היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נאם היום (שני) בטקס הרמת כוסית לחג במשרד המשפטים. "בעת האחרונה גורמים בעלי עניין מנהלים קמפיין שלם, יומם ולילה, שמטרתו להטיל דופי בעבודת פרקליטות המדינה ומערכת המשפט. אם הם חושבים שהשמצות ושקרים ישפיעו על החלטותינו - טעות בידם", אמר.
"בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו, בבית המשפט המחוזי בירושלים רק הראיות ידברו. נמשיך לעמוד על כך שמשפטו של האזרח נתניהו יתנהל באופן הוגן. יש ניסיון נמשך להעתיק את משפטו לפורומים אחרים, כאילו מדובר בסקר דעת קהל או בתוכנית ריאליטי. נעשה ניסיון להציג כאילו הפרקליטות טענה שאבו אלקיען ז"ל הוא מפגע, ושעשתה זאת בגלל תיקי ראש הממשלה. זהו שקר וכזב", הוסיף.
עם זאת, הכחיש מנדלבליט את הדיווח מהשבוע שעבר כי תמך ביציאתו של נתניהו לנבצרות: "בהקשר של תיקי ראש הממשלה, אני עומד מאחורי העמדה המשפטית שלי שאף אומצה בבג"צ, שראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו תחת כתב אישום. זה המצב המשפטי, בכפוף להסדרת ניגודי העניינים של ראש הממשלה הנובעים מהמשפט הפלילי המתנהל".
עוד תקף מנדלבליט את השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה: "הניסיון לעקוף את המוסדות המוסמכים – חותר תחת עיקרון השוויון בפני החוק המהווה עיקרון בסיסי בדמוקרטיה. כך גם הטענה שנשמעה השבוע מפי השר לביטחון הפנים, ואני מצטט: "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה". עצם העלאת הטענה הזו, שלפיה יש מי שנמצאים מעל החוק וצריכים להיות מוגנים מפני מרותו של המשפט הפלילי, היא היא הפיגוע בדמוקרטיה. בוודאי כשהיא באה מפיו של השר האמון על עבודת המשטרה, שתפקידה לאכוף את החוק באופן שוויוני.
"ועוד טען השר לביטחון הפנים כי מערכות אכיפת החוק ואני שוב מצטט: "זה מערכות מושחתות. עמדו בראשן אנשים מושחתים". אדוני השר, מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים. מדינה מושחתת היא מדינה שבה פסיקתו של בית המשפט אינה מכובדת. מדינה מושחתת היא מדינה שבה הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור מוגדרת כ"פיגוע בדמוקרטיה". ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אבל מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ואנו נעמוד על כך שהיא לא תהפוך לכזו".
בתוך כך, שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע היום כי בזמן הסגר הכללי שייכנס לתוקף ביום שישי הקרוב תישמר זכות ההפגנה והבטיח שהכנסת ובתי המשפט יוסיפו לתפקד.
"עלינו לוודא שמירה על זכויות האזרח בתקופה הזו. כמו בסגר הקודם, דאגנו שזכות ההפגנה תישמר", אמר השר באירוע הרמת כוסית לכבוד ראש השנה במשרד המשפטים. "אף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה אוסרת על מחאה נגדה".
"דווקא בשעת חירום, תפקידנו לוודא שאף אחד לא ינצל את המצב השברירי כדי לפגוע במערכת הצדק הישראלית, ובזכויות האזרח של כל אחת ואחד מאיתנו", הוסיף השר. "כאשר הממשלה מגבילה באופן דרמטי את חופש התנועה של הציבור, עלינו לוודא שההסדרים המשפטיים יבטיחו שמירה על זכויות היסוד של האזרח. אנחנו מחוייבים לצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה בחירות הפרט".
"נדאג שמוסדות הדמוקרטיה ימשיכו לתפקד. בתי המשפט לא ייסגרו והכנסת תמשיך למלא את תפקידה בפיקוח הדוק על כל החלטות הממשלה", סיכם. "דמוקרטיות חזקות נבחנות בשעת משבר, ואנחנו נצלח את המבחן הזה".
בהמשך דבריו הודיע השר כי בכוונתו להקים ערכאה שיפוטית חדשה – בתי משפט שלום לעניינים מינהליים.
"השבוע נוציא לדרך רפורמה משמעותית נוספת: אפיץ היום את טיוטת החוק שיקים ערכאה שיפוטית חדשה בישראל - בתי משפט שלום לעניינים מינהליים", הכריז. "המהלך שגובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר וצוותה, בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט, ישלים את תהליך בניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, במתכונת דומה לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים".
"בדומה למדינות אירופה, ובמרכזן גרמניה וצרפת, גם בישראל תהיה מערכת נפרדת של בתי דין מנהליים, בעלת שלוש ערכאות, וכך למעשה יושלם המודל החדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון, שיחליף את המודל המנדטורי שהיה נהוג עד שנת 2000, ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מנהליים בעיקר בפני בג"ץ".
"המהלך ישפר באופן משמעותי את השירות לאזרח, ייעל את המערכת ויפחית את העומס המוטל היום על בג"ץ ועל בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים. העברת סמכויות לבתי משפט שלום תגביר את הנגישות של ערכאות מנהליות לציבור ותוזיל את העלויות הנלוות. היא תאפשר העברה של עניינים מנהליים מבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי, ותביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות של שופטים בתחום המשפט המנהלי".