השר איציק שמולי בנה את הקריירה הפוליטית שלו באופוזיציה המתישה סביב ערכים סוציאל־דמוקרטיים, שאותם הוביל עוד כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית במחאה החברתית של 2011. אולם את הפסגה הגבוהה ביותר בקריירה שלו, כשר העבודה והרווחה, כבש לא בעידן של חילופי שלטון, אלא תוך כדי עידן ראש הממשלה בנימין נתניהו הבלתי נגמר. אותו ניאו־ליברל קלאסי, שלא רק שהוביל מדיניות הפוכה לחלוטין לזו ששמולי מאמין בה, אלא גם מגדף, מזלזל ומכה בערכים ששמולי דוגל בהם בכל הזדמנות.
"הממשלה הזאת אינה ממשלת החלומות שלי, אבל אני חושב שבסופו של דבר, כשאתה נמצא בפוליטיקה, אתה צריך לשאול את עצמך מה הדבר הנכון לעשות", הוא אומר. "אני מודע לאכזבה ולכעס שיש בקרב רבים, אך גם לתמיכה בנו בצעד הזה מצד רבים אחרים. מנקודת מבט לאומית וממלכתית, נוכח הנסיבות שבהן שלוש פעמים הגוש שלנו לא הצליח להרכיב ממשלה ומשבר הקורונה שהתרגש עלינו, זה היה הדבר הנכון לעשות.
"הממשלה הזאת גורמת לי כאבי בטן כמעט על בסיס יומי. אולם בעת משבר בריאותי וכלכלי לצד קיטוב חברתי, מתיחות ביטחונית בגבולות ומשבר פוליטי, אין אזרח אחד שחושב שנכון עכשיו ללכת לבחירות. זה מוטרף לחלוטין. ההחלטה להיכנס לממשלה הייתה קשה, אבל נכונה ושקולה".
מה קרה לשמאל הציוני? תחת הדה־לגיטימציה של נתניהו הפך השמאל כמעט למילה גסה. עד כדי כך שצעירים לא מכירים עוד את קיומו של השמאל כתנועה ציונית ונבחרי ציבור בורחים מהזיהוי עמו. האם אתה עדיין, בגלוי ובמוצהר, חלק מהשמאל הציוני?
"בהחלט כן. עם ארבעה סימני קריאה. שמאל ציוני זה אומר ביטחון ושלום, אמונה בסוציאל־דמוקרטיה, וצמיחה שלצדה חלוקת משאבים הוגנת. זה אומר דמוקרטיה, זכויות אדם, ובית משפט עליון עצמאי וחזק. ואני שמאל ציוני. בסופו של דבר, ברמת התוצאות כרגע, היינו במקום שבו אוטוטו הכריזו על סיפוח שטחים ביו"ש, ומה שהחל כמהלך מסוכן שיכול היה לדחוף את ישראל לתהום ולהצית תבערה באזור, מסתיים בהסכם נורמליזציה עם מדינות חשובות באזור וללא שום סיפוח.
"זה לא קרה בזכות הימין בממשלה וזכורה כוונתו המקורית של נתניהו. העובדה שהעבודה וכחול לבן נמצאות בממשלה אפשרה לנתניהו להיענות ללחץ האמריקאי לממש את האופציה המדינית במפרץ הפרסי ולהעדיף את הערוץ הזה. קורה פה משהו שתואם את מדיניות השמאל בסופו של דבר. בני גנץ יכול להיות ראש ממשלה מצוין, אבל בהתאם להסכם הקואליציוני נתניהו הוא כרגע ראש הממשלה, ואם הוא מיישם חלק מתפיסות העולם שמתאימות לאג'נדה שלי, אני לא מצטער על זה".
"שינוי כיוון טוטאלי"
ושמולי לא מדבר רק על סדר היום המדיני השמאלי שנתניהו מתפאר בו, אלא גם, ובעיקר, על המדיניות הכלכלית־חברתית השמאלית שהוא מוביל בממשלה בעידן משבר הקורונה.
"רק לאחרונה התנענו מחדש את מימושו המלא של חוק העלאת קצבאות הנכים, חתמנו הסכם היסטורי לשיפור מעמדם של העובדים הסוציאליים, ושילשנו את התמיכות בעמותות הסיוע", הוא אומר. "יש שינוי כיוון טוטאלי בתקצוב השירותים החברתיים במסגרת התוספות התקציביות שאישרה הממשלה. אני יושב מול ראש ממשלה ושר אוצר שאינם מהמפלגה שלי ובוחן את הדברים במבחן התוצאה.
"אני בפוליטיקה כדי להשפיע על חיי אנשים שאין להם קול אחר סביב שולחן מקבלי ההחלטות. בחלק גדול מהמקרים אני מצליח היום לגעת בחייהם של מאות אלפי אזרחים. אני לא נמצא כאן כדי לצבור ותק לפנסיה. אם יש לי הזדמנות להפוך שולחן בשביל האנשים האלה, אז אני אעשה את זה.
"ב־120 יום קיבלה הממשלה הזאת החלטות שדחפתי בשווי 20 מיליארד שקל. מרשת ביטחון למובטלים, דרך מענקים לאוכלוסייה המבוגרת ועוד. ראש ממשלה ושר אוצר הכי אולטרה־קפיטליסטים שיש מחזירים אחרי מאבק שלי מאות מיליוני שקלים כל חודש למקבלי קצבאות קיום, שב־2003 נתניהו כשר האוצר האשים אותם בעוניים".
איך קורה שהפופולריות של פוליטיקאי כל כך מוערך ואהוד בציבור בזכות פעילותו וקבלותיו לא תורמת דבר לבית הפוליטי שהוא חלק ממנו?
"לא ויתרנו על מפלגת העבודה והיא עוד תעמוד מחדש על הרגליים. זאת, בלי להתעלם מהמשבר הקשה שנקלענו אליו בגלל כל מיני נסיבות. אני בחרתי להצטרף למפלגה הזאת והגעתי במסגרתה להישגים מאוד מרשימים. אני מאמין בבית האידיאולוגי הזה. האמנתי גם כשהיינו הסיעה השנייה בגודלה בכנסת עם 24 מנדטים, וגם היום.
"אני מזכיר שגם ב־2012, אחרי שאהוד ברק פיצל את הסיעה, היינו אפס מנדטים בסקרים. זה לא סוד שכשנכנסתי לפוליטיקה, וגם במהלך השנים מאז, היו הרבה מאוד אופציות והצעות אחרות. אבל בסוף אני שלם, אז והיום, עם האמונה בערכי מפלגת העבודה של שלום וביטחון, ניהול הכלכלה והשמירה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. זה מה שצריך כדי להוביל את ישראל ברמה הלאומית לחוף מבטחים".
לאן המצב הפוליטי הנוכחי לוקח אותך?
"כל כולי נמצא במשבר הקורונה ובטיפול בצד הכלכלי שלו. ברור שמתגנבות מחשבות על העתיד, כי אנחנו אנשים פוליטיים בסופו של דבר. אולם כל המשאבים שלי מופנים כרגע לטיפול במשבר. אני מסתכל על ההספק רק ב־100 הימים הראשונים של הממשלה, ומאמין שככל שאספק עוד תוצאות טובות במישור הלאומי, זה יקרין גם על המישור הפוליטי.
"אבל אני לא עוסק עכשיו בסידורי העבודה לכנסת ה־24. אם הייתי רוצה רק לשמור על המקום שלי, לא הייתי עושה את הצעד הזה, משום שידעתי היטב שבהחלטה שקיבלתי יש הרבה מאוד סיכון פוליטי ושהיא תגרור הרבה מאוד ביקורת. במשבר חברתי שכמוהו לא הכרנו מאז מלחמת יום הכיפורים יש לנו השפעה לא מבוטלת".
יש לכם משבר אמון עם חלק גדול ממצביעי העבודה וכחול לבן, שרצו בהחלפת השלטון וקיבלו אתכם כחלק ממנו, תחת ראש ממשלה שנאשם בפלילים.
"בין הברירות ללכת לבחירות רביעיות, תוך כדי המגיפה והמשבר הכלכלי, לבין הקמת ממשלת חירום, אני חושב שקיבלנו את ההחלטה הנכונה. יש גם הרבה תועלות בכך. אנחנו עם יד אחת על ההגה ועם רגל אחת על הברקס. במדיניות החברתית־כלכלית שילשנו את התקציב לביטחון תזונתי, הכפלנו את התקציבים למאבק באלימות במשפחה, לקשישים בודדים ולתמיכה בנוער בסיכון. אלה דברים שבסוף הם חלק ממדיניות שאנחנו מובילים.
"אבל אני אומר באופן ברור - לא תהיה משוואה שבתמורה להישגים בצד הכלכלי־חברתי אנחנו מקפלים את הדגלים של שלטון החוק והדמוקרטיה ואת הדגל המדיני. נמשיך לבלום מתוך הממשלה כל מהלך שנועד לקעקע את בית המשפט העליון ולהלך אימים על שומרי הסף. אנחנו נהיה חומה בצורה ולא ניתן לקדם מהלכים שעלולים לדחוף את הדמוקרטיה שלנו לתהום. נכנסנו לממשלה כדי לטפל במשבר הקורונה. הליכוד מתעסק לפעמים בכל מיני דברים אחרים, והם צריכים להחליט מה יותר מעניין אותם - לרדוף חוקרים, פרקליטים ושופטים, או לטפל בחולים, במובטלים ובבעלי העסקים".
אות ניצחון
הזכרת את ההישגים שלך כשר בהשגת תקציבים למטרות שאתה מוביל ולציבורים שאתה מייצג. אבל מדובר בתוספות תקציב עד סוף השנה, במסגרת זמנית ולא בבסיס תקציב מדינה מאושר, שעדיין לא קיים, בין היתר מסיבות פוליטיות ואישיות של ראש הממשלה. הראשונים שנפגעים מהיעדר ודאות כלכלית ויציבות שלטונית הם השכבות החלשות, שנתמכות בתקציבים הללו.
"אני מאוד מצר על העובדה שאורך חייה של הממשלה הזאת נקבע מיום ליום ושהיציבות עדיין לא הושגה בתוכה, בזמן אירוע כאוטי כמו הקורונה. אבל גם בנסיבות הללו צריך להעריך את העובדה שמה שלא עשו בממשלות שהיו יציבות והומוגניות, אנחנו עושים עבור אוכלוסיות הרווחה בממשלה הזאת. תחת הנסיבות הבלתי אפשריות הללו מדובר במהלכים משמעותיים מאוד.
"אני מזכיר שבתחילת המשבר האוצר התנגד לתשלום דמי אבטלה לאנשים שהענפים שלהם נמחקו ונסגרו מקומות העבודה שלהם. מי שהוביל מהלך בממשלה והכריע לכיוון של הארכת דמי אבטלה, מענקים מיוחדים לעובדים בגיל פרישה וביטול קיזוז קצבאות קיום מדמי אבטלה, זה אני".
טוב, זכורה העקיצה של נתניהו לעברך בישיבת ממשלה, שאתה שר "צעיר ונמרץ" מדי.
"כל הערה או התקפה שנזרקת לכיווני מהצד השני, אני אוסף ועונד כאות ניצחון על דש הבגד שלי. זה אומר שעשיתי משהו נכון. מה שאנחנו צריכים לעשות כמשרד עבודה ורווחה הוא לזכור שהאחריות שלנו במשבר היא כפולה - גם לספק רשת ביטחון לישראלים שנפלטו לחל"ת ונשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים, וגם לעשות את המהלכים הנדרשים כדי להחזיר את המשק לתפקוד. זה אומר בין היתר הכשרות והסבות מקצועיות".
כדי שזה יקרה הממשלה צריכה לתפקד. האם אתה ויו"ר מפלגתך שר הכלכלה עמיר פרץ, שאחראי על שירות התעסוקה, עובדים טוב ביחד? האם סופרים אתכם במשרד האוצר? שהרי ישראל כ"ץ רוצה להקים זרוע תעסוקה באוצר במקום זרוע העבודה במשרדך, האמונה על ההכשרות המקצועיות.
"עמיר ואני עובדים טוב ביחד ובסוף צריך לבחון את הדברים במבחן התוצאות ולא במבחן הרכילויות. אם היו אומרים לי לפני 100 יום שאצליח לתת מיליארדי שקלים לרשתות הביטחון הסוציאליות, בניגוד למדיניות ה'אני מאמין' של הצד השני בממשלה, הייתי חושב שזה תרחיש אופטימי מדי. אבל הצלחנו, ואני לא מצטער על זה".
אתה נושא באחריות קולקטיבית, כחלק מממשלת ישראל, למשבר האמון הקשה בין האזרחים לממשלה על אופן ניהול משבר הקורונה. האזרחים כבר עייפים מלהבדיל ביניכם ורואים רק את הכאוס בניהול המשבר. האחריות היא של כל 33 שרי הממשלה.
"האחריות היא קודם כל על ראש הממשלה, שצריך להחליט, כפי שאנחנו החלטנו כשנכנסנו לממשלה על העדיפות העליונה והיחידה לטיפול במשבר. יש כל כך הרבה תחומים שבהם יש לנו מחלוקות עם הליכוד, אבל החלטנו לשים אותן בצד כדי לטפל במשבר הבריאותי והכלכלי.
"הליכוד וראש הממשלה צריכים להחליט שהם איתנו באותה המשימה. עד כה זה לא בדיוק המצב וזו הסיבה לחוסר היציבות. נכנסנו לממשלה בידיים נקיות. בצד הבריאותי יש כרגע פרויקטור מעולה, וצריך לתת לו ולאנשי המקצוע לעבוד. במקום שבו יש אחריות צריכה להיות גם סמכות וככלל, המתווה שפרופ' רוני גמזו חותר אליו מאזן בין הצרכים.
"בצד הכלכלי, כל מי שלא יכול לחזור לתעסוקה או ללכת להכשרה, הממשלה חייבת להמשיך לספק לו את רשת הביטחון ואני אעמוד על זה - לצד הכשרות ושינוי מודל החל"ת, שתוקע אותנו עמוק בתוך הבוץ. זאת דוגמה לשיתוף פעולה ביני לבין פרץ. שנינו דוחפים קדימה את מודל סבסוד השכר ("המודל הגרמני" - י"ב).
"בגלל קיבעון מחשבתי באוצר נתקעים עם מודל החל"ת, שלכולם ברור שהיה מתאים לתחילת המשבר, אך חייבים לעשות בו התאמות. לספק רשת ביטחון תוך כדי הנעת המשק קדימה ושימור העובדים. לא בכדי 26 מדינות במערב כבר נקטו מהלך כזה. זה עולה פחות למדינה, זה משתלם למעסיקים ולעובדים וצריך ללכת לכיוון הזה".
שגריר הקהילה
בנושא אחר. מה יש לך, כשר הרווחה וכאבא צעיר וגאה, לומר לזוגות חד־מיניים ולגברים יחידנים חסרי אמצעים כלכליים על ישיבה בקואליציית חרדים, שלעולם לא תאפשר את תיקון חוק הפונדקאות? האם תתאפשר אי־פעם בישראל הורות להט"בית מהליך פונדקאות בארץ?
"הילד שלי הוא הניצחון הכי גדול שלי בחיים, וגם בתקופה הלא קלה הזאת הוא מקור בלתי נדלה לאושר, לשמחה ולאנרגיה. תמיד כשאני איתו
אני מזכיר לעצמי שיש קהילה שלמה, שרובה המכריע לא יכולה להרשות לעצמה פונדקאות בחו"ל, ושהחלום של אנשים לממש את הזכות הטבעית שלהם להורות חייב להתגשם בישראל. יש פסיקה ברורה של בית המשפט העליון, שלפיה עד מרץ 2021 חייב להיות תיקון של חוק הפונדקאות בישראל, שיסיים את האפליה כלפי הקהילה הלהט"בית.
"הדבר הזה לא נתון לפרשנות ולא לרצון של אף גורם פוליטי. אין מפלגה שהיא מעל החוק והפסיקה, וזה נכון גם במקרה הזה. גם מהמקום הזה אני ממשיך להיות שגריר ונציג מחויב של הקהילה הלהט"בית. כבר נפגשתי במסגרת התפקיד הנוכחי שלי עם ראשי ארגונים בקהילה, כדי לבדוק איתם איך נקדם באמצעות המשרד מדיניות יותר פרו־להט"בית. אני מתחייב לא רק לאמפטיה, אלא גם לתוצאות בתחומי האחריות של משרדי".
אם יתאפשר לך להשלים תקופת כהונה מלאה, איזו מדיניות תוביל?
"דווקא בתקופה הזאת הממשלה חייבת ללכת למדיניות הרבה יותר מרחיבה בצד הכלכלי־חברתי. אם ה'פייננשל טיימס', שהוא הגורו של האולטרה־קפיטליסטים בעולם, כבר מדבר על זה שצריך ללכת למודל של הרחבה תקציבית כי משהו בחוזה בין ממשלות הימין הקפיטליסטי לאזרחים נשבר, אז קרה כאן משהו. במשבר הזה מאות אלפי מובטלים, עשרות אלפי בעלי עסקים שנשבר מטה לחמם ואלפי חולים בסוף נשאו את עיניהם למדינה, למוסדות שלה, לנבחרים שלה, לרשת הביטחון הסוציאלית. לא לרפואה הפרטית, שיש לה מקום אבל היא לא תחליף למדינה.
"מה שצריך לקחת מזה בתיקון המדיניות החברתית הוא להרחיב את רשת הביטחון, ולהטמיע את הערבות ההדדית בין הממשלה לאזרחיה בתוך השיטה הכלכלית. עוד לפני הקורונה החברה הישראלית היא סיפור הצלחה. אולם בגלל שיעורי עוני פנומנליים ופערים חברתיים אדירים, יש יותר מדי ישראלים שלא מוצאים את עצמם בסיפור ההצלחה הזה. אם בגלל שכר נמוך מאוד, אם בגלל חוסר ביטחון תעסוקתי. כך שהאתגר המרכזי שלי הוא לקחת את המדיניות הכלכלית־חברתית של הממשלה ולהפוך אותה למרחיבה יותר.
"בינתיים המדיניות הכלכלית בימיה הראשונים של הממשלה קרובה הרבה יותר לזאת שאני מאמין בה מאשר לזאת שנתניהו מאמין בה. היעדים שלי לתקופת משבר הקורונה הם קודם כל לוודא שאף ישראלי לא נותר מאחור. וזה כולל את הקשישים ואת הנכים, שעוד לפני הקורונה התקשו במלחמת ההישרדות. דבר נוסף הוא החזרת המשק לפעילות סבירה. אי אפשר כרגע לומר יותר מזה, בהשקעה ובשדרוג של ההכשרות המקצועיות.
"אני איש ביצוע ואני כאן כדי לבצע. דווקא כיוון שהממשלה תלויה על בלימה, אני מנסה שכל יום שלי במשרד העבודה והרווחה יהיה כמו שלושה ימים. להוביל כמה שיותר מהלכים. יכולתי לכנס מסיבות עיתונאים על כל הישג, אבל אני כאן כדי לעבוד. אני פה בשביל כל אותם רבבות שלא ידעו מהי לשכת הרווחה והיום מתדפקים על שעריה".
אתה לא חשוד כמי שלא אוהב קרדיט ציבורי על ההישגים שלו. כרגע נדמה שאתה זהיר, ושלא כהרגלך משאיר את הבמה מבחירה לשר האוצר ולראש הממשלה.
"אני אכן לא ביישן, אבל אני מתרכז כרגע בביצוע. אני נרדם טוב בלילה אחרי דיוני התקציב, כי אני יודע מה הייתה תרומתי המכרעת ובזה אני נמדד".
ואם ראש הממשלה יביא לפירוקה ללא העברת תקציב ל־2021?
"אני כן מאמין ומקווה שנצליח לייצב את הקואליציה, כי בחירות הן תסריט בלהות למדינה, מעבר לפוליטיקה. נכנסנו לממשלה כדי להתמודד עם המשבר הזה, ואם איש אחד יחליט שהולכים לבחירות, אני מאמין שהעם יבוא איתו חשבון, כי מדובר בצעד מופקר. כל עוד אנחנו בממשלה, האג'נדה של פגיעה במערכת המשפט ובשומרי הסף תיעצר, והזכות להפגין גם נגדנו היא זכות יסודית שתמשיך להישמר.
"בגל הראשון בתקופת ממשלת המעבר היינו מקבלים כל ערב הצהרה לאומה בסגנון קוריאה הצפונית. עכשיו זאת ממשלה פריטטית ואני לא משרת איש מסוים, אני משרת את הציבור. ממשלות אחדות קמות כדי לטפל במשברים לאומיים. האם הביצועים של הממשלה הזאת מספיק טובים עד כה? אני חושב שלא. אנחנו צריכים להשתפר בהחלטות שאנחנו מקבלים, בעיקר בצד הבריאותי".
לסיום, מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"ברמה הלאומית שנתגבר על המגיפה הבריאותית והכלכלית ונצא מהמשבר כחברה אחת, שגילתה במשבר הזה מחדש את הסולידריות, עוד הסכמי שלום והמשך הגנה על הדמוקרטיה שלנו. ברמה האישית - את הרחבת המשפחה שלנו. בסוף זה הניצחון ומקור השמחה הכי גדול בחיים, ילדים, ואני רוצה שכמה שיותר מקהילת הלהט"ב יוכלו לממש את החלום הזה".