ח"כ מיכל קוטלר וונש נבחרה מטעם כחול לבן, אך שורשיה נעוצים בליכוד

היא כנראה חברת הכנסת היחידה שיכולה לספר ששיחקה מחבואים במסדרונות הכנסת עם אריאל שרון, ושהתכבדה בשוקו ובעוגיות מידי עליזה בגין, רעייתו של ראש הממשלה השישי מנחם בגין. כל זה היה בזכות אמא שלה, אריאלה זאבי, שהייתה במשך 13 שנים מזכירת סיעת גח"ל בכנסת ועבדה לצדו של מנהיג חרות ואחר כך יו"ר הליכוד, מנחם בגין, גם בימי המהפך של 1977 שהביא אותו לראשות הממשלה, ובימי קמפ דיוויד והסכם השלום עם מצרים.

"יום אחד חיכיתי לאמי שתבוא לאסוף אותי מהקונסרבטוריון שהיה צמוד למעון ראש הממשלה בבלפור, אך היא איחרה להגיע", מספרת חברת הכנסת הטרייה בשורות כחול לבן. "ניגשתי למאבטח בכניסה לבית ראש הממשלה, סיפרתי לו שאני הבת של אריאלה ושאמא מאחרת. הוא הכניס אותי פנימה. עליזה בגין נתנה לי שוקו ועוגיות, ועד שאמא הגיעה ניגנתי לה על הפסנתר יצירה של בטהובן".

מיכל קוטלר־וונש (50) לא שוכחת את ליל המהפך. היא, ילדה בת 7, ישבה אז במזנון הכנסת לצדה של ח"כ אסתר רזיאל־נאור. "לא הבנתי עד כמה הלילה הזה היה מתוח", היא מודה. "כשחיים יבין הכריז בערוץ היחידי שהיה אז על המהפך, כולם פתחו בריקודים ספונטניים".

מה בגין היה חושב על הליכוד של היום?
"קטונתי לדבר בשמו. אנחנו חוטאים לפרסונליזציה של הפוליטיקה. מסגרת מפלגתית היא לא פרסונלית. השאלה לא מי מנהיג אותה, אלא מה הערכים שמובילים אותה. כך שזה לא בגין האיש, אלו הערכים של בגין שלאורם גדלתי, של אחדות העם ולכידות בלתי מתפשרת. אין לנו פריבילגיה לא להפנים את הערכים הללו".

הקטלוג לא תופס

ב־19 ביוני השנה נכנסה קוטלר־וונש לכנסת ה־23 במקום השר אלון שוסטר, שפינה לה את מקומו במסגרת החוק הנורווגי. דרך מהירה עבור דמות לא מוכרת שהצטרפה לפני שנה לפוליטיקה הארצית בשורות מפלגת תל"ם של משה (בוגי) יעלון. את יעלון הכירה מעמותת מנהיגות אחרת. לדבריה, עם הקמת המפלגה בינואר 2019 היא השתתפה בכתיבת פרקים במצעה, ועם הקמת כחול לבן, שתל"ם הייתה חלק ממנה, שובצה במקום ה־46.

לאחר שגדי יברקן מתל"ם עבר - יש יגידו ערק - לליכוד, הוקפצה קוטלר־וונש למקום ה־36 ברשימה. בעקבות החלטתו של יעלון לפרוש מכחול לבן עם הצטרפותה לקואליציה, היא החליטה לנטוש את תל"ם ולהצטרף לסיעת חוסן לישראל של בני גנץ.

"הצטרפתי לתנועה לאומית ממלכתית מתוך הכרח לאחות את הקרעים ולא להשתתף בפילוג. לכן כשבוגי קרא לחיבורים, קודם לחוסן לישראל ואז ליש עתיד, זה היה לי טבעי", הסבירה את המהלך לאחר הפילוג. "אני עדיין רואה עצמי כתל"ם בתוך כחול לבן, ומצטערת שיש עתיד ותל"ם בחרו לפרק את המפלגה".

איך היחסים שלך כיום עם בוגי יעלון?
"שלום שלום. אנחנו לא ממש בקשר. ניסיתי עד הרגע האחרון לשכנע אותו להישאר בתוך כחול לבן".

יו"ר המפלגה החדשה שלך, בני גנץ, זוכה לקיתונות של ביקורת כעת.
"אני סומכת על ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון גנץ, בהתנהלות מול הליכוד בימים אלה. מה שמוביל אותו בקבלת ההחלטות לאורך כל הדרך הוא המחויבות לכלל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדל. ההחלטה להיכנס לממשלת האחדות התקבלה אל מול מציאות של שלוש מערכות בחירות ובצל משבר הקורונה. הובלה לבחירות רביעיות בשיא משבר בריאותי־כלכלי־חברתי, מהגדולים שידעה ישראל, היא חסרת אחריות. בעת הזו נדרשת הנהגה ממלכתית, מחברת ושקופה, המונעת אך ורק מהאינטרס הציבורי ומאפשרת תפקוד ותכנון ארוך טווח אשר ייצרו אמון וודאות בתקופה מאתגרת. בכל ועדה שבה אני יושבת אני מגלה עד כמה חשובה נוכחות נשות ואנשי כחול לבן בקואליציה - דווקא עכשיו. כחול לבן היא האיזונים והבלמים במציאות מאתגרת ואל מול המשברים השונים שחווה החברה הישראלית".

מה דעתך על החלטתו של חברך למפלגה, אסף זמיר לפרוש מהממשלה?
"אני מכבדת את דעותיו של אסף וגאה להשתייך למפלגה שבה אפשרי ולגיטימי להשמיע מגוון של דעות, למרות שאינני שותפה לביקורת שהשמיע".

בכירי המפלגה הציבו אולטימטום - העברת התקציב או בחירות.
"האולטימטום הזה הוא למעשה מימוש ההסכם הקואליציוני שהיווה ומהווה את המנגנון לקיום ממשלת האחדות. מעבר לעובדה שכמשפטנית אני מתעקשת שהסכמים צריך לקיים, קיום סעיפי ההסכם - העברת תקציב 2021, קיום התקנון ותפקוד הממשלה, מינוי תפקידי מפתח בכירים ועוד - הם התנאים למימוש חובותינו כלפי הציבור הישראלי".

הסקרים האחרונים לא מנבאים טובות למפלגת כחול לבן, שמתרסקת למספר חד־ספרתי של מנדטים, ויש התוהים אם בכלל תעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות.

איפה נראה אותך בבחירות הבאות?
"אהיה בכחול לבן. אני מאמינה שבכוחו של גנץ לאחות את הקרעים והשסעים המעמיקים, המאיימים על חוסנה הפנימי של החברה הישראלית. משבר הקורונה הפנה את הזרקור לאתגרים רבים המבעבעים מתחת לפני השטח, ועם חשיפתם ישנה הזדמנות וחובה לזהות ולמצות את השינויים הדורשים טיפול הוליסטי בכשלים השונים".

נפתלי בנט ומפלגת ימינה לא קורצים לך?
"כולם מדברים עם כולם. יש פניות כל הזמן. אני מחויבת לשלטון החוק ולממלכתיות. מפלגה שקוראת להחריב ב־D9 את בית המשפט העליון ואת בג"ץ לא מדברת בשפה שלי. זה לא אומר שאני לא בעד תיקונים ואיזונים, אבל לא בעד להחריב את המוסדות האלה. יצאנו לדרך לשנות את השיח ולהוות אלטרנטיבה, ולא לאמץ את השיח הזה".

יש אפשרות שאת שינוי השיח תיאלצי לעשות מחוץ לכנסת.
"אני לוקחת את זה בחשבון, אבל זה לא מעסיק אותי. אני לקראת סיום מחקר דוקטורט שהקפאתי עם הכניסה לכנסת, על חופש הביטוי בקמפוסים אוניברסיטאיים בחו"ל ואיך זה משפיע על הארץ. עסקתי גם במעמד המשפטי של ישראל ובמאבק להחזרת השבויים והנעדרים בזירה הבינלאומית. אלו נושאים שאמשיך לעסוק בהם אם לא אבחר לכנסת".

כמי שהגיעה מתל"ם את ניצבת כיום באגף הימני־נִצי של כחול לבן?
"כל הקטלוג הזה של פעם כבר לא תופס. באתי מבית ליכודי, ותפיסת עולמי מייצגת את הממלכתיות שאני מחויבת לה. אחריות כלפי כלל אזרחי ישראל, מורשת מנחם בגין".

לאחרונה עלית לביקור בהר הבית, ואחד הביקורים הראשונים שלך כחברת כנסת היה באפרת. זה בעצם כרטיס הביקור האידיאולוגי שלך?
"להר הבית עליתי ממקום של זכויות האדם. אני מאמינה שזכות הפולחן שלי היא לא פחותה משל כל אדם אחר, מוסלמי או נוצרי. אני רואה עצמי ימנית פרגמטית וגם ימנית ליברלית במונחים של זכויות אדם".

אם כך, מה התפיסות המדיניות־ביטחוניות שלך?
"אני מאמינה בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בגבולות בטוחים עם ירושלים מאוחדת, כשהגבול המזרחי במובן הרחב ביותר עובר בבקעת הירדן. מאוד נוחה לי האמירה של כחול לבן שבכל מקרה לא ערבים ולא יהודים יפונו מבתיהם בכל הסדר מדיני עתידי".

סיפוח?
"הוויכוח סביב השאלה כן סיפוח או לא סיפוח הסיט את תשומת הלב מהדבר החשוב ביותר. שינוי הפרדיגמה המתבקש כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהסכם עם איחוד האמירויות - קודם כל הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לדברי ח"כ קוטלר־וונש, היא תומכת בתוכנית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "בכללותה", בלי לרדת לרזולוציות של "איפה יעבור כביש כזה או כביש אחר".

שתי מדינות לשני עמים?
"אני לא מגדירה שתי מדינות, אלא קודם כל שתי ישויות שמכירות זו בזו ושזכותן לחיות בביטחון לא מוטלת בספק".

אפשר לקרוא לך אבא?

את תפיסותיה הפרוגרסיביות בדבר זכויות האדם קיבלה קוטלר־וונש מבעלה של אמה, פרופ' ארווין קוטלר, מי שהיה שר המשפטים של קנדה, מומחה למשפט בינלאומי ופעיל זכויות אדם בעל שם. את אביה הביולוגי היא לא מכירה. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנה, ואמה גידלה אותה לבד. "הקשר עם האב הביולוגי נותק ולא היה קיים אף פעם", היא אומרת. "הוא לא מילא את מחויבותו כהורה ולא מעניין אותי בכלל. אני אדם פרגמטי".

יש האומרים שהרומן בין אמה, המזכירה המיתולוגית של סיעת הליכוד, לבין הפרופסור הנודע מקנדה ניצת במסדרונות לשכת ראש הממשלה בירושלים, כשנה לאחר המהפך. "אבא היה אז פעיל מאוד בזירה הבינלאומית בכל הקשור לזכויות האדם", היא מספרת. "הוא סייע לאסירים פוליטיים ידועי שם בעולם, בהם נלסון מנדלה ואנדריי סחרוב, והיה שותף מרכזי בפעילות הבינלאומית לשחרור של אסיר ציון נתן שרנסקי".

כמומחה לזכויות אדם, הכין קוטלר תיק משפטי למען שחרורו של שרנסקי מהכלא הסובייטי וניהל בבירות העולם מאבק למען שחרורו. במקביל הוא פעל רבות למען יהודי סוריה. "יום אחד הוא הגיע ארצה נסער, וביקש להתקבל בדחיפות אצל ראש הממשלה כדי לדבר על מצבם של יהודי סוריה", היא מספרת. "אמרו לאמא שלי שיש בחוץ משוגע קנדי אחד, יהודי, שטוען שהגיע מדמשק, ושהוא רוצה לפגוש את בגין ולדבר איתו על יהודי סוריה ועל אנטולי שרנסקי".

באותה שנה כבר הלכה האם בעקבות אהבתה לקנדה, ואיתה מיכל, שהייתה אז בת 8. "בהתחלה נמנעתי מלקרוא לו אבא, עד שאחותי גילה נולדה", היא מספרת. "הייתי אז בת 9. שאלתי את ארווין 'גם אני יכולה לקרוא לך אבא?', והוא ענה 'בוודאי' בעיניים דומעות. הוא מאוד־מאוד התרגש".

המעבר לא היה פשוט לילדה שלא דיברה את השפה. "בששת החודשים הראשונים לא פתחתי פה", היא אומרת. "לא ידעתי אנגלית וגם לא ידעתי איך להשתלב בחברה". גם מזג האוויר הקשה הפך את המעבר למאתגר. "הייתי ילדה מהציונות הדתית שלבשה תמיד שמלות. במטוס אמא אמרה לי 'מיכלי, בקנדה כל כך קר שלפעמים תצטרכי ללבוש מכנסיים'. פרצתי בבכי", היא נזכרת.

קוטלר־וונש נשארה בקנדה עד לסיום הלימודים בתיכון הקנדי. בגיל 17 נרשמה למכינה לתלמידי חו"ל בבית גולדשמידט בהר הצופים לתוכנית חד־שנתית. "הכוונה שלי הייתה ללמוד שנה בישראל, ואז לחזור לקנדה ללימודי רפואה", היא מודה. "אבל אז החלטתי שמה שנכון עבורי הוא להתגייס לצה"ל". המעבר הזה הפעם היה עבורה קל יותר, "כי הוא היה חדור אמונה", היא מסבירה. ההורים, שנדרשו לחתום על אישור עבורה, דאגו אבל לא היו מופתעים מהחלטתה. "הציונות והמחויבות למדינת עם ישראל ולעם היהודי זרמו בעורקינו, והזהות היהודית שלנו הייתה עוגן מאוד משמעותי", היא אומרת.

בצה"ל שירתה בבה"ד 12 ועשתה את כל המסלול - עד לתפקיד מ"פ. "שירתּי כמעט שלוש שנים, כאשר את החלק האחרון של השירות עשיתי במסגרת שירות סדיר נוסף", היא אומרת. "זה היה לקראת מלחמת המפרץ, והתפקיד שלי היה לחלק מסיכות אב"כ לאזרחים". עם שחרורה החליטה ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. במהלך התואר הראשון התמחתה אצל השופטת מרים נאור בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר מכן עבדה במשרד המשפטים בתחומי ייעוץ וחקיקה וריכזה מטעם המשרד את ועדת הקודיפיקציה האזרחית בראשות השופט אהרן ברק, וכן עבדה כעורכת דין במגזר הפרטי.

עם תום לימודיה חזרה לקנדה וסיימה תואר שני במשפטים באוניברסיטת מקגיל, שם כיהן אביה כמרצה בכיר למשפט חוקתי. בינתיים גם הספיקה להינשא לרפי וונש, במקור קיבוצניק מצרעה ("ניהל את הרפת"), רואה חשבון במקצועו ואיש עסקים. לזוג ארבעה ילדים, שלושה מהם נולדו בקנדה. ב־2010 חזרה המשפחה לארץ. "המעבר היה קשה", היא מודה. "לילדים היה משבר אבל הם צלחו אותו באומץ רב. כחברה בוועדת העלייה והקליטה אני מכירה על בשרי את המשבר שעוברים מהגרים".

בתחילה ניהלה קוטלר־וונש את קשרי החוץ הבינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצליה ושימשה כחברת הוועד המנהל בעמותת צו פיוס. כמו אביה גם היא עסקה בזכויות אדם ואזרח, והייתה חברה בצוות המשפטי המייעץ למשפחתו של הדר גולדין בהליכים המשפטיים להשבתו מידי חמאס.

הוריה נותרו בקנדה. אביה בן ה־80 פרש מהפרלמנט הקנדי והקים ארגון זכויות אדם על שם ראול ולנברג, חסיד אומות העולם. לדבריה, הוא "מייצג את הקולות שאין להם קול". אמה מעורבת בקהילה היהודית ובפעילויות הקשורות לישראל. "בדרך כלל הם מגיעים לביקור כמה פעמים בשנה, אבל מאז תחילת הסגר הם ספונים בביתם ומתקשרים איתנו בזום", היא מספרת.

עסקה לא רעה

מצוקת חברי כנסת בסיעה מרובת שרים הביאה לכניסתן של ארבע חברות כנסת חדשות במקום שרים שפינו את מקומם במשכן במסגרת החוק הנורווגי. וכך, מירכתי הרשימה מצאה עצמה חברת הכנסת הטרייה עומדת בראש ועדה בכנסת - הוועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול.
במסגרת תפקידה היא מבקשת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בנושא הלגליזציה, שאותו מובילים ח"כ שרן השכל וח"כ רם שפע. לדבריה, החלטות על מהפכה בתחום צריכת הקנאביס אסור שיתקבלו בחופזה ויש ללמוד מניסיונם של אחרים. על כן קיימה לאחרונה דיון בוועדה בראשותה בהשתתפות ג'ורג' בראושלר, התובע המחוזי של מדינת קולורדו בארצות הברית, שהייתה הראשונה שהחלה בלגליזציה של שוק הקנאביס.

בראושלר סיפר בדיון כי קולורדו לא הייתה מוכנה דיה למהפכת הקנאביס, ולדבריו הכניסה למהלך ללא הכנה מוקדמת גרמה בין היתר לעלייה באלימות וגם לעלייה בתאונות הדרכים. "הבנו מקולורדו ומקנדה שאיסוף הנתונים הוא צורך חיוני, ולכן בישראל חייבים תוכנית מסודרת כי אחרת התהליך ייכשל", היא מסבירה. בנוסף, היא חברה בחמש ועדות אחרות, בכלל זה ועדת החוקה חוק ומשפט, ועדת הקורונה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וגם ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה.

לצד הפעילות בוועדות זכתה לאחרונה ח"כ קוטלר־וונש למינוי מפתיע - הנציגה הרשמית של הכנסת בכל הקשור לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - ICC.העיתוי אינו מקרי. ערב המינוי החליט בית הדין בהאג לדחות את הערעורים בנוגע לחקירת אירועי המרמרה מ־2010, אבל הוא צפוי לקבל בקרוב החלטה בעלת השלכות מדיניות ומשפטיות דרמטיות על מדינת ישראל: האם לחקור "פשעי מלחמה" של ישראל בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה.

"במקרה שבית הדין יחליט לחקור את ישראל על פשעים לכאוריים נוספים, בכך הוא יפעיל מוסר כפול וישמוט את הקרקע מתחת לערכים שעליהם הוא אמון להגן", היא אומרת. "חיוני שכנסת ישראל תיטול חלק בדיון המתקיים בזירה הבינלאומית יחד עם עמיתינו מרחבי העולם, על מנת לאפשר ל־ICC למלא את ייעודו, חזונו וערכיו, לטובת כולנו ובפרט אזרחי העולם הזקוקים נואשות להגנתו".

במקרה כזה, מעידה קוטלר־וונש, היא תנצל את ידיעותיה בתחום המשפט הבינלאומי, כישוריה בשפה האנגלית והצרפתית והכרת התקשורת הזרה כדי לפעול בקרב ארגונים ופרלמנטים בעולם להביא את עמדת ישראל. "במסגרת תפקידי כנציגת הכנסת אשתמש בכלי המשפט הבינלאומי ובשפת הזכויות המדוברת על ידי שאר העולם על מנת לאפשר למדינת ישראל לקום מספסל הנאשמים", היא אומרת.

בימים אלה היא חברה בכוח משימה בין־פרלמנטרי למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות, יחד עם נציגים של פרלמנטים באוסטרליה, קנדה, בריטניה וארצות הברית. ח"כ קוטלר־וונש יזמה וניהלה שימוע בוועדת העלייה והקליטה בנוגע לאנטישמיות המשתוללת ברשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק, בגוגל ובפלטפורמות נוספות.

במהלך השימוע שאל עו"ד ארסן אוסטרובסקי מהקונגרס היהודי אמריקאי את נציגת טוויטר מדוע ציוצים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחסמו והוסרו מהרשת בעקבות האדרת אלימות או מידע מוטעה - אך במקביל ציוצים של מנהיג איראן עלי חמנאי נותרו ברשת למרות עשרות תלונות על הסתה ואנטישמיות. חילופי הדברים בוועדה הפכו לוויראליים וזכו למאות אלפי צפיות.

בעקבות הדיון זומנה חברת הכנסת לראיונות בפוקס ניוז וברשתות שידור ברחבי העולם והדיווח על הדיון בוועדת העלייה והקליטה הגיע אף לעמוד הראשון ב"ניו יורק פוסט", חשיפה שוועדה בכנסת לא זכתה לה מעולם.