משרד האוצר פרסם היום (שני) אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לשנת 2020, וכן עדכון שנתי של התוכנית הממשלתית להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, ינואר 2021. מהאומדן עולה כי הגרעון במשק זינק ב-2020 לשיא של 160.3 מיליארד שקלים המהווים 11.3% מהתוצר במשק, לעומת כ-3.7% מהתוצר בשנת 2019 או 52.2 מיליארד שקלים. מדובר בגרעון הגבוה ביותר ב-35 השנים האחרונות.
הסיבה העיקרית לזינוק בגרעון הייתה ההוצאות הנוספות בגין משבר הקורונה והירידה המסוימת בהכנסות ממיסים. סך ההכנסות ירדו ב-8.5% והסתכמו ב-318 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה גדלו ב-68.6 מיליארד שקל בעיקר עקב תקציבי הקורונה. סך הוצאות הממשלה הסתכמו ב-478 מיליארד שקל והן מהוות את הסיבה הבסיסית לעומק הגרעון.
הירידה בהכנסות ממיסים הייתה נמוכה מהצפוי והסתכמה ב-6.5 מיליארד שקל בלבד (לעומת 311 מיליארד שקל ב-2019). מאידך סך הירידה בהכנסות (כולל הכנסות עקיפות מביטוח לאומי) ירדה ב-19.3 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך הייתה שתחזית הירידה בתוצר נחתכה בחצי למינוס 3.7%.
העובדה שבשנת 2020 לא אושר תקציב הקטינה את ההוצאות של משרדי הממשלה. בהודעת האוצר מפורטים חמש הגדלות שונות של תקציבי המאבק בקורונה שהחל ממרס 2020 והסתיימו בספטמבר 2020 לקראת הסגר השני.
סך תקציבי הסיוע למלחמה בקורונה הסתכמו ב-208 מיליארד שקל מתוכם הוצאה תקציבית ישירה של 137 מיליארד שקל. יתרת הכסף ניתנה בדרך של ערבויות. חלק הארי של הכסף (98 מיליארד שקל) יועד לסיוע לעסקים. 74 מיליארד שקל נוספים ניתנו כרשתות בטחון בעיקר למובטלים.
לפי חישובי האוצר, 94% מהסיוע התקציבי הישיר (כאמור בהיקף של 137 מיליארד שקל) נוצל. את עיקר תקציבי הסיוע במאבק בקורונה הוביל שר האוצר ישראל כץ. לפי נתוני האוצר השפעה הקורונה על תקציב הבחירות תסתכם ב-200-350 מיליון שקל.
האתגר הגדול ביותר של הממשלה כעת הוא לפעול לכיסוי הגרעון ולחזרה לתווי צמיחה. זה כבר לא יקרה בשנת 2021 ובוודאי שלא לפני הבחירות. על פי מיטב ההערכות כבר בשנת 2022 יוחלט על קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה והעלאת מיסים.