הפרשן הפוליטי של חדשות 13, רביב דרוקר, שוחח הערב (שלישי) עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM, והתייחס למשבר הפוליטי בין כחול לבן והליכוד ולאיום ההליכה לבחירות, שנדחה בשלושה חודשים.
כספית: נאמל"ק לך את חיים רמון, ביבי ניצח כי המטרה היחידה שלו הייתה נקודת יציאה לפני הרוטציה, והרבה יותר נוח לו חודש מרץ שכבר יהיה חיסון, והמצב הכלכלי לא יהיה יותר גרוע על פני עכשיו. מה אתה אומר?
כשחיים רמון אומר 'ביבי ניצח', הוא מחכה לשאלה או שהוא אומר את זה ואז זה כבר זורם מעצמו?
כספית: חיים רמון לא זקוק לשאלות. אנחנו היינו רק הקישוט, אבל הייתה שיחה מעניינת.
אני מסכים איתו, ואת זה אמרתי כל הזמן, שגנץ ניצח, אבל בנקודות, לא בנוק אאוט. כי הנוק אאוט היה אם לנתניהו לא הייתה נקודת יציאה, ואת זה באמת נתניהו לא חצה, השאיר לעצמו נקודת יציאה, אבל היא בתנאים הרבה פחות טובים. ומה שקרה אתמול זה שהאפרוח הצמיח נוצות, ואפילו את הפשרה העלובה של האוזר, שנועדה לתת סולם פיקטיבי לנתניהו לרדת מהקשקוש הזה של התקציב, אפילו את זה גנץ לא נתן לו למרבה התדהמה, וביבי פשוט נכנע.
אלדד: הוא בעצם ויתר רק על השם של תקציב חד שנתי, אבל בתכל'ס קיבל מה שהוא רצה.
לא, תראה הוא העלה המון דרישות. הוא בעצם חשב שבצד השני יש מישהו שמת מפחד ללכת לבחירות. אז הוא אמר, 'תנו לי ראש ממשלה חליפי גם אם בג"ץ פוסל אותי אחרי חצי שנה', 'תנו לי ביטול כל ועדות מינוי הבכירים - ועדת גולדברג וכו', הצוות שנבחר, הוא כבר ימנה את הבכירים', כלומר, הפוליטיקאים יהיו הרבה יותר מעורבים. הוא אמר עוד שורה של דברים שהיו לו שם בעניין הזה, ובסופו של דבר הוא נאלץ לרדת מהכול, אפילו מהקפאת מינויי הבכירים הוא ירד.
"אז נכון, הוא לא ירד מתחת לקו האדום, שמר לעצמו את האופציה. אבל תזכרו מה אמור לקרות בדצמבר, כשהוא אמור לממש את האופציה. אם הוא בא לממש את האופציה וג'ו ביידן בבית הלבן, ויש פה חורף של שפעת וקורונה, ומשבר כלכלי מתמשך, ומשפט שכבר התחיל להתנהל ממש ברמת ההגעה לבית משפט, ועוד שנייה מתחילות ההוכחות, ואילן ישועה כבר מתחמם על הקווים לקראת עדותו, והבקשה נידונה בפני שלושה שופטים, האם נתניהו יכול לקבל פטור מהתייצבות, ולמה הוא חייב להתייצב. זה נתניהו אחר, אלה תנאים אחרים ללכת לבחירות.
אלדד: השפעת בחצי הכדור הדרומי לא שינתה מהותית את הקורונה. לחיסון כבר תהיה הודעה, אני לא יודע אם יהיו ממש בקבוקים, אבל כבר תהיה הודעה.
כספית: אל תהיה בטוח.
אלדד: ואולי יהיה לו נובל ביד ללכת לבחירות איתו.
לגמרי. אתה יודע, ברור שארבעה חודשים זה נצח, ויכול להיות שטראמפ ייבחר ויכול להיות שבינתיים הוא יעשה שלום עם סודאן, בחריין, קטאר, עומאן, ואלוהים יודע מי עוד, והוא יבוא עם 60 מנדטים. אנחנו מסתכלים רק על סבירויות, בסבירויות זה נראה יותר קשה. וגם אל תשכחו שנלקח ממנו התירוץ. עכשיו התירוץ היה, 'אני לא רוצה בחירות, מה פתאום, זה אסון, איום ונורא ללכת לבחירות, אבל הידרדרנו כי הכלב הזה לא מוכן לאשר תקציב ובגללו לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים ולא יהיה לנו כסף לצהרונים', ב-23 בדצמבר כל הדבר הזה איננו, אין לו אפילו את התירוץ. אם הוא ירצה ללכת לבחירות, הוא יצטרך לעמוד בפני הציבור ולהגיד, 'אני רוצה בחירות', לטוב ולרע, הציבור יעניש אותו או לא יעניש אותו.
אלדד: צוות 100 הימים כבר עובד על תירוץ. לא אלמן ישראל.
כספית: הם ימצאו משהו.
מה שיפה בנתניהו, שהאמונה המיסטית ביכולתו לשלוף שפנים וביכולת של הציבור שלו לעכל כל דבר שהוא עושה בלי עונש, היא כזאת שאתה לא יכול להתמודד איתה, ראית את זה אתמול - הוא מודיע ב-20:25 שהוא ינחה את חברי הכנסת של הליכוד להצביע בעד עוד 35 דקות, וכתבים אומרים, 'רגע, זה לא בטוח. יכול להיות שהוא ייתן הוראה לא להיכנס ולא יהיו 61 והוא בעצם עושה תרגיל'. זאת אומרת, רמת האמון שלנו בו באמת הגיע מתחת לאפס. אם הוא אומר לך שיש שמש, אתה מסתכל החוצה לראות אם לא לילה בכלל.
כספית: לא, אתה הולך לישון פשוט לפני שהסתכלת החוצה. עצם העובדה, מבחינתי, שהוא מיהר להסריט את עצמו בסרטון וידאו מאולתר כדי שיגיד לפני גנץ, היא מעידה על זה שבוא נאמר בכיפוף הידיים הוא לא ניצח אתמול, אבל כמו שאמרת זה לא מהותי. השאלה היא, אם אתה יכול להגיד לנו מה קורה סביב גנץ. הוא באמת הפסיק לפחד או שהוא הפסיק לפחד לרבע שעה?
לא, לדעתי הוא לגמרי הפסיק לפחד. הוא הפסיק לפחד מסיבה מאוד פשוטה, הפחד הפוליטי הכי גדול של נתניהו בכלל לא מפחיד אותו. נתניהו עשה מיס קלקולציה שהוא כל הזמן אומר, 'גנץ מת מפחד מבחירות כי הוא 'ימות' מבחירות'. מבחינת גנץ 'למות מבחירות' זה אומר שהוא הולך לחזור לחיים הנעימים שלו, עם טיסות, עם הרצאות, לחזור מהר מאוד להיות קונצנזוס, יחבקו אותו, זה לא נראה לו אסון כזה גדול כמו שזה נראה לנתניהו. וכשלבן אדם אין מה להפסיד, אז הוא בעצם אומר, 'אתה יודע מה, תעשה מה שאתה רוצה, אני לא זז סנטימטר'. עכשיו, אני מניח שאתה מדבר עם גנץ, הרבה אנשים מדברים עם גנץ, אני לא פגשתי אותו במצב רוח כזה. הוא לוחמני, הוא שונא את נתניהו, לא מאמין לו למילה, ובעיקר לא מוכן לזוז יותר סנטימטר בשביל השותפות איתו.
אלדד: הסיטואציה הזו מזכירה לי את מלחמת איראן-עיראק, והשאלה, אם איראני ועיראקי נופלים ממטוס באמצע הלילה, מי יגיע קודם, והתשובה היא מה זה חשוב. כלומר, נראה ששניהם הפסידו אתמול.
היה גם ציוץ מעניין של נפתלי בנט, אנחנו רגילים לראות את הרמזים ואף פעם לא לראות את המימוש שלהם, שהוא כתב 'הגיע הזמן למנהיגות חדשה לישראל'. ואם נפתלי בנט ימשיך להיות יציב ככה בסקרים, ואת המוטיבציות שלו אנחנו מכירים, יכול להיות שנתניהו צפוי להפתעה מהמקום הזה.