אם לא יימצא מוצא של הרגע האחרון, מדינת ישראל דוהרת שוב לקראת בחירות חדשות לכנסת. לקראת אפשרות כזאת מצביע סקר מנדטים עבור "מעריב־סופהשבוע" על צמצום דרמטי של הפערים בין הליכוד בראשות בנימין נתניהו לבין מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט.
לפי הסקר שנערך על ידי מנחם לזר, מנהל פאנלס פוליטיקס, לו הבחירות לכנסת ה־24 היו נערכות היום, מפלגת הליכוד הייתה מקבלת 27 מנדטים - ירידה של 3 מנדטים לעומת סקר שנערך בשבוע שעבר, בעוד ימינה בראשות בנט הייתה עולה במנדט ומקבלת 24 מנדטים - מרחק נגיעה מהליכוד.
יש עתיד־תל"ם בראשות יאיר לפיד מתחזקת אף היא במנדט לעומת הסקר הקודם, ועולה ל־18 מנדטים. הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה משלמת כנראה את מחיר הסכסוכים הפנימיים בתוכה - ומאבדת 4 מנדטים מכוחה, לעומת הכנסת הנוכחית, ומקבלת בסקר 11 מנדטים בלבד.
כחול לבן, שמאיימת בפירוק הקואליציה אם לא יועבר בהקדם תקציב לשנת 2021, עולה אומנם במנדט לעומת הסקר הקודם ומתייצבת על נתון דו־ספרתי של 10 מנדטים, אך עדיין קשה לומר כי מדובר במגמת התחזקות של בני גנץ וחבריו המתקוטטים בינם לבין עצמם.
חלוקת שאר המנדטים נראית כך: ש"ס בראשות אריה דרעי 9, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן 8, יהדות התורה 7, ומרצ 6.
מניתוח הנתונים עולה כי למרות הצטיידות אפשרית בחיסונים נגד נגיף הקורונה, שכבר נראים בהישג יד, מפלגת הליכוד איבדה 3 מנדטים בהשוואה לסקר קודם לטובת ימינה, כחול לבן ויש עתיד־תל"ם. כמו כן, הרשימה המשותפת נשארת עם מספר מנדטים נמוך יחסית. זאת בשל שיעור גבוה של מתלבטים, וכן כ־20% שאומרים כי אינם מתכוונים להצביע כלל בבחירות הבאות.
מתחת לאחוז החסימה - עוצמה יהודית (1.5%), העבודה בראשות עמיר פרץ (0.8%), דרך ארץ (0.5%), הבית היהודי (0.3%) וגשר בראשות אורלי לוי־אבקסיס (0.2%).
את הירידה הדרמטית בכוחה של הליכוד אפשר לייחס גם לנתון בסקר שממנו עולה כי רוב מכריע בציבור (52%) מטיל על נתניהו והליכוד את האשמה העיקרית במבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית ובכך שאנחנו ניצבים בפני אפשרות של בחירות מוקדמות. לעומת זאת, רק 25% מטילים את האחריות על גנץ וכחול לבן.
בסקר נבדקה גם השאלה מי הם האישים שאותם היו רוצים לראות מצטרפים לפוליטיקה. האישיות המבוקשת ביותר היא ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי (14%). אחריו הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט (12%), שר הבריאות לשעבר חיים רמון (7%) וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק (7%). מעניין ש־45% לא היו רוצים לראות אף אחד מהם בזירה הפוליטית. בסקר השתתפו 529 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים באינטרנט. הסקר נערך אתמול ובוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. טעות הדגימה המרבית היא 4.4%.
המחוזי נעתר לבקשת נתניהו
חודש ושלושה ימים נותרו עד פקיעת "חוק האוזר", שהעניק לממשלה ארכה של 100 ימים להעברת תקציב המדינה - והנתק בין הליכוד וכחול לבן נמשך, ואף מעמיק המשבר בין שתי המפלגות. בכירים בליכוד טוענים כי לא חל כל שינוי בעמדתם באשר ללו"ז העברת תקציב 2021: בחודש הבא התקציב יובא לאישור הממשלה, אולם את ההצבעה הסופית במליאת הכנסת ניתן יהיה לקיים לא לפני סוף פברואר.
בכיר בליכוד אמר בשיחה עם "מעריב": "לא מדובר בתרגיל, אלא בקושי טכני להכין את תקציב המדינה לאישור סופי בכנסת תוך פחות מחודשיים אחרי שיעבור בממשלה". בכחול לבן דוחים בתוקף את הטענה ומדגישים: "כשנתניהו באמת רוצה, דברים מתקדמים מהר. לו הוא היה מעוניין בהעברת תקציב 2021, הוא היה מזמן מגיע להסכמות עם גנץ - וזה לא קורה".
בתוך כך החליט אתמול בית המשפט המחוזי בירושלים להיעתר לבקשתם של נתניהו ושל מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס להעביר להחלטת שופט אחר את הדיון שיתקיים בדבר גילוי ראיות חסויות בתיק 2000. העברת הדיון להרכב שופטים אחר מתבצעת על מנת לפעול לפי לשון החוק, שקובעת כי בקשה לגילוי ראיות חסויות "תידון לפני שופט אחד, ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום". יש לציין כי בחודש שעבר התנגדה פרקליטות מיסוי וכלכלה להעברת הדיון לשופט אחר, בטענה כי "הראיות החסויות אינן כאלה שיש בהן כדי לסייע להכנת הנאשמים, ובוודאי אינן ראיות החיוניות להגנתם".
נתניהו יעבור היום בדיקה שגרתית שנקבעה מראש במערכת העיכול. הבדיקה תערך תחת טשטוש וילווה אותה ד"ר צבי הרמן הרשקוביץ, רופאו האישי של ראש הממשלה. שר הביטחון גנץ ימלא את מקומו של ראש הממשלה במהלך הבדיקה.