סוגיית הקדמת הבחירות לא יורדת מסדר היום הציבורי, ופרשנים פוליטיים רבים גורסים כי הפור כבר נפל - ובראשית 2021 יוכרז על הליכה אל הקלפי. ואולם, האם מערכת בחירות רביעית תשנה את המפה הפוליטית?
סקר שערך מכון המחקר מאגר מוחות בראשות הפרופסור יצחק כ"ץ, קובע כי גוש ימין מאוחד, הכולל את הליכוד וימינה לצד המפלגות החרדיות, מגיע לרוב של 65 מנדטים. רוב זה נשאר מובהק ויציב גם בתרחיש של כניסת מפלגת מרכז־שמאל חדשה למפה הפוליטית הארצית, בראשות ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי.
בסקר הנוכחי זוכה מפלגה בראשות חולדאי ל־7 מנדטים, ירידה של כ־4 מנדטים לעומת סקרים קודמים. הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר עם 28 מושבים ואחריה ימינה, השומרת על כוחה המתפרץ עם 20 מנדטים. מפלגות האופוזיציה יש עתיד־תל"מ והרשימה המשותפת זוכות ל־14 מנדטים כל אחת, וכחול לבן עם 9. במפלגות החרדיות, ש"ס עם 9 מנדטים ויהדות התורה עם 8. לישראל ביתנו 7 מנדטים, על פי סקר זה, ומרצ סוגרת את הרשימה עם 4 מנדטים בלבד, קרוב מאי פעם לאחוז החסימה.
ללא רשימתו של חולדאי, מתחלקים הקולות שלו בין רשימות המרכז־שמאל, ומנדט אחד עובר לליברמן. מפת הגושים נשמרת בשני התרחישים: 65 מנדטים לימין - וזאת, כמובן, אם נתניהו ובנט ישבו באותה קואליציה, בניגוד למצב כיום.
לשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, כשבפני הנשאלים עמדו שתי אפשרויות - בנימין נתניהו או נפתלי בנט - השיבו הנסקרים תשובה מוחצת. 65 אחוזים מבעלי הדעה סברו כי נתניהו הוא המתאים ביותר לכהן כראש ממשלת ישראל. 35 אחוזים היו בצד של יו"ר ימינה. התמיכה בבנט בעניין זה, מקורה בעיקר ממצביעי ימינה, לצד תומכים נוספים שהצביעו לישראל ביתנו וליש עתיד.
הסקר נערך אתמול ושלשום (רביעי וחמישי) והשתתפו בו 503 נשאלים בגילי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. גודל הטעות הסטטיסטית עמד על 4.4 אחוזים ברמת ביטחון של 95 אחוזים