערך משמעותי בהעלאת רמת ההגינות של התנהגות אנושית", הסביר אריאלי.
פלג מתריע כי ייתכן שבתשובות של מרבית הח"כים שאינם תומכים ביוזמה, או שלא טרחו להשיב, יש מסר מבחינת אמון הציבור. "מהממצאים עולה כי נושא ההגינות אינו מעניין כנראה את חברי הכנסת", הסביר. "רק מיעוטם מוכנים להתחייב לו פומבית כלפי הציבור שאותו נשלחו לשרת, ורובם אף לא מצאו כלל לנכון למסור את התייחסותם. יש כאן מסר בעל משמעות חמורה מבחינת האמון שהציבור חש כלפי תפקודם של חברי הכנסת. האדישות של ח"כים שאפילו לא טרחו להשיב - מקוממת ומביישת".